משרד מבקר המדינה פרסם השבוע דו"ח ביקורת ממנו עולים כשלים מסכני חיים בהתנהלות רשויות חופיות בנוגע למצוק החוף עליו ממוקמות מספר ערים. לפי הדו"ח, למרות שהמצוק מתמוטט בקצב מהיר, והדבר ידוע מזה שנים, לא נעשה כמעט דבר כדי לשקמו ולטפל בבעיה. זאת על אף שכסף רב הוקצה למטרה זו.
בחופה המערבי של ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה. במהלך המאה ה-21 צפויה האצה בהליכי הרס המצוק – הוא והחופים הצמודים לו צפויים לסגת בעשרות מטרים. בשנים האחרונות נקטה המדינה כמה פעולות להתמודדות עם בעיית התמוטטות המצוק, על הסיכונים הכרוכים בה, והחליטה כי האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים תוטל על הממשלה, וכי ביבשה היא תוטל על הרשויות המקומיות – כך בדו"ח
ב-2010 הוצגה לממשלה הערכה ראשונית לפיה הנזק בגין התמוטטות המצוק יעלה למדינה 800-250 מיליון שקלים, לא כולל עלויות הנזק לבני האדם. שנה לאחר מכן, ב-2011, נאמדה עלות הקמת הגנות ימיות ויבשתיות על המצוק ותחזוקתה למשך 20 שנה ב-1.378 מיליארד שקלים. הממשלה אישרה תקציב של 500 מיליון שקלים לביצוע הגנות על המצוק, מהם 360 מיליון שקלים להגנות ימיות. אלא שלפי הדוח, הממשלה לא ביצעה את חלקה בהגנה על המצוק, ובין השנים 2018-2015 השתמשה החברה להגנת המצוק ב-26 מיליון שקלים בלבד מתוך תקציב מצטבר בשנים אלה של 303 מיליון שקלים (8.6% מהתקציב).
אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק – בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב-יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון – טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה. גם הגנות יבשתיות, שנמצאות באחריות הרשויות המקומיות, טרם בוצעו. בשנים שחלפו טרם נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בסוגיית מימון ההגנות היבשתיות. למרות החלטת ממשלה בנושא, לא עלה בידם של משרדי הממשלה, לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האוצר, המשפטים והפנים, לגבש מתווה מוסכם בסוגיית הסיוע לרשויות המקומיות למצוא מקורות למימון ההגנות היבשתיות שבתחומן.
בין המדינה לרשויות המקומיות נמצאו פערים משמעותיים לגבי עלות ההגנה היבשתית. בעמק חפר, למשל, העריכה המדינה את גובה התקציב הדרוש ב-31 מיליון שקלים, בעוד שהערכת המועצה האזורית עומדת על 120 מיליון שקלים. בנתניה העריכה המדינה את התקציב הדרוש ב-45-61 מיליון שקלים, בעוד שהעירייה העריכה את העלויות ב-156 מיליון שקלים. פערים דומים נמצאו גם בתל אביב וכמעט בכל הרשויות החופיות שנדרשו לביצוע הגנה יבשתית למצוק – ופערים אלו מעכבים את העבודות בשטח.
הסכנה שבהתמוטטות המצוק כבר כאן. באפריל 2011 נהרג גבר בחופי גבעת אולגה כשהמצוק עליו רכב באופניים התמוטט. שנתיים קודם לכן נהרג צעיר בהתמוטטות מצוק בחוף שבתחומי המועצה האזורית עמק חפר. ומקרי פציעה בדרגות חומרה שונות אירעו בחופי געש, אפולוניה, ארסוף, גבעת אולגה ועמק חפר.
מעיריית חדרה נמסר: מהדוח עולה כי בחדרה כלל לא נערכה ביקורת, והמידע על סטטוס ביצוע ההגנות התקבל מהמשרד להגנת הסביבה ומהחברה להגנת המצוק. עם זאת מציין הדוח כי עיריית חדרה הגישה למשרד הפנים תוכנית עבודה מפורטת, ובספטמבר 2019 אישר משרד הפנים התחייבות כספית לתכנון וביצוע עבודות מיידיות לטיפול במפגעי בטיחות ותכנון פתרונות ארוכי טווח. במועד סיום הביקורת עלה כי הרשויות המקומיות החלו לפעול למימוש התקציבים האמורים.
עוד צוין, כי תוכנית להוספת סלעים בים בחדרה הוגשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק עוד בשנת 2017, אך לא אושרה בוולחו"ף מסיבות אקולוגיות.
הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
