טלי מולנר: "נבחרתי על ידי הציבור ואני פה כדי לסייע". בעתיד תתמודד לראשות העירייה

טלי מולנר סייעה במשך 15 שנים לתושבים בהתנדבות. היום כשהיא חברת מועצת עיריית נתניה, משנה לראש העיר, מחזיקת תיקי הרווחה, החופים ומעמד האישה, היא עושה הרבה יותר ונראה כי ידה בכל. חשוב לה להנגיש את החופים, להעצים את פעילות הרווחה ובעיקר, היא רואה את התושבים לנגד עיניה. וכן, גם תוכניות להתמודד על ראשות העיר יש לה

חברת מועצת העיר טלי מולנר עסוקה מאוד בימים אלה. כמשנה לראש העירייה ומחזיקת תיקי הרווחה, החופים ומעמד האישה, היא במשרה מלאה. ביום שני השבוע, למשל, היא קמה בחמש בבוקר, עשתה ריצה בחוף הים עם קבוצת הריצה שלה, סיירה בשני חופים, מצאה מפגעים ודיווחה עליהם, בצהרים השתתפה בוועדת משנה לתכנון ובנייה, פגשה מטופלת ברווחה ונסעה הביתה להוציא את בנה הצעיר מבית הספר.

בשבוע האחרון, כמי שממונה על החופים ועל תיק הרווחה, היא הייתה מעורבת באירועים משמעותיים הנוגעים לציבור רחב בנתניה ופעלה להסדרתם. מדובר בסגירת בנק הפועלים בקריית נורדאו, בסגירת חופי הים לכלי רכב ממונעים, בשבוע הגאווה ועוד.

אם נביט בפעילות של חברי מועצת העיר בקרב הציבור נראה בולטות גדולה לפעילות של מולנר וחברתה לרשימה ציפי קפל. השתיים לקחו על עצמן תיקים, משתתפות במספר ועדות, עושות תפקידן בהתנדבות וגם את ההוצאות הן סופגות. זה המקום לציין כי חברי המועצה, שאינם בשכר, הם אנשים עובדים שצריכים לפרנס משפחות וחברותם במועצת העיר ובוועדות השונות היא התנדבותית וגוזלת מהם זמן יקר על חשבון המשפחה.

מה מניע את טלי מולנר וציפי קפל? אולי זה הדרייב שיש לחברי מועצה חדשים, הרעב שמאפיין פוליטיקאים בראשית דרכם, אנרגיות ומוטיבציה ומה שבטוח שזה משהו באופי.

"כשחילקו את התיקים קיבלתי את תיקי הרווחה והתיירות וביקשתי להחליף לתיק החופים. הרגשתי שהחופים קרובים לליבי וששם אוכל להשפיע ולחולל שינויים.  תיק הרווחה היה טבעי שיהיה בידיי. אחרי 15 שנים, בהן הייתי בשטח כמו עובדת סוציאלית או עמותה לנזקקים של אדם אחד, היום כשמבקשים ממני עזרה זה המשך טבעי לפעילות שלי בעבר".

כבר בגיל צעיר התנסתה מולנר, בעקבות מותה של אמא, בכאב ובגידול אחותה התינוקת. אמה נפטרה כשהתינוקת הייתה בת שלושה חודשים בלבד. מולנר-אדלשטיין, 48, נשואה ואם לשלושה, היא נכדתו של שמואל אדלשטיין מי שהיה חבר מועצת העיר נתניה.

העזרה לזולת זה בדי.אנ.איי שלי

"העזרה לזולת זה בדי.אנ.איי שלי. אם צריך לבקר בביתה של אשה חד הורית או דירתו של חייל בודד הזקוקים לעזרה אני אלך לראות בעין כי אין טוב ממראה עיניים. לפעמים יש לגייס תרומות לשיפוץ, לנתב את האמא החד הורית לקבל שירותים קהילתיים או עזרה".

היא מתנדבת סדרתית: במשטרה על בסיס קבוע מדי שבוע, כמו כן, הקימה את סיירת המרק הדואגת לדרי הרחוב.

בקדנציה הקודמת נראו חברי מועצה עושים פעילויות לטובת הציבור, דברים שמתפקידה של המערכת העירונית לעשות. נוצר מצב שחברי המועצה מתפקדים כעובדי עירייה.

"אנשים פונים אלינו בכל נושא. אני משתדלת לא להחליף את המוקד העירוני ואת אגפי העירייה, אבל לפעמים יש מקרים שכבר פנו ולא קיבלו מענה והמענה שלי הוא לפעמים קיצור דרך. כחברת מועצה נבחרתי על ידי הציבור ואני באה לסייע לציבור. כחברת מועצה יש לי גם את הכלים והיכולת לעזור. אני פועלת בדברים מהותיים ולעיתים מצילי חיים".

לדבריה, החופים של נתניה הם המתנה הכי יפה שהעיר קיבלה מהטבע בחינם ויש לשמור עליהם. "לשמור על הניקיון הפיזי, על כך שלא ישתלטו גורמים עסקיים, לשמור על המבנים ולשדרגם, לדאוג שהמסעדות יפעלו, שאנשים נכים יוכלו ליהנות מהים, שהגביה עבור הכניסה תהיה נוחה ועוד".

מה השינויים שנעשו בחופים עד כה?

