לפני כשנתיים החליטה נטע רז לעזוב ביתה ביהוד בו גדלה והתגוררה כל חייה והחליטה לעשות מעבר לצפון. היא לא יודעת לשים את האצבע על הסיבה המדויקת שגרמה לה לעשות את הצעד הזה באמצע החיים.
"אני אדם של החלטות ומעשים, אוהבת לעשות שינויים וכך החלטתי לעשות רילוקיישן ללוקיישן שעבורי הוא קצה השני של המקום ממנו אני באה. אינני יודעת מדוע גמלה בליבי ההחלטה לעשות שינוי כזה קיצוני בחיי באמצע החיים. ואולי זו הקורונה שהביאה איתה כל מיני שינויים ואלי החיים עצמם. אדם כמוני לא בהכרח מחפש למה ומדוע, אני רואה בכך זכות גדולה. לא לכל אחד יש את הזכות הזו ובעיקר את האומץ לעשות כזה שינוי באמצע החיים ובמיוחד כשלא חסר לך שום דבר. אין בי פחד מדברים חדשים ואני בהחלט מאמינה ששינויים זה דבר מבורך. הרגשתי שאני חייבת לעשות שינוי, להוציא מחיי את היועצים למיניהם ולעשות מה שמרגיש לי נכון. בינתיים אני כאן חיה לי בכפר ורדים, מקום מקסים בקצה ההר, אוויר לנשימה ושקט לנשמה, אז אני שואלת מה עוד צריך. אם ביום מן הימים ארגיש שזה לא נכון לי, תמיד אוכל לחזור".
היא בת 55, גרושה, אמא של תום, בן 35, איש עסקים שותף ברשת 'הקולה בעיר', כיום חי במרכז עם זוגתו. היא השאירה אחריה במרכז קריירה מקצועית ומשגשגת בתחום המחול ובעיקר בית גדוש בזיכרונות נהדרים לצידם של הוריה – אביה המשורר נתן יונתן ואימא נילי כרמל יונתן שהיתה אף היא אשת ספרות ומשוררת בזכות עצמה.
היא רוקדת מגיל 5 ועד לפני שנתיים. בעברה הרחוק רקדה בלהקת "קול ודממה" בניהולו של משה אפרתי, שבמידה רבה התווה את דרכה האמנותית. בהיותה בת 16 קיבלה מלגת לימודים לשנה בניו יורק, "הורי לקחו שנת שבתון מהחיים ומהעבודה ונסעו איתי להגשים לי את חלומותיי". לימים הפכה לרקדנית כוריאוגרפית וכן מונתה להיות מנהלת תחום המחול בעיר קריית אונו והקימה ביה"ס משגשג למחול גם שם.
היא גדלה בבית צבעוני לא שגרתי כאשר הקו המנחה שלו הוא מילים אומנות ואהבה. "אימי נישאה תחילה לטייס אורי כרמל, שנהרג בתאונת מטוס במלחמת ששת הימים. זמן לא רב לאחר מכן נישאה לאבי הביולוגי, כשהייתי בת 4 הורי התגרשו ומשם החיים חיברו את אימא נילי עם המשורר נתן יונתן כך נולדה אהבת יונתן ,אחרי שנים רבות של רומן אהבה ענקית וזוגיות, הם עברו להתגורר ביחד תחילה בקראון ולאחר מכן ביהוד, במקביל חלקו את חייהם בין קיבוץ שריד הקיבוץ בו חי יונתן ,למרכז הארץ."
אז בעצם גדלת במשפחה חד־הורית? "לא הרגשתי כך, מפני שהייתה לי אמא מאוד חזקה. היא לא החסירה ממני דבר. בחיים לא הייתי לבד תמיד היה מי שיהיה איתי וידאג לי ומעולם לא חיפשתי תחליף. נתן היה כל הזמן ברקע והיווה קרן אור בחיי תמיד היה עבורי בכל דבר ועניין כבר בגיל 19 הביאה לעולם את תום ומי היה אביו. בחור שהיה חבר שלי בתיכון ואפשר לומר שקצת שיחקנו באבא ובאמא. הייתי ילדה רקדנית חשבתי שאני יודעת הכל כל מה שאמרו לי, עשיתי הפוך. תמיד הייתי כזאת. אולי גם קצת נשארתי כזו".
אתם משפחה מעניינת, "אנחנו טלנובלה שאף במאי לא היה מסוגל להמציא".
איזה אבא היה נתן יונתן? "מיוחד! אני מאמינה שאבא הוא מי שמגדל אותך ולא מי שמביא אותך לעולם. הוא זה שהיה מאחורי כל ילדותי ובגרותי ולאחר מכן כך גם עם תום שלי. תום היה הילד המשותף של כולנו וזכה לגדול במשפחה "רב הורית" היה לו אבא שהיה גם סבא, היתה לו סבתא והיתה לו אמא, אני. הייתי כל כך צעירה וצורת החיים שהחלטנו לחיות אפשרו לי גם להיות אמא וגם לפתח קריירה ובכלל לחיות את החיים ולגדול איתם."
