ב"ה
בפרשת השבוע פרשת "קדושים" מדברת התורה על האיסור לאכול מפירות העץ במשך שלוש שנים מנטיעת העץ, שאז נקראים הפירות "ערלה", ולאחר מכן, הבאת הפירות לירושלים – בשנה הרביעית – ואכילתם בקדושה ובטהרה "קודש הילולים לה'". לאחר מכן מבטיחה התורה את השכר על שמירת מצווה זו "ובשנה החמישית. להוסיף לכם תבואתו", שה' יתן תוספת שפע וברכה בתבואת שנה זו כנגד השנים שלפני זה.
מכך יוצא שהתכלית של כל השנים הראשונות (כולל השנה הרביעית) היא השנה החמישית – שאז מוסיף הקב"ה את השפע. אם כן כיצד ייתכן שפירות השנה החמישית שמותר לאכול אותם בכל מקום ואפילו בטומאה, נעלות יותר מהפירות של השנה הרביעית שאותם אוכלים בקדושה וטהרה, ורק בירושלים ?"
"המעלה של פירות השנה החמישית שנאכלות בכל מקום ואפילו בטומאה: כאשר יהודי יודע שאפילו הפירות שהם לא 'קודש' תלויים אף הם בברכתו של הקב"ה, הרי הוא נותן שבח על זה ומודה לה' יתברך על הפירות ובכך גורם ל"דירה לה' ב(עולמות) (ה)תחתונים" ומזרז את הגאולה האמיתית והשלימה שאז יתגלה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה בשלימות".
זמני הדלקת הנרות ויציאת השבת:
ירושלים 18:47 20:03
תל אביב 19:08 20:08
חיפה 19:00 20:05
נהריה 18:58 20:10
שבת שלום ומבורכת בכל, הרב שם-טוב אברבי'
