יעל תרמה כליה בעקבות פוסט באינסטגרם

בעקבות פוסט בפייסבוק, החליטה יעל מאור יעקב לתרום כליה ואין מאושרת ממנה. היא עברה סדרה של בדיקות ואחרי שנמצאה מתאימה נכנסה לחדר הניתוח ולימים אף פגשה את האישה לה תרמה והן בקשר על בסיס יומי. היא אישה צנועה שרוצה להעביר מסר שיעודד אנשים לתרום: "תאמינו בניסים, תתבוננו בגוף המופלא שלכם, תראו איך הוא מתפקד, ותדעו שאתם ברי מזל כי יש אנשים שלא חווים את זה. אני זכיתי, תודה לאל, להציל חיים"

כך כתבה יעל מאור יעקב, 61, נשואה ואם לבן, אשר לפני כחודש וחצי נכנסה לחדר הניתוח "כמי שנכנסת לחדר לידה – כדי לתת חיים".

יעל תרמה כליה לאישה שלא הכירה. יומיים לאחר הניתוח היא פגשה אותה לראשונה: "אישה מקסימה, בת 52, רעיה ואם לשלוש בנות, שהכליה שלי הושתלה בגופה וברוך השם תפקדה מהרגע הראשון. המפגש היה מרגש מאוד, בכינו ביחד והגוף שלי לא הפסיק לרעוד. גיליתי שלא היה לי מושג באמת איזה סבל נוראי חולי כליה עוברים. החל מטיפולי הדיאליזה הקשים, צנתורים תכופים, הימנעות ממאכלים עתירי אשלגן כמו עגבנייה, אגוזים, וחוץ מלהרטיב שפתיים רובם יכולים לחלום על לשתות".

יעל מאור יעקב: אני חזרתי לחיי הרגילים וחייה השתנו בין רגע

אחרי הניתוח נותרה יעל עם כליה אחת שמתפקדת כרגיל, וגם אם היו לה מעט כאבים 'כמו אחרי ניתוח' היא ה'מאושרת בעולם': "זה מטורף ומרגש ברמות שאי אפשר לתאר במילים. אני חזרתי לחיים רגילים והיא, חייה השתנו לטובה בין רגע. היא התחילה לחיות מחדש. היא נתנה לראשונה מזה שנים שתן. אנשים בריאים לא מבינים את זה".

יעל אישה אמיצה ומעשית, קיבלה את ההחלטה לתרום כליה לפני הרבה זמן ומי שמכיר אותה לא התפלא. היא מתנדבת, אימצה משפחות וטיפחה אנשים. במקצועה היא עוסקת באומנות ואימון לחיים, בהעצמה להורים וילדים ומגשרת. היא אישה צנועה והחשיפה הזאת לא קלה בשבילה.

תרומת כליה אלטרואיסטית נפוצה מאד במגזר הדתי לאומי ובפרט ביישובים הדתיים בשומרון. שם בכל בית שני נמצא תורם. יעל, המתגוררת בנתניה, אף היא אישה דתית לאומית, שקיבלה חינוך דתי וערכים טובים של אהבת חינם מהוריה. היא מחזיקה שנים רבות בכרטיס "אדי", נמצאת במאגר המדינה לתרומת מח עצם ותמיד מוכנה לתרום. היא לא חשבה לרגע על תמורה בעבור ההשתלה אלא על נתינה של דבר שממלא אותה שמחה ואושר שאין לתאר אותו במילים: "זה תמיד ישב לי בראש והעיתוי היה מוצלח. גם הגיל שלי תרם להחלטה המהירה. אם לא עכשיו אז מתי? קראתי המון על תרומת כליה מההיבטים הרפואיים ומהיבטים  הלכתיים התומכים בזה מאוד, ושאבתי כוחות מאנשים שתרמו ומהרב הבר ז"ל, אשר הקדיש את חייו לכך וייסד את עמותת "מתנת חיים" – השתלות כליה.

"התפללתי לטוב וזה קרה".

