סגנית ראש עיריית נהריה בתואר, שרית מולכו, נכנסה לתפקידה בשנה שעברה והתחילה לעבוד. כבר תקופה ארוכה שהיא פועלת רחוק מאור הזרקורים, ולכן, שנה אחרי הבחירות המקומיות, החלטנו לשאול אותה, איפה היא היתה כל השנה?
"אני שומעת הרבה מאוד אמירות כמו "לאן נעלמת" או "למה את שותקת". אז אני לא שותקת ובטח שלא נעלמתי. אני עובדת מאוד קשה ומשתדלת לבצע את תפקידי, הן בעבודה שלי והן במסגרת הפעילות הציבורית על הצד הטוב ביותר מבלי שהאחד יבוא על חשבון השני. אני מודה שהצד החלש שלי הוא יחסי ציבור ומי שמכיר אותי יודע שהפרסום מעולם לא הניע אותי ומה שחשוב בסופו של דבר זאת התוצאה. הייתי מהחלוצים הראשונים ואולי בין הבודדים שיצאו נגד מערכת שבעיניי הייתה "חולה", שילמתי מחיר לא פשוט, בריאותי ומשפחתי, ומעולם לא ביקשתי קרדיט כי זה לא ממש עניין אותי. היום אני חלק מהמערכת הזאת שנמצאת בשלבי הבראה. שינוי תרבות ארגונית לוקח זמן ומדובר בתהליך מורכב וממושך".
איך את רואה את התפקיד שלך היום כסגנית ראש העיר?
"להיות סגנית ראש עיר זה להפוך לאוזן קשבת לחברי הקהילה בעיר. אני מוצאת את עצמי מעבירה ערבים רבים בלהקשיב ולנסות להבין מצוקות של תושבים. לפעמים עצם ההקשבה והיחס מספקים אותם. אין ספק שזה שואב המון אנרגיות, אבל הסיפוק בלעזור למישהו ללא תמורה הוא אדיר. הנושאים שתמיד היו קרובים לליבי הם חינוך, תרבות חברה וקהילה. זכיתי להיות חלק מתהליך השינוי שנהריה עוברת בתחום החינוך ולהוביל את קידום תחום בינוי הקהילה. אם יש משהו שלמדתי כאשר ליוויתי את קבוצות החשיבה, זה שיש כאן מאות אנשים שמוכנים לתרום מזמנם על מנת לקדם את התחומים הללו והכל מתוך תחושת שייכות והרצון לקחת חלק בתהליך משמעותי שהעיר עוברת".
וברמה האישית?
"ברמה האישית, בשנה האחרונה, עברתי תהליך מחשבתי, בכל מה שקשור לפוליטיקה המקומית. הפכתי בין לילה מאופוזיציונרית משפיעה, לחלק מקואליציה שבה דנו במגוון נושאים ולא בכל נושא הסכמנו. התווכחנו, ביקרנו, שאלנו את השאלות הקשות כשצריך, אבל תמיד, שמנו את טובת הציבור כערך עליון ולא את טובתו של גורם זה או אחר. מבחינתי, זה היה הכי טבעי שבעולם הרי, אם לא כן אני חוטאת לתפקידי. לשמחתי, ראש העיר, בירך על כך וראה בזה הזדמנות לשפר ולהשתפר ואני מודה לו על כך".
השנה דנו בהמון סוגיות שהיית שותפה להן בעבר, אך קולך לא נשמע. מה דעתך על ביטול הדיון על בניית מבני הציבור בשכונת אכזיב, שעלול להפר את ההישג החשוב של פעילי הסביבה?
