מבקר המדינה פרסם השבוע דו"ח ביקורת ממנו עולים כשלים מסכני חיים בהתנהלות רשויות חופיות בנוגע למצוק החוף עליו ממוקמות מספר ערים. לפי הדו"ח, למרות שהמצוק מתמוטט בקצב מהיר, והדבר ידוע מזה שנים, לא נעשה כמעט דבר כדי לשקמו ולטפל בבעיה. זאת על אף שכסף רב הוקצה למטרה זו.
בחופה המערבי של ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה. במהלך המאה ה-21 צפויה האצה בהליכי הרס המצוק – הוא והחופים הצמודים לו צפויים לסגת בעשרות מטרים. בשנים האחרונות נקטה המדינה כמה פעולות להתמודדות עם בעיית התמוטטות המצוק, על הסיכונים הכרוכים בה, והחליטה כי האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים תוטל על הממשלה, וכי ביבשה היא תוטל על הרשויות המקומיות – כך בדו"ח
ב-2010 הוצגה לממשלה הערכה ראשונית לפיה הנזק בגין התמוטטות המצוק יעלה למדינה 800-250 מיליון שקלים, לא כולל עלויות הנזק לבני האדם. שנה לאחר מכן, ב-2011, נאמדה עלות הקמת הגנות ימיות ויבשתיות על המצוק ותחזוקתה למשך 20 שנה ב-1.378 מיליארד שקלים. הממשלה אישרה תקציב של 500 מיליון שקלים לביצוע הגנות על המצוק, מהם 360 מיליון שקלים להגנות ימיות. אלא שלפי הדוח, הממשלה לא ביצעה את חלקה בהגנה על המצוק, ובין השנים 2018-2015 השתמשה החברה להגנת המצוק ב-26 מיליון שקלים בלבד מתוך תקציב מצטבר בשנים אלה של 303 מיליון שקלים (8.6% מהתקציב).
אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק – בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב-יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון – טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה. גם הגנות יבשתיות, שנמצאות באחריות הרשויות המקומיות, טרם בוצעו. בשנים שחלפו טרם נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בסוגיית מימון ההגנות היבשתיות. למרות החלטת ממשלה בנושא, לא עלה בידם של משרדי הממשלה, לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האוצר, המשפטים והפנים, לגבש מתווה מוסכם בסוגיית הסיוע לרשויות המקומיות למצוא מקורות למימון ההגנות היבשתיות שבתחומן.
בין המדינה לרשויות המקומיות נמצאו פערים משמעותיים לגבי עלות ההגנה היבשתית. בעמק חפר, למשל, העריכה המדינה את גובה התקציב הדרוש ב-31 מיליון שקלים, בעוד שהערכת המועצה האזורית עומדת על 120 מיליון שקלים. בנתניה העריכה המדינה את התקציב הדרוש ב-45-61 מיליון שקלים, בעוד שהעירייה העריכה את העלויות ב-156 מיליון שקלים. פערים דומים נמצאו גם בתל אביב וכמעט בכל הרשויות החופיות שנדרשו לביצוע הגנה יבשתית למצוק – ופערים אלו מעכבים את העבודות בשטח.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה:
"דו"ח מבקר המדינה משבח את עיריית נתניה ומציינה כאחת מהערים שפעלו באופן נחוש לקידום הליכי התכנון והביצוע של ההגנות על המצוק. כך למשל, לנתניה מהערים הבודדות שלה תכנון מפורט להגנה על המצוק במקטע משמעותי ממרכז העיר. תכנון זה צפוי להיות מיושם בשנים הקרובות, על רקע קידום במקביל הן של ההגנות הימיות והן היבשתיות במקטע שבין חוף ארגמן לחוף סירונית. במקטע זה צפוי לקום בשנים הקרובות מערך של שוברי גלים בים וכן מימוש של הגנות דחופות למצוק בחלקו היבשתי. עוד יצוין כי למרבה הצער, עיריית נתניה נאלצה להשקיע סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים מקופת העירייה וללא עזרה מהמדינה, בביצוע הגנות דחופות, כמו גם אמצעי בטיחות שונים ומגוונים לאורך כל רצועת החוף של העיר. עוד יצויין כי העיריה מקדמת תכנון להגנות בחלקים נוספים מהרצועת החוף, בין השאר לשוברי גלים נוספים וכן מעגנה. כל אלו צפויים לייצר את המסגרת התכנונית להמשך ביצוע ההגנות על המצוק בחלקיה הדרומיים והצפוניים של העיר".
מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר בתגובה:
"המועצה האזורית עמק חפר מכירה בחשיבות הביקורת שערך משרד מבקר המדינה בנושא המצוקים.
המועצה רואה בדו"ח מבקר המדינה ומהמשתמע ממנו מנוף לשינוי רדיקלי של תפיסה שכשלה זה למעלה מעשור – לפיה מוטלת האחריות על כל רשות לטיפול בבעיות המצוקים, מבלי שניתן לה תקציב בהתאם. אנו סבורים כי יש לראות בטיפול בבעיית התמוטטות המצוקים משימה לאומית, הנדרשת לטיפול תחת גוף אחד מתכלל.
עמדות אלה באו לידי ביטוי בעבר הן בדוח המבקר והן ע"י משרד הפנים אולם לא יושמו עד היום.
חשוב להדגיש: אין ביכולתן הכלכלית של הרשויות המקומיות, קל וחומר מועצות אזוריות, לממן את העבודות הנדרשות לטיפול במצוקים, אשר הינם משאב לאומי המשמש לרווחת כל תושבי מדינת ישראל. בשונה מרשויות עירוניות בהן קיימים נכסים רבים בחופים המניבים הכנסות כספיות משמעותיות, על מועצות אזוריות, ובהן עמק חפר, נאסר להקים ולהפעיל מיזמים מניבים בחופים.
הטיפול הכולל במצוקי החוף בעמק חפר נאמד בסכום עצום של כ-120 מיליון שקלים, כמעט שליש מתקציב המועצה! עד כה קיבלה המועצה 4.2 מיליון ש"ח בלבד ממשרד הפנים – והיא צפויה לבצע בסכום זה בשבועות הקרובים עבודות דחופות להשלמת גידור בטיחות ומיגון בוהן המצוק. במקביל מבצעת המועצה באופן שוטף עבודות בטיחות מידיות, ובכלל זה גידור שילוט ומתן התראה לציבור הרחב בדבר הסכנה הקיימת במצוקים. נציין גם כי המועצה האזורית עמק חפר ביצעה סקר סיכונים לאורך החופים באמצעות יועץ בטיחות חיצוני טרם פתיחת עונת הרחצה ובהתאם לדרישה של משרד הפנים.
לדברי ראשת המועצה, ד"ר גלית שאול: "התמוטטות המצוק בעמק חפר כבר גבתה חיי אדם, ואנו שבים וקוראים למדינה להתעשת, ליטול את הטיפול לידיה באופן מערכתי, ולתקצב את מיגון המצוק לפני שיקרה אסון נוסף".
