בכנס הבריאות התעסוקתית של המוסד לבטיחות ולגיהות (משרד העבודה) בצל המלחמה שנערך במכללה למנהל בראשון לציון נחשף, כי תקופת המלחמה גרמה לעלייה משמעותית באחוז הסובלים מקשיי שינה, מ-18.7% בקיץ 2023 ל-37.7% בקיץ 2024. מדובר על עליה של 101%. חלה גם עלייה של כ-78% באחוז המדווחים על לחץ גבוה, שהגיעו ל-43.5% בתקופת המלחמה, ולעלייה של כ-55% באחוז המדווחים על שחיקה ברמה גבוהה מאד שהגיעו לכ-40% מהעובדים. המחקר עקב אחר 2,035 משיבים, שענו בקיץ לפני המלחמה ו-1,807 מתוכם ענו שנית חודשיים לאחר פרוץ המלחמה. מהמחקר עולה, שמצב זה מגביר את הסיכון שהעובדים יחלו או ייפגעו בעבודתם. ואכן, ככל שהעובדים דיווחו על שחיקה גבוהה יותר, אחוז גבוה יותר מהם דיווח על מעורבות בתאונות בחודשיים הראשונים של המלחמה.
אלו הם הסיכונים החדשים שהתווספו למקומות העבודה במהלך המלחמה.
מחקר נוסף שהוצג בכנס, הראה את הסכנות החדשות שהתפתחו במקומות העבודה מאז המלחמה ואופן התמודדות של המעסיקים. המנהלים דיווחו על עלייה בכמות ההיעדרויות של העובדים, מחסור במיגוניות ומקלטים בחירום, עלייה בתחושת לחץ בזמן העבודה ודרכי מילוט לא תקינות. במחקר השתתפו 277 ממונות וממוני בטיחות מכל הארץ, רובם היו שכירים ועבדו בארגונים גדולים. הנתונים נאספו מ-30 באוקטובר ועד 15 בדצמבר 2023.
כך נשמור על בטיחות העובדים שחזרו משדה הקרב.
- זיהוי והערכת סיכונים: השלב הבסיסי להתמודדות עם בעיה הוא היכולת לזהות ולעבד בבהירות את המצב הקיים. היו ערניים ותבדקו באופן שוטף דפוסים או התנהגויות שבאים לידי ביטוי אצל העובדים המעידים על מצוקה נפשית כמו: לקיחה חריגה של ימי מחלה, שיעורי תחלופה גבוהים של עובדים, עייפות וחוסר ריכוז, רגזנות, ירידה במדדי הביצוע או סקרים תקופתיים.
- הגדרת יעדים, מניעה וטיפול: דברו עם העובדות והעובדים, הקשיבו להם ותכננו יחד איתם את היעדים, הצרכים והדרישות שמתאימים בתקופה זו. הגדרה מחודשת של הדרישות מהעובדות והעובדים יחד איתם והגדרת היקף העבודה וזמנים מתאימים יאפשרו להם לקבל על עצמם משימות ניתנות לביצוע, לתרום למאמץ המשותף ולשמור על מוטיבציה ומחויבות.
- הגברת הדריכות והערנות: בעבודות שיש בהם סיכון גבוה היו ערניים במיוחד והקפידו על תכנון המשימה, זמן מספיק לביצועה, דיון נוסף על הסיכונים בה, עבודה בצוות ותשומת לב לשמור אחד על השני למקרי הסחת דעת או תפקוד לא מיטבי.
איך משלבים עובדים שחזרו משדה הקרב ונותרו עם נכות או לקות?
מאז ה-7.10 הוכרו באגף השיקום יותר מ-2,000 חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון כנכי צה"ל, בקצב של 60 נכים חדשים ביום. כ-60% נפגעי גפיים (כולל קטיעות), כ-10% פציעות באיברים פנימיים וכ-10% פגיעות בנפש. במסגרת הכנס, הציג ד"ר רז דקל, רופא תעסוקתי ראשי במשרד העבודה, כיצד מקומות העבודה צריכים לקלוט מחדש את עובדיהם שלחמו במילואים בשדה הקרב ונותרו עם נכות בעקבות הלחימה על פי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. על המעסיקים להתאים את שעות העבודה בהתאם ליכולת העובד בעל המוגבלות. בנוסף עליהם להתאים את סביבת העבודה למוגבלות שלו בכדי שזו לא תחמיר או תפריע לו במהלך העבודה. כמו כן על המעסיק לוודא כי העובד אינו נחסם מאפשרויות קידום בעקבות מוגבלותו ושהוא מקבל את סביבת העבודה וכלל התנאים הסוציאליים הנדרשים.
מנכ"ל המוסד לבטיחות וגהות, ד"ר מיקי וינקלר: "מחקר המוסד לבטיחות וגהות שהצגנו בכנס, מציג ממצאים מדאיגים בקרב העובדים שחזרו משדה הקרב. העובדים ידרשו להמשיך את המלחמה שלהם גם במקומות העבודה ויסבלו מהפרעות שינה, לחץ רב ושחיקה שתלך ותגבר שיסכנו אותם גם במקום עבודתם. אנחנו נשקיע הרבה יותר מאמצים בהסברה בבריאות תעסוקתית על תחומיה הרבים בכדי שהעובדים יוכלו להשתלב במקום עבודתם. שר העבודה ביקש לקבל את הממצאים בכדי לקדם פעילות שתסייע למקומות העבודה להעניק כלים לשילוב בטיחותי של העובדים שחזרו משדה הקרב. מומחי המוסד לבטיחות וגהות יסייעו לכל מעסיק לקלוט את העובדים חזרה בצורה המיטבית והבטוחה ביותר".
מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן: "משרד העבודה בימים אלו שם דגש מרבי בחזרת חיילי המילואים בשוק העבודה. שר העבודה לקח את הנושא כפרויקט אישי שבו אנו במשרד מלווים את החזרה של המילואמניקים לעולם התעסוקה, שומרים על זכויותיהם ומעניקים להם הגנה מפני פיטורים. אנו נותנים דגש על נושא הבריאות והבטיחות התעסוקתית לעובדים שחזרו משדה הקרב עם שברים, טראומות ואתגרים בריאותיים. אנו רוצים לוודא שהם מקבלים את המענה הנכון. המעסיקים וחיילי המילואים יקבלו ליווי מקצועי צמוד וטיפול מלא. כל זה במטרה לשמור על הפריון והיציבות של המשק, אלו הם המטרות המרכזיות של המשרד".