המרכז להשתלות כליה בשיבא והן העמותה "מתנת חיים", תמכו, ליוו וסייעו לי בתהליך הרפואי וכן, כאשר התעוררו חששות ומחשבות שלי ושל בני המשפחה כמו ביצוע הניתוח בזמן קורונה והסיכונים הכרוכים בניתוח. התפללתי לטוב וזה קרה".

לתהליך התרומה הגיעה יעל מאור יעקב בעקבות פוסט באינסטגרם. "אישה פרסמה פוסט באינסטגרם על הייסורים שהיא עוברת בטיפולי הדיאליזה. היא סיפרה שיש לה שלוש בנות, שהיא עברה מחלה קשה והבריאה. היא כתבה על טיפולי הדיאליזה הקשים ורצונה העז לחיות עוד שנים רבות ולזכות להשיא את בנותיה. היות ואני הולכת כבר שנים עם המחשבה לתרום כליה, התקשרתי לטלפון שהופיע שם. מסתבר שהיא ענתה לי באמצע טיפול דיאליזה וכששמעה אותי אומרת לה 'אני אשמח לתרום לך כליה' היא התרגשה מאוד והעבירה את פרטיי למרכז להשתלות שיבא תל השומר, בו היא מטופלת".

איך המשפחה קיבלה את ההחלטה הספונטנית שלך?

"בעלי ידע תמיד שאני רוצה לעשות זאת אבל לא האמין שזה יקרה. הוא דאג לי מאוד וגם בני שנמצא בקליפורניה דאג. הוא ציין את הסיכונים והחשש שיקרה לי משהו. גם האחים שלי חששו. לאמא שלי, שהיא מבוגרת מאוד, לא סיפרנו. כל המשפחה הבינה שמה שמניע אותי הוא להתעסק בחיים ולעשות טוב".

אלטרואיסטית בנשמה

יעל מאור יעקב היא בעלת סוג דם "O" שמתאים לתרומה לכל אחד. מרגע שנעשתה ההתקשרות עם המרכז להשתלות, החלה לעשות בדיקות רפואיות מקיפות: "בדיקות כשירות לתרומה תוך דאגה לבריאות שלך בעתיד. יחד עם הבדיקות הרפואיות החלה סדרה של מפגשים עם פסיכולוגית בהם, באמצעות שאלון מובנה, מבררים מה המניעים לתרומה והאם קיימת מודעת אצל התורם לתהליך.

השלב האחרון בתהליך הוא לעבור את הוועדה של משרד הבריאות המורכבת מ-11 איש, בהם רופאים, עו"ד, עו"ס, פסיכולוגים, נציגי ציבור ועוד.

"הם שאלו שאלות נוקבות, שאלות של החיים, מתוך כוונה לגונן על התורם. שאלות שבדקו אם אני מודעת לתהליך ולסיכונים הכרוכים בו. על המצב הכלכלי מתוך חשש לקבלת תמורה כספית בעבור ההשתלה. על המצב הבריאותי והתרופות שאני מנועה לקחת לאחר תרומה. לרגע היה נדמה שהם רוצים למנוע ממני לעשות את זה. גם עם הידיעה שהם באים לגונן עליי ודואגים לי, יצאתי מהוועדה הזאת חבוטה. בסופו של דבר הוועדה אישרה אותי לתרומה".

הרגשה של התרוממות רוח

"מה שעזר לי בתהליך ובהחלטה הנחושה לתרום זה הפוסט שהיא פרסמה ברשת שנגע בי כל כך. גם הסיפורים המדהימים של תורמי כליה באתר מתנת חיים השתלות כליה מהם למדתי ושאבתי כוחות על המצווה הגדולה. על ההרגשה של התרוממות הרוח שאני חווה.