בואי נעשה רגע סדר בשמות המשפחה. מדוע שם המשפחה של בנך תום הוא "יונתן" ומניין שם משפחתך "רז"?
"כפי שאמרתי, נתן יונתן היה אבא וסבא של תום לכל דבר ועניין. לפני כ-20 שנה, כשהיה על ערש דווי ותום עמד להתגייס, הוא ביקש ממנו שיתגייס עם שם המשפחה 'יונתן', וכך היה -תום יונתן. שם משפחתי מנישואיי הראשונים הוא רוזנשטיין שם פחות מתאים לאשת קריירה ובכלל שייך להיסטוריה לא נראה לי נכון שאני צריכה להשאיר שם זה לכל חיי ולכן שיניתי אותו לרז שזה בכלל סוד ואני מאוד מאמינה שיש סיבה לכל דבר וכנראה שיש לי בחיי הרבה סודות."
הורייך, למעשה, לא נישאו מעולם. "הם לא נישאו בטקס דתי, הם היו ידועים בציבור ועשו הסכם חיים משותפים אני שומרת אצלי את הכתובה האישית שלהם ועונדת על אצבעי את טבעת הנישואים שלהם."
חדרו של המשורר
נתן יונתן נפטר לפני כ-20 שנים, ו-10 שנים לאחר מותו, הלכה לעולמה גם נילי רעייתו ."היא מתה משיברון לב. הגעתי יום אחד הביתה מטקס יום השואה בו מדי שנה הייתי לוקחת חלק נכבד בכל הקשור לכוריאוגרפיה ומצאתי אותה ללא רוח חיים. לעולם לא אשכח את היום הזה ערב יום השואה 2014. הייתה ביניהם אהבה מורכבת ומאוד גדולה מאוד וכשהלך ממנה, נשבר לה הלב. אני משערת שזה מה שהביא אותה לדום לב".
רז נשארה להתגורר בבית הוריה ביהוד. מה שהשאיר אותה שם היו בעיקר העבודה, הפרנסה בסטודיו המצליח למחול, עבודתה כמאמנת פילאטיס וחדרו של אביה המשורר. "לא היה שום סיכוי שאוותר על הנצחת החדר הזה, היו שם כל החפצים האישיים שלו, כלי הכתיבה, התמונות, ההקדשות, הספרים, הפורטרטים. החדר הזה היה כל-כולו נתן יונתן, וזה חלק בלתי נפרד ממני. במשך שנים חיפשתי מקום להעתיק אליו את החדר זו היתה צוואת של אימי ולא מצאתי. זו הייתה משימה לא פשוטה, משימת חיי ומי שסייע לי היה יהורם גאון, שעמד בזמנו בראש עמותה להנצחת זכרו של נתן יונתן. ואז ממקום לא צפוי, בעקבות תוכנית הרדיו של גאון, שבה הוא ציין את יום הולדתו ולא שכח לספר למאזינים שדרוש מקום להעתיק אליו את חדרו של המשור, אמר כי לא ייתכן שלא מנציחים משורר בסדר גודל כזה.
"מי שהרים את הכפפה היה ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, שהקצה לצורך העניין את הלובי של בית יד לבנים ברעננה. בהחלט מקום ראוי. מצד אחד ספרייה עירונית ומצד שני היכל הנצחה והיכל תרבות למופעים, זה היה פרויקט מורכב שארך כשלוש שנים, כשבסופו חדרו של המשורר הועתק לרעננה אחד לאחד. עשינו ממש העתק של החדר, חוץ מהכתובים שהועברה לגנזים, הכל הועבר לחדר החדש והיום כל אחד יכול לבוא לראות וללמוד מי היה האיש ההוא החדר היום הוא נחלת הכלל ולמען הדורות הבאים. שמונה שנים מחיי הקדשתי למשימה הזו, לא וויתרתי ,האמנתי והצלחתי".
ביתה בכפר ורדים מלא בתמונות, זיכרונות וספרים של המשורר. בכל שנה, מאז שאימי נפטרה, אני עושה ערבי תרבות ושירה לזכרו של נתן יונתן עם אמנים, זמרים ונגנים, וממש בקרוב, לרגל 100 שנה להולדתו ו-20 שנה לפטירתו, אעשה אירוע גדול, בשיתוף עם 'ארומה מיוזיק' – צאן ברזל שהם היום המו"ל שמייצג את המשורר.
מהמחול לפילאטיס מכשירים
כבר שנתיים שהיא מתגוררת בבית שקנתה ושיפצה בכפר ורדים, כשרוחו של אביה המשורר שורה כמעט בכל פינה בבית. היא עצמה לא יודעת כמה זמן תגור כאן. "המעבר היה צעד לא פשוט עבורי. אני – הכי תל אביבית שיש, הכי עירונית שיש אמנם גרתי אל מול שדות אבל זה עדיין מאוד מרכז ופתאום, אני עוברת לגור ביישוב בצפון", כפר ורדים הוא מקום מקסים ויפה כל כך אבל זו טלטלה. כל החיים שלי הם טלטלה, לעיתים במובן החיובי של המילה.
