ענת בן עזרא היא פסלת מנתניה שיצירותיה מוצגות בגלריות שונות בארץ ובארה"ב, בתערוכות ואף בספר אמנים של סטימצקי "אמנות עכשווית". בימים אלה היא משתתפת בתערוכה בגלריה של אומני נתניה במתחם הסוהו, מציגה פסל במתחם ממילא בירושלים. ויש לה סיפור מדהים איך היא הגיעה לפסול.
היא בת 50, נולדה גדלה וחונכה בנתניה ותמיד חלמה לעסוק בעיצוב אופנה. היא סיימה את תיכון שרת במגמת אופנה שם המורים זיהו בה כשרון מבטיח. שרתה בצה"ל ומיד לאחר השחרור המשיכה בלימודי עיצוב אפנה. היא נישאה בגיל צעיר, 21 והחלה בטיפוח המשפחה. יש לה ארבעה ילדים.
בשנת 2006 יום שיגרתי לחלוטין ענת, עקרת בית שעבדה כסייעת בגני ילדים ובתפירת אופנה, אוספת את הילדים מהגן ובית הספר לארוחת צהרים. היא מגיעה הביתה, וכשהיא מתכננת לצאת איתם לספריה עירונית זה קרה:
"פתאום ללא התרעה וללא הכנה תקפו אותי כאבי ראש חזקים מאד, הרגשתי שאני מתמוטטת. מצאתי את עצמי על הרצפה בעוד ילדי עומדים סביבי ולא יודעים מה לעשות. הספקתי למלמל שיתקשרו לסבא שיבוא מהר הביתה. הילדים נבהלו ובכו עד שאבא שלי הגיע ומיד פוניתי לבית החולים תל השומר".
הנסיעה היתה בשבילה נצח. עד שהגיעה למיון היא הקיאה, התקשתה להחזיק את ראשה והאור סינוור אותה.
"שם לאחר בדיקות מהירות ושאיבת נוזל מעמוד השדרה אובחנתי כחולה בדלקת בקרום המוח. אושפזתי ליותר משבוע".
מרגע זה משתנים חייה ועליה להתמודד עם המצב החדש. השלכות המחלה גרמו לה לרגישות לרעשים, חוסר ריכוז ובעיות בזיכרון.
במה השתנו חייך?
"הרגשתי שמשהו בזכרון נפגע, מצב הרוח שלי היה ירוד, הפעילות, גם השגרתית בבית ירדה. פחות יצאתי עם הילדים לטייל. התביישתי שיראו אותי והסתגרתי, אבדתי פריטים, שכחתי מספרים וזה תסכל אותי. סרבתי להאמין שזה קרה לי. רק את האמונה לא אבדתי גם האמונה בעצמי. כל הזמן חשבתי על האישה השמחה והאנרגטית שהייתי. ואז התגייסתי במבצע ההחלמה שלי. דבר ראשון עברנו לגור בדירה אחרת עם גינה. דבר שהתברר שהיה מאד חכם לעשות. המרחב לפעילות היה גדול יותר והיו הרבה גירויים במרחב ליד הבית".
איך הגעת לפיסול?
"באחת מהמעקבים ומהביקורות במרפאות זכרון הומלץ לי על ידי הפסיכולוגית שליוותה אותי בתהליך השיקום על תרפיה. היא עניינה אותי במה שאני אוהבת. ידעה שאני יצירתית והציעה לעסוק בתפירה, בעיצוב ובציור".
היא נרשמה לקורס פיסול בחוג בעמותה לחינוך הבלתי פורמלית בעיר, שם נמשכה לנגיעה בחימר, לעבודת הידיים והבינה שמצאה את אהבתה. היא השתתפה בסדנאות וחוגים במשך עשר שנים. היום היא ממשיכה ללמוד פיסול למתקדמים במכון אבני.
"המגע בחימר הפך לסוג של התמכרות. אני פיסלתי ללא סוף בהתחלה פריטים קטנים בטכניקה פשוטה. נהנתי לראות את המוצר המוגמר והבנתי שאני טובה בזה. בהמשך התחלתי לצקת בטכניקות שונות: בטון, פוליאסטר וברונזה, והיום אני כבר נוגעת בעולם אחר של חומרים, רשתות גבס, שעווה ועוד. הרוב בברונזה כי הברונזה בעיני יוצרת יוקרתיות ומעניקה חיי נצח לפסל".
הפסלים שלה ריאליסטיים פיגורטיביים בסגנון קלאסי מודרני. היא מתמקדת בפיסול דמויות נשיות. לפני חמש שנים פרצה ונחשפה. היא החלה להציג בתערוכות ובמייזמים גדולים, יצירותיה מוצגות בגלריות שונות ובתערוכות מכובדות בארץ ובארה"ב. יצירותיה מוצגות מפעם לפעם בתכניות טלביזיה, במתחם ממילא, בתערוכות בארץ. פסליה יקרים יחסית.
בן עזרא משווקת את עצמה באמצעות אתר אינטרנט, אינסטגרם, באתרי מכירות בפייסבוק ועוד. היא הוכיחה לעצמה שגם כשנפלה וחוותה חוויה קשה הפוטנציאל שקיים בה רק צמח.
"יצאתי מהחושך אל האור. עכשו אני חולמת על גלרייה משלי ומאמינה שבבוא הזמן אגשים עוד חלום".