בראייה לאחור זה נראה מדהים. נכנסתי למהלך הזה מתוך מטרה לתרום לאישה שהכרתי בפוסט. בתום הבדיקות ולאחר שנמצאתי כשירה מכל הבחינות נעשו הצלבות ולאשה שפניתי אליה נמצא תורם אחר. שאלו אותי אם מתאים לי לתרום לגבר בן 51. כמובן שהסכמתי. בהמשך נמצא לגבר הזה תורם גבר ואז אמרו לי שיש אישה בת 70 שמחכה לכליה. אמרתי שאני מסכימה כי לכל אחד הזכות לחיות ומצידי שכלייתי תינתן למי שזקוק. מסתבר שיש אנשים שמוכנים לתרום בעיקר לצעירים".

ומה קרה לאישה מהפוסט באינסטגרם?

"כאישה מאמינה שהכל מכוון ומדויק משמיים, שבוע וחצי לפני התרומה התורם המיועד לה בהצלבה נפסל בבדיקה מסוימת והוחלט להחזיר אותי אליה. מה שאומר שאנחנו יכולים להתערב ולהשתדל ולהניע אבל בסוף זה בא מלמעלה".

ואיפה המשפחה שלך?

"ככל שהתקרב מועד ההשתלה, הדאגה של בני המשפחה גברה. אמרתי להם שיכוונו לאנרגיות טובות ותפילה כי לי יש תמונה מיטבית, אני כבר רואה איך אני  'אחרי', עומדת על שתי רגליי ומתאוששת והמושתלת מקבלת חיים חדשים. אני מאמינה שהתמונה שאתה מייצר – זה מה שיהיה".

לקראת הניתוח יעל מאור יעקב כתבה לאישה מכתב ונתנה לה מתנה קטנה וסמלית: "אני מבקשת לחבק אותך ולהתפלל בעבורך שהכל יעבור בטוב. זה מגיע לך. תהיי חזקה וזה הולך להצליח בעזרת השם אמן ואמן!"

תרומת כליה: אצל האישה הזאת זה היה מתנה ענקית

וכך היה. הניתוחים עברו בהצלחה. יעל מאור יעקב נותרה עם כליה אחת כאשר לצידה האישה מהפוסט באינסטגרם מפתח תקווה שקיבלה את הכליה שלה. "אחרי הניתוח הרופא אמר לי שהכליה שהוציאו לי מצוינת והיא תפקדה מיד ונתנה שתן. כאשר בעבר הנוזלים נספגו בגופה מדיאליזה לדיאליזה. בימים הראשונים מיד כשהיא השתחררה מהניתוח בני משפחתה היו מאושרים לעמוד מאחורי הדלת ולשמוע אותה מטילה את מימיה בשירותים. מה שאנשים רגילים לעשות כשגרת חיים וזה נראה להם טבעי, אצל האישה הזאת זה היה מתנה ענקית. גם ההגבלות שלה בתזונה היו קשות. ההימנעות ממאכלים עתירי אשלגן. אסור היה לה לשתות  אלא רק להרטיב שפתיים. כך שגם מסיבה זאת אי אפשר לתאר את השמחה שלי לחיוניות ולאיכות החיים שלה".

איך עברה ההחלמה?

"נכנסתי לתהליך כשהשמחה מובילה ומציפה אותי. הייתי כולי באור גדול. נכנסתי לניתוח ביום שני ויצאתי ביום רביעי. כשהתעוררתי אמרתי תודה לאל שזה מאחוריי וכשנודע לי שהכליה שהושתלה בגופה עובדת הבנתי שקרה כאן נס. יש כאבים אבל הם זניחים לעומת השמחה הגדולה וההרגשה המטורפת שנתתי חיים. את מתנת החיים שלי, הקדשתי לעילוי נשמת אבי ומורי היקר הרב יחיא דוכן בן שמעה זצ"ל".

האם נוצר קשר ביניכן?

"אנחנו בקשר יומיומי. היא אישה מדהימה עם נשמה ענקית ואני זכיתי. הבנות והבעל שלה באו אליי אחרי הניתוח. הבנות כתבו לי ששיניתי להן את החיים. והאישה אמרה לי שאני, תרתי משמע, אהיה לצידה כל החיים. לשתינו ברור שמעכשיו זה היא ואני ביחד לתמיד!"

