אחרי שצפו בהופעתה המרגשת בטלוויזיה, תלמידיה של המורה עליזה, שבתחילת דרכה החינוכית הענפה חינכה בבית ספר עמישב בגבעת אולגה, החליטו להגיע אליה לביקור בבית האבות בו היא מתגוררת להדלקת נרות חגיגית, העלאת זיכרונות נוסטלגיים והרבה חיבוקים ונשיקות.
אומרים ש"כל ילד צריך מבוגר אחד שמאמין בו", משפט הולם למדי כשמספרים על המורה, המחנכת ובהמשך גם המנהלת עליזה רוזנווסר. "היא לא הייתה רק מורה, היא הייתה כמו אמא", אומר יעקב מלכה, מתלמידיה הוותיקים של עליזה. "הגדולה של המורה עליזה הייתה בזה שאמנם לא היו לה תארים אקדמיים אבל היא ידעה איך לתת לילדים חום ואהבה, להעצים אותם ולחזק אותם. היינו כיתה של 45 ילדים והייתה לה פינה חמה בלב לכל אחד מאיתנו".
יעקב מספר שבאחד מהערבים צפה בסדרת הדוקו ריאליטי של ערוץ כאן 11, "80 וארבע", וכשראה את עליזה, שהשתתפה בתוכנית, הציפו אותו הזיכרונות. הוא יצר קשר עם חבר שלמד איתו בכיתה והציע לו להצטרף אליו לביקור בבית האבות "בית בכפר" בביתן אהרון בו היא מתגוררת. "ובזמן שאני מחפש יום פנוי כדי לתאם אצלה ביקור, מתקשרת אליי חברה מהכיתה ובדיוק מאותה הסיבה".
יעקב והחברים מהכיתה פנו לבית האבות וביקשו להגיע להדלקת נרות חנוכה עם מורתם. בשל גילה המבוגר, ה"תלמידים" לא הפתיעו את עליזה, שאמנם ידעה שמגיעים אליה תלמידים לביקור, אך לא ידעה מי מהם יגיעו. "התארגנו שישה חברים מהכיתה ונסענו אליה לביתן אהרון. ניגשתי אליה ראשון ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שהיא תזכור אותי, בכל זאת, עברו כבר חמישים שנה מאז שראינו את המורה עליזה, אנחנו כבר בני 63 והיא בת 86 . אמרתי לה 'שלום עליזה' והיא הסתכלה עליי וקראה, 'יעקב'."
המורה עליזה הפתיעה את התלמידים, כשהמשיכה וזיהתה כל אחד מהם בשמו, למרות השנים שעברו. "עברו בין ידיה מאות ילדים מאז, היא גם הייתה בהמשך מנהלת בית הספר צפרירים בחדרה וגם שם פגשה במשך השנים אלפי ילדים, אבל היא בכל זאת לא שכחה אותנו. הייתה לנו מורה שהיה לה אכפת מאתנו, היא ידעה להיכנס לנפש של כל ילד וילד והיא בעיקר האמינה בנו ודאגה להראות לנו את זה".
יעקב מספר על מפגש ישן שלו עם עליזה, כשרק השתחרר מהצבא. "עליזה תמיד האמינה בכל התלמידים שלה, היא הייתה אומרת לנו, 'אתה תצליח בחיים', או 'לך יהיה אוטו כשתגדל', מה שהיה נדיר בימים אלה ונחשב סמל להצלחה כלכלית. כשהשתחררתי מהצבא ופתחתי עסק, קניתי לעצמי סוסיתא. יום אחד, כשנסעתי ליד בית הספר, ראיתי את עליזה ונתתי לה טרמפ הביתה. כל כך התרגשתי ואני זוכר שאמרתי לה, 'המורה עליזה, את זוכרת שאמרת לח שיהיה לי אוטו? סיימתי צבא ובאמת קניתי אוטו'".