"אנחנו דורשים מהזכיינים סדר ועמידה בנהלים כמו מחיר קבוע בכל החופים לכיסאות, מיטות שיזוף ופריטים נבחרים בקיוסקים. הצעדים שעשינו לקראת פתיחת החופים הם: פינוי שטחים בהם הייתה בניה לא חוקית, אסרנו על הפקת אירועים פרטיים על החוף כמו חתונות. אין לינת לילה או הקמת זולות ואוהלים בחוף. זה בלתי נסבל לשמוע אזרח המתלונן שגידרו את החוף, שמעמידים מאבטח שאוסר עליו לעבור. חוף הים הוא ציבורי והוא שייך לכולם. כמו כן, אנחנו עוקבים אחר התנהגות הזכיינים בנושא מחירים".

אחד הדברים החשובים לה בחופים הוא הנגשתם לנכים: "כל התושבים זכאים ליהנות מהחוף ומהים וכשיש כאלה שמגיעים לקו המים על עגלת נכים אנחנו צריכים לדאוג להנגיש להם את הים. יש בנתניה שלושה חופים נגישים עד קו המים לנכים בסירונית ובהרצל ואנחנו בוחנים בימים אלה הנגשת חוף פולג וחוף לגון. נושא ההנגשה נוגע מאד לראש העירייה והיא מעודדת הפעילות הזאת".

מה הניע אותך לדאוג לשירותי בנק עבור תושבי קריית נורדאו?

"כשאני נוסעת לביתי ורואה שבקריית נורדאו משתרך תור ארוך של אנשים מבוגרים בכספומטים ליבי יוצא אליהם. אני חושבת איך הם יוציאו את הקצבה שלהם כשהתור הוא בלתי נסבל? אני עושה אחד ועוד אחד, מבינה מה צריך לעשות ופונה למי שצריך".

טלי חברה בוועדת משנה לתכנון ובניה, בוועדת הכספים, בוועדת מכרזים, בוועדת השמות, בוועדת סמים, בהיכל התרבות במתנ"ס פולג היא מ"מ יו"ר הנהלת המתנ"ס. היא יו"ר ועדת ביקורת בהיכל התרבות, יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד וביחד עם מ"מ וסגנית ראש העיריה, שירי חגואל, פועלת לטובת הקהילה הגאה בעיר.

האם נתניה עושה למען הקהילה הגאה?

"הארת האצטדיון בצבעי דגל הקהילה הגאה היה מעשה חשוב של ראש העירייה. אני מקווה שבעתיד יונף דגל הגאווה על בניין העירייה. הקהילה הגאה מעריכה את הפעילות שלנו אבל זה לא מספיק.. חושן מגיעים לבתי הספר להסברה, ליועצות בבתי הספר יש את דגל הקהילה במשרד וגם ברווחה עושים פעילות של הדרכות לחינוך. הנושא עלה בשולחן עגול שהיה אצל ראש העירייה. הייתי רוצה שיעשו עוד פעילויות כי הנראות מאד חשובה כאן ולכן שמחתי על הארת האצטדיון. זה נותן בטחון לבני הנוער בקהילה בנתניה".

בדיוק בעוד שנה ב-1 ביוני 2021 תתחלף טלי מולנר עם אפרים בולמש בתארים. טלי תהיה סגנית ראש עיר עם האצלת סמכויות ובולמש יהיה משנה לראש העירייה.

האם את רואה את עצמך מתמודדת לראשות העיריה?

"כן. כשיגיע הזמן".

אם נחזור כמה שנים לאחור נזכור כי גם ראש העיריה, מרים פיירברג, הגיעה לראשות העירייה אחרי שהייתה ראש מינהל הרווחה: "פיירברג נתנה לי את תיק הרווחה כי היא ידעה שבאתי לעבוד ובאתי מתחום הרווחה. עד היום אני מודה לה על שהאמינה בי והפקידה בידיי תיק חשוב זה. בשבוע שעבר היה כאן ביקור של המפקחת על הרווחה ששיבחה את עיריית נתניה על התנהלות הרווחה והשירותים החברתיים שהעיר מספקת לתושביה. היא סיכמה שמינהל הרווחה בנתניה מוביל ומצטיין ברמה הארצית והעובדה שראש העירייה ניהלה בעבר את הרווחה מאפשרת למינהל להיות מה שהוא כיום. אני הצבתי יעד ראשון לשנות את התדמית ולחזק את השיווק ויחסי הציבור, שכולם יכירו וייחשפו למינהל הרווחה. אני פועלת ביחד עם ראש המינהל לפעילויות רווחה, יוזמת, יוצרת, מקדמת ולא רק מטפלת".

אמא בגיל צעיר

טלי מולנר (אדלשטיין) הפכה לאמא בעל כורחה עוד לפני שנישאה ולפני שילדה את שלושת ילדיה. אמה, אורית קימל אדלשטיין, מורה, עיתונאית ואשת עסקים, לימדה בבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו והייתה דמות דומיננטית.

כשטלי הייתה בת 20 וקצינה בקבע, אמא שלה הייתה בהריון ומיד אחרי הלידה, כשהתינוקת בת שבועיים, התגלה שיש לה סרטן ממאיר בריאות ורק שלושה חודשים נותרו לה לחיות.

"הייתי רחוקה מהבית, באתי וטיפלתי בתינוקת. יש תמונות שאני מאכילה אותה כשאני לבושה במדים. עזבתי את התפקיד ועברתי לשרת בתל אביב. הייתי יוצאת בשלוש מהצבא כדי להוציא את התינוקת מהמעון. אחותי גרה בתל אביב, אבא היה צריך לעבוד ולפרנס ואני תפקדתי גם כאמא. אני ואחותי הגדולה הפכנו להיות האימהות של דנה. בהמשך, מכרנו את הבית באבן יהודה, קנינו בית ברמת פולג. כל האחים נשארנו בקשר נהדר. דנה השתחררה מהצבא, הבית שלי הוא הבית שלה והיא יודעת שיש לה על מי לסמוך".