אם מישהו חשב שנפטרנו מחדקונית הדקל, אותה חיפושית אדמדמה שזחליה אוכלים מבפנים ומשחיתים את הדקלים בפרדס חנה כרכור ובכל רחבי הארץ, אז לא. מאז שהגיעה לארץ לפני כ-20 שנה, החדקונית מעולם לא נעלמה, והמצב רק החמיר מאז. החיפושית מטילה את ביציה והזחלים הם שאוכלים ומשמידים את עצי הדקל מבפנים. המצב בפרדס חנה כרכור לא חמור במיוחד יחסית ליישובים אחרים בארץ, אך גל חדש של חדקוניות תוקף ממש בימים אלה את העצים ביישוב, כמו שאופייני לפעילות הרבה של החיפושית בעונה זו – וזה קורה במיוחד וביתר שאת דווקא בשטחים הפרטיים שלכם. לדברי המועצה, יש לה לעשות לפני שכורתים עצים: לרסס אותם ארבע פעמים בשנה.
נועם לוי, תושב כרכור, מצא בשבוע שעבר חיפושית ממש כזאת בחצר ביתו שברחוב אחוזה. הוא לא אגרונום ולא חקלאי, אבל התעניין מספיק כדי לברר עם מי ועם מה יש לו עסק, והחליט להזהיר את הציבור. "אני ומשפחתי בדקנו ברשת וזיהינו שמדובר בחדקונית הדקל. התקשרתי למוקד המועצה כדי לדווח על כך. קיבלתי ממנו תשובה בה המליץ לתושבי היישוב לרסס את העצים שבתחומם פעם בשלושה חודשים כדי למנוע את פגיעת המזיק".
"החדקונית פעילה כל השנה, אבל הרבה יותר בקיץ", מאשר גור רותם, אגרונום המועצה, ומרחיב: "כשהופיעה בארץ בהתחלה, חדקונית הדקל תקפה רק את הדקל הקנרי. אלה העצים שיש בדרך הנדיב, למשל, עץ נמוך יחסית עם כותרת ירוקה. אחר כך היא המשיכה ופגעה גם בדקל התמר, וכיום כבר רואים את פגיעתה גם בדקל הקוקוס ובוושינגטוניה. משרד החקלאות המליץ על ריסוס 4 פעמים בשנה, ובמידה ורואים סימנים של פגיעה. ניתן לראות את הסימנים בדקל קנרי, שכשהוא נפגע על ידי החדקונית רואים שעלעלים אכולים וחסרים. חסר חלק מהכפות או שהכותרת לא סימטרית. אלה סימנים מקדימים, ואם מרססים שוב בשלב הזה, הדקל מתאושש".
הריסוס הוא פתרון? –"כן, אם הוא נעשה באופן קבוע. המועצה מרססת ארבע פעמים בשנה את כל הדקלים שבשטח הציבורי. הבעיה היא שאם אנשים לא מרססים בעצים שנמצאים אצלם, מדקל אחד שנפגע מחדקונית יכולות לצאת מאות חיפושיות בוגרות שמסתובבות ומחפשות דקלים חדשים. בדומה לחיסונים נגד מחלות באדם, מי שלא מתחסן מסכן את האחרים. לכן המועצה יצאה לפני כמה שנים בפניה לציבור: אפשר לקבל מהמועצה את הפרטים של המרסס שלנו, ותמורת מחיר מסובסד של 50 שקלים (במקום 120) אפשר לרסס את העץ. זאת כדי לעודד את התושבים לנקוט פעולות שצריך לעשות כדי למנוע את התפשטות חדקונית הדקל".
לגבי דקל התמר, המצב מסובך יותר, כי להבדיל מהדקל הקנרי, בדקל התמר אי אפשר לראות את סימני הפגיעה של החדקונית עד שכבר מאוחר מדי, ומדובר גם בסכנה בטיחותית. "כשהחדקונית תוקפת, הדקל יכול להיראות יפה ובריא ואז לאבד את כל הראש שלו – שלפעמים שוקל גם חצי טון – שעלול לקרוס פתאום בלי שום התראה. יש סכנה שהוא ייפול על אדם, או על רכב. לכן חשיבות הריסוס היא קודם כל בדקל התמר".
לא מסוכן לאכול מהפירות אחרי הריסוס? –"אנחנו משתדלים לרסס מיד אחרי הקטיף, ואז הריסוס האחרון הוא חודשים לפני הבשלת הפרי, ואין סכנה. יכולה להיות רגישות מסוימת, אבל אין סכנה".
כשיש עץ נגוע, מרססים אותו שוב, וכמעט כל העצים מתאוששים. אלו שלא, אנחנו כורתים אותם ונוטעים במקומם עץ אחר, לא תמר. יש אפילו המלצה של משרד החקלאות לא לטעת כיום דקלים חדשים, בגלל החדקונית. בשטח ציבורי היו רק דקלים בודדים שהגיעו למצב שנאלצנו לכרות אותם. עיקר הפגיעה היא בשטחים הפרטיים. מי שרוצה לכרות עץ, חי או מת, חייב ממילא לפנות לפקיד היערות וזה עובר גם דרך אגרונום המועצה. הרשות חייבת לבדוק את העץ ולהעביר את ההמלצה לקק"ל. כך נודע לנו לבסוף איפה יש עצים נגועים".
מה אחוז הדקלים הנגועים ביישוב? –"קשה לדעת. יש כמה עשרות דקלים שמתים כל שנה. שווי של דקל, מבחינת הערך האקולוגי שלו, הוא עשרות אלפי שקלים, לפי המחשבון העולמי שמביא בחשבון את תועלותיו: האוויר, החמצן, הטיהור, הקליטה של אבק ושאר מזהמים, הצל, הפחתת הטמפרטורות, שבירת הרוח וכן הלאה. אנחנו קוראים לתושבים להשתמש בשירות שאנחנו נותנים כדי למנוע את הכריתות. באופן יחסי ליישובים אחרים בארץ, מצבנו טוב. כשלא מבוצעות מניעה וטיפול באופן שוטף, הנזק הרבה יותר חמור. החדקונית נמצאת בכל אזור בארץ וגרמה להרס של עצי דקל רבים, בתל אביב, למשל. יש עיריות שכורתות את כל הדקלים בתור שיטה. פה החליטו לשמר באמצעות ריסוס עד כמה שאפשר".
בינואר האחרון פיזרה המועצה 30 מלכודות ניטור "ביו-בי" לכל אורך שדרות הנדיב. אלה מלכודות שהחיפושית הבוגרת נמשכת אליהן, וברגע שהיא נכנסת היא נופלת לתוך מים וטובעת. "זה מקטין את אוכלוסיית החיפושיות וגם נותן לנו מדד, איפה יש יותר חדקוניות ואיפה יש פחות. כך נוכל לדעת בעתיד איפה לרסס ואיפה אפשר לדלג. מתוך המלכודות שפיזרנו נפגעו כבר 5 מלכודות, ואנחנו רוצים לבקש מאנשים שרואים את המלכודת שלא יפגעו בה. אנשים פרטיים יכולים לרכוש מלכודת כזאת בחנויות לצרכי חקלאות, וחברת 'ביו-בי' הבטיחה מחיר מסובסד".