"הדיון שהיה עתיד להתקיים בוועדה המחוזית בוטל. מדובר במבני ציבור שעתידים להיבנות על קו ה 200 מטר. אני מניחה שלאחר ביטול הדיון הצדדים ישבו ויגיעו להבנות ולפשרה גם בעניין מבני הציבור. על אף שלא הייתי מעורבת כל כך ורק ליוויתי מהצד, אני מברכת על השינוי התכנוני שצפוי בתוכנית החדשה. ברור לכולם שיש צורך, כמו בכל שכונה, לדאוג למבני ציבור נאותים לטובת תושבי השכונה ואני מאמינה שאפשר יהיה לתת לכך את הפתרון, ככל שיידרש, בדרך מוסכמת, באופן שגם ידאג לצרכי התושבים וגם ישמור על ההישג הסביבתי. הנושא התכנוני, כמו גם נושא האסבסט הם נושאים רחבים וחשובים מאין כמותם שמצריכים התייחסות ברמה שוטפת ויומיומית. לצערי, עקב אילוצי זמן ובשל העובדה שאני מועסקת כשכירה מחוץ לנהריה, בלתי אפשרי מבחינתי להשתתף או לקחת חלק בהובלת התחומים הללו ויחד עם זאת ממשיכה לעקוב ולהתעדכן מול הגורמים ברשות".
מה התוכניות לשנה הקרובה?
"כניסתה של החברה למתנ"סים והתוכניות שהיא תביא איתה, תתרום רבות לטובת תחומי החינוך, התרבות, החברה והקהילה. לדוגמא, בימים אלה שוקדת העירייה על הקמת מרכז לגיל הרך, מבחינתי זה חלום של שנים, מבחינת שכנינו בערים סמוכות זה ברור ומובן מאליו. ישנה תחושה שהפיתוח הקהילתי נעצר איפשהו לפני עשור ואולי יותר ואנחנו במרוץ על מנת להדביק את הפערים עבור הקהילה שלנו. אנחנו שוקדים מזה חודשים על פתיחת רשת שתיתן מענה קהילתי כולל מגיל אפס ועד גיל הזהב כשהכלל המוביל הוא להפוך את התושבים מלקוחות לשותפים ואותנו ממתנ"ס למרכז קהילתי. ליאור הרשמן נבחר כמנכ"ל החברה בנהריה, ואנחנו נמצאים בישורת האחרונה להקמת החברה והתחלת הפעילות".
הרשמן (50) איש צבא בעברו, השתחרר בדרגת סא"ל ועשה הסבה לתחום החינוך. היה שותף להקמת בית ספר לנוער בסיכון, ולאחר מכן קיבל את ניהול רשת המתנסים בצפת. החל מהשנה הקרובה ינהל את החברה למתנסים בנהריה.
"אני רואה עיר משוחררת, עיר שמסירה מעליה כבלים ואבק של הרבה מאוד שנים. אנחנו עוברים תהליך כחברה וכקהילה ובתהליך הזה יוצרים מערכת יחסים חדשה בין התושבים לעירייה ובין העירייה לתושבים. מקווה שאם הזמן זאת תהיה מערכת שבנויה על אמון בנבחרים ובנותני השירותים בעירייה. אגב, חלק מהשנוי טמון באפשרות של הציבור לבקר את השלטון המקומי. אני מברכת על הביקורת ושמחה לראות ולשמוע אנשים שנותנים דרור לתחושות ולמחשבות שלהם. מבחינתי זאת הדמוקרטיה שנלחמתי עליה. כל עוד הביקורת מתייחסת לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, אני בוחרת לראות בזה ביקורת בונה. לצערי, רבים מהאנשים מנצלים את הבמה על מנת להשתלח בנבחרים באופן מבזה ובדרך הזאת יוצרים שנאה פילוג והסתה. גם לנבחרי הציבור יש תפקיד מאוד משמעותי בשמירת תקינות השיח הציבורי ויש להוקיע כל שיח בעל אופי אלים או מבזה גם אם ברמיזה. אסור לנו לשכוח שאנחנו צריכים להוות דוגמא לשיח הולם ומכבד ולקוות שזה יחלחל הלאה".