יעל מאור יעקב: הכי אקסטרימי שעשיתי עד כה

הבן שלך בלוס אנג'לס. רחוק ממך ברגע הזה.

"אני מאוד מתגעגעת אליו. בעבר, לפני עידן הקורונה, הוא הגיע לביקור בארץ וגם אני טסתי אליו, אבל עכשיו זה קצת יותר מורכב. אני מאמינה שכהורים תפקידנו לתת כלים ולהכין את הילדים שלנו לחיים. עופר גר בלוס אנג'לס, הוא בימאי ובעל חברת הפקות וידאו, מממש את עצמו ומצליח ואני מאד שמחה בו. הוא יוצר סרטים ועוסק בעיקר בתחום האקסטרים וכבר צחקנו על כך שתרומת הכליה שלי זה דבר די משוגע והכי אקסטרימי שעשיתי עד כה.

"אחרי לבטים רבים, פרסמתי פוסט בפייסבוק מתוך הבנה כי הדבר חשוב וכדי לומר שהדבר אפשרי. ביקשתי שיעשו שיתופים כדי לפתח מודעות וכדי להגיע לכמה שיותר אנשים. השיתופים, הלייקים והתגובות היו רבים והאמת קשה לי להתמודד עם כמויות האהבה והמילים הטובות שאנשים מרעיפים עליי. זה מביך אותי ונראה לי שיותר קל לתרום כליה מאשר להתמודד עם זה.

הכוונה שלי היא להעביר מסר ואני רואה שאנשים מפנימים אותו ואם יום אחד אקבל הודעה שמישהו השתכנע בעקבות זה לתרום כליה, זה יהיה מדהים, אדע  שעשיתי את שלי. אני מאמינה שאנחנו צריכים להיות האחד בשביל האחר. על אף הקושי, המתחים והאתגרים הרבים בחיינו, אנו מצווים להיות בשמחה, עלינו להוסיף אור ולעשות דברים משמעותיים ומהותיים ואלה ישפיעו על חיינו שפע רב. והלוואי ונצליח גם כאן לעורר מישהו שיכול לקום ולתרום לעוד אדם שזקוק לנס".

עופר יעקב: "אמא שלי תרמה כליה מרצונה החופשי"

"לפני מספר חודשים, אמא שלי נתקלה בפוסט של מישהי שזקוקה להשתלת כליה והחליטה ללכת על זה.ֿ היא הלכה לעשות בדיקות בריאותיות מקיפות שנמשכו חודשים רבים. היא נמצאה כבריאה לחלוטין ומתאימה לתרומת כליה.

היה לה חשוב לבדוק איתי מה דעתי לפני שהיא עושה את הצעד הזה. נתקלתי בצומת דרכים, מצד אחד זה דבר כל כך מדהים ולא מובן מאליו להציל חיים של מישהו אחר.  אבל יחד עם זאת אני לא רוצה, חלילה, שיקרה משהו לאמא שלי, זה פשוט לא שווה את זה.

היא אמרה כמה שזה עושה לה טוב.  שהיא מאושרת רק לחשוב על זה שיש לה את הזכות לתרום ולהציל חיים של מישהו אחר. בנוסף, היא עשתה כל בדיקה אפשרית בכדי לשלול כל סיטואציה עתידית.

ברגע שהיא ציינה את הרגשת האושר לצד הסיכונים שבדרך זה הזכיר לי משהו. למרות שאני בן יחיד, אמא שלי אף פעם לא מנעה ממני לעשות כל סוג של אקסטרים. אם זה אופנועים, סקייטבורד או צניחה חופשית. ההפך, היא תמכה. היא ראתה כמה זה עושה לי טוב. היא ידעה שאני אחראי, שאני עושה את המיטב כדי לשמור על עצמי ומפחית כמה שניתן את הסיכונים בדרך.