אחרי הכל, לא בכל יום אישה בגילי מחליטה למכור בית, לקנות בית, להעביר חיים שלמים, לעזוב את תחום המחול ולפתוח סטודיו לפילאטיס. הדבר הכי משמעותי עבורי במעבר הזה היה ההחלטה שלי להפסיק את העבודה בתחום המחול. אחרי הכל, הריקוד הוא עמוד השדרה שלי, הוא דרך החיים שלי. כל חיי רקדתי. כשסיימתי את לימודי המלגה בניו יורק, הייתי רקדנית מקצועית והפכתי את אהבתי הגדולה למקצוע. כשעברתי לצפון החלטתי שזה חלק מהשינוי אותו אני עושה הריקוד תמיד ישאל איתי ובליבי וללמד וליצור אני תמיד יכולה.
בכפר ורדים הקימה רז סטודיו לפילאטיס מכשירים בשם Dance & Pilates, והמילה Dance (ריקוד) כחלק משם הסטודיו לא נבחרה במקרה. "אני מביאה לסטודיו שלי ערך מוסף, שאין אותו למאמנים שבאים מעולם הכושר, וזה הרקע העשיר שלי בתחום המחול", היא מסבירה, "הפילאטיס בבסיסו בא מהמחול ולא מהכושר כמו שנהוג לחשוב בטעות. השיטה הומצאה על ידי ג'וזף פילאטיס במטרה לסייע לרקדנים ואתלטים בפציעות ספורט ולצורך עבודה על גמישות והערכה, על שרירי הליבה ועל מתיחה של הגוף. הפילאטיס הוא פעילות גופנית מדהימה".
הסטודיו של רז הוא סטודיו בוטיק, הוא עובד לתפארת עם לא מעט מתאמנות מרוצות, כשבכל אימון שש מתאמנות בלבד. "אני לא מגדרית", היא אומרת, "אבל יצא ככה שכל הלקוחות שלי הן נשים, ואני הכי בעד כוח נשי. כדי לתת יחס אישי לכל מתאמנת, אני מקפידה על קבוצות קטנות. אני שמה דגש על עבודה נכונה, ואני יודעת ששמי הולך לפני בתחום. אני אוהבת לעבוד מהלב ולהיות יסודית ומדויקת.
היא מפעילה עמוד אינסטגרם מהמם בו ניתן לראות את כל היופי והמקצועיות של הסטודיו netaraz_pilates. היא מוסיפה: "מכיוון שאני באה מעולם מאוד פרפקציוניסטי, אני שוכחת לפעמים שאני עובדת עם נשים ולא רקדניות צעירות, אבל כך המתאמנות מרגישות שעובדים איתן וקשה. הכי חשוב שיש תוצאות לגוף ולנפש. לאחרונה התחלתי לשבץ מאמנות למספר שעות בנוסף אצלי בסטודיו כי אי אפשר לעשות הכל לבד. כרגע מאמנת אצלי איימי קארו, אני יכולה לומר שזכיתי לראות אותה צומחת אצלי ורוכשת מקצוע וכבר מאמנת בלי סוף בכל מיני מכוני סטודיו בצפון, היא גאווה שלי. בקרוב אצרף לצוות שלי עוד מאמנות".
הכשרת הדור הבא
לפני שנתיים כשהגיעה לצפון, היא גילתה שאין מספיק מורים לפילאטיס, לכן בימים אלה היא בעיצומם של פיילוט לקורס להכשרת מדריכי פילאטיס, שייפתח ממש באוקטובר הקרוב, ולא ,היא ממש לא חוששת מתחרות. "מהקורס ייצאו מדריכות פילאטיס מעולות כך שכל האזור יוכל להנות מאיכות ומקצועיות של מאמנות מקצועיות. זה יהיה קורס תיאורטי ומעשי ויכלול שיעורי אנטומיה, פיזיולוגיה, שיעורי מאסטרים והעשרה. הקורס יהיה כמעט פרטי, וגם בו, כמו באימונים, לא יהיו יותר משישה משתתפים בכל שיעור. "הכשרתי בחיי מאות רקדנים ומאות מורים למחול, ועד היום אני בקשר איתם. אין סיפוק גדול יותר מלראות אנשים שצומחים ומתפתחים כשיש לי יד בדבר, אין כיף וגאווה גדולים מזה. כל סטודיו שנפתח פה בסביבה אני מברכת עליו. מאז שהגעתי לפה נפתחו המון מכוני סטודיו לפילאטיס מכשירים, עם מנהלות מקצועיות ומאמנות מצוינות. אני שמחה שקהילת הפילאטיס צומחת ושכל אחת יכולה למצוא את המקום הנכון והמתאים לה להתאמן בו. אין דבר שאני אוהבת יותר מללמד אנשים ובעיקר נשים, לרכוש מקצוע ולאהוב את מה שהם עושים. זו השליחות שלי, והשליחות הזו היא כנראה גם הסיבה שבגללה הגעתי לכפר ורדים בצפון".
פייסבוק >>לחצו כאן<<
אינסטגרם >> לחצו כאן <<