מי אני שאגיד לה ואמנע ממנה לא לעשות משהו שהיא כל כך רוצה

אז מי אני בכלל שאגיד לה ואמנע ממנה לא לעשות משהו שהיא כל כך רוצה ועושה לה כל כך טוב. מאותו רגע, נתתי את כל התמיכה האפשרית. הייתי שם בשבילה ואיחלתי לדבר שיעבור בשלום וכמה שיותר חלק לשני הצדדים.

היום, חודש וחצי אחרי הניתוח המוצלח. אמא שלי, עם כליה אחת, מרגישה טוב מתמיד. והנתרמת, עם הכליה של אמא שלי, חוזרת לעצמה ומקבלת חיים חדשים.

חשוב לי לציין, שאמא שלי לא רצתה שאף אחד יידע על זה. היא השתכנעה לפרסם רק כדי לעלות המודעות לנושא. ואולי להצליח לשכנע מישהו לעשות את אותו הדבר ולהציל חיים נוספים".

אמא, אני גאה בך!

לסיכום כתב עופר לאימו: "אמא! אני גאה לקרוא לך אמא וממש לא רק בגלל המעשה הזה. זכיתי במודל לחיקוי ובחינוך שמבוסס על חופש ואמון. גדלתי עם גישה לחיים שהכל אפשרי ותמיד דחפת אותי לחלום בענק.  כמה שרק אפשר. גם אם זה אומר לטוס לארה״ב ולהיות רחוק ממך. היה לך הכי חשוב שאני אהיה מאושר. בתיכון כשהייתי משחק בקבוצת כדורסל תמיד דאגת לציין שאני משחק עם ראייה מרחבית מעולה. שאני לא מסתכל רק על הסל אלא גם למי אני יכול למסור את הכדור. אז אני מניח שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. כי זה בדיוק מה שעשית עכשיו רק בהרבה הרבה יותר ענק. תמשיכי לעורר בי השראה ובעוד רבים נוספים. אני אוהב אותך, עופר".

תרומת כליה מן החי

תרומת איברים מתורם חי מאפשרת הצלת חיים. או שיפור דרמטי באיכות חיים של קרוב משפחה או של בן אדם אחר. בריאותו ואיכות חייו של התורם נשמרות.  והוא זוכה בחוויה המופלאה של מתן חיים לבן אנוש אחר. ישנן תרומות בין קרובי משפחה. הורים, בני זוג כולל ידועים בציבור, ילדים, אחים, סבים וסבתות, דודים וגיסים. יש המבוססות על קשר רגשי, בין קרובי משפחה "רחוקים" או בין חברים. יש תרומות בין זרים, כאשר אין קשר או היכרות מוקדמת בין התורם לנתרם. והחיבור ביניהם, לצורך התרומה, נעשה על ידי גורם חיצוני כמו המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות.

כליה היא האיבר השכיח ביותר אשר נתרם בחיים.

ניתן לתרום גם אונת כבד, ואונת ריאה. בישראל מבוצעות קרוב ל-150 השתלות כליה בשנה, מתורמים חיים.

התרומה מתבצעת בניתוח בו מוציאים את הכליה מגופו של התורם ומשתילים אותה בגופו של החולה, לרוב, מבלי להוציא את הכליות החולות שכבר הצטמקו ומאפשרות מקום פיסי לכליה החדשה.

היתרון של תרומת כליה מן החי הוא שהיא מתוזמנת כך שניתן להתכונן, ולהבטיח תנאים אופטימליים, כמו התאמה ומשך זמן קצר ביותר בין נטילת הכליה מן התורם החי לבין ההשתלה בנתרם. כמו כן, מצב הכליה שנלקחת מתורם חי הוא "טבעי" ולכן משופר בהשוואה לכליה שנלקחת מתורם נפטר ונשמרת בצידנית קרח, והתוצאה היא קליטה טובה יותר של הכליה, ולפרק זמן ארוך יותר.

לפרטים: עמותת "מתנת חיים – השתלת כליה"