בית / שרון / חדרה / "כבר כילדים אהבנו את הקטע של סוס ועגלה"

"כבר כילדים אהבנו את הקטע של סוס ועגלה"

האחים אבי, אשר ורונן דוד החלו להתעסק בפירות וירקות כבר במכולת של אבא, והיום הם מנהלים חנות מוכרת משלהם בכניסה לגבעת אולגה

"כמו ההורים שלנו, גם אנחנו לא מתלהבים שהילדים יעבדו בזה", אומר רונן. גם ההורים שלכם חשבו ככה…נכון, אבל היום הדור הוא אחר. יותר מתוחכם, יש להם דברים אחרים להתעסק בהם.

"אבא שלנו לא רצה בשום פנים ואופן שנעבוד איתו בירקות. הוא רצה שנעשה דברים אחרים, אמא רצתה שנהיה מלומדים יותר. אבל היינו ילדים, אהבנו את כל הקטע של סוס ועגלה, והגורל הוביל אותנו לאן שהוביל".

את המקום שלהם בכניסה לגבעת אולגה מכירים בכל האזור. האחים: דוד -אבי (52), אשר (50) ורונן (47) הם אולי הירקנים הכי מפורסמים בחדרה. ככה זה כשאבא שלך התעסק בזה כבר כשעלה ארצה במעברה, והילדים המשיכו את השושלת.

האבא דוד עלה מכורדיסטן והתמקם במעברה באולגה. שם גם הכיר את אשתו סימה, שעלתה מעירק. ההתחלה שלו הייתה במכולת, אבל החיבה לפירות וירקות תמיד הייתה שם.

שלושת הבנים הם חלק ממשפחה בת 8 נפשות. הם הבנים, האחיות עוסקות בכלל בכיוונים אחרים: בת שבע מורה, מרגלית אחות ואילנה חשבת שכר. אבל עבור אבי, אשר ורונן, העבודה עם אבא הייתה רק ההתחלה. מאז הם הספיקו לפתוח באסטה בשוק חדרה, ובשנים האחרונות יש להם מקום מפואר בכניסה לאולגה.

הם דור שני לירקנים במשפחה, אבל כל עוד זה תלוי בהם, לא יהיה דור שלישי. "כמו ההורים שלנו, גם אנחנו לא מתלהבים שהילדים יעבדו בזה", אומר רונן.

גם ההורים שלכם חשבו ככה… "נכון, אבל היום הדור הוא אחר. יותר מתוחכם, יש להם דברים אחרים להתעסק בהם".

החלוקה בין שלושת האחים די ברורה. אשר הוא זה שקונה את הירקות, אבי עוסק בהנהלת החשבונות ורונן יותר נמצא בסידור של העסק עצמו. "אנחנו גם גרים פה אחד ליד השני", מוסיף אשר, "ככה שזה ממש כל היום יחד".

ולא נמאס לכם?

אשר (מימין), אבי ורונן דוד. אפילו גרים אחד ליד השני צילום: אסי קוטין
אשר (מימין), אבי ורונן דוד. אפילו גרים אחד ליד השני צילום: אסי קוטין

"יש פלוסים ויש מינוסים, כמו לכל דבר", אומר רונן. "כרגע אני לא רואה שיהיה שינוי למישהו מאיתנו, אז אנחנו יחד".
המשפחתיות מאוד חשובה להם. זה מתבטא בעיקר בחגים. "אנחנו משתדלים לעשות את החגים יחד וגם לשמר את המסורת ואת המאכלים של אמא שלנו".

מי מבשל?
"הנשים שלנו מבשלות. הן מנסות גם לעשות את המאכלים של אמא, אם זה קובה סלק או עלי גפן ממולאים, אבל הן לא מגיעות לרמה שלה…".

ואפרופו נשים, הן לא מעורבות בעסק?
"מה פתאום…הנשים מחוץ לתחום. הן מעורבות בדברים אחרים".

מה כל כך מושך בפירות וירקות?
"האבטיחים זה אובססיבי", אומר רונן, "אי אפשר להסביר את זה. מילדות אתה מתחבר לסוס ועגלה, אבל גם בתקופות אחרות, כמו היום, עדיין יש משהו מיוחד באבטיחים. לא סתם מגיעים אלינו כמעט מכל הארץ, גם כאלה שעוברים על הדרך, לקנות אבטיחים. זה סימן ההיכר שלנו".

שלושת האחים מסכימים שאבי הוא האח המצחיק ביותר. זה קורה כשהוא בדיוק מגיע לעסק. למען האמת, החיוך שלו מסגיר אותו. משהו כמו החיוך של שייקה מהגששים. "אני הכי מצחיק? לא יודע. אם הם אומרים, שיהיה ככה".

אז תן איזו בדיחה לחג?
"אתה רוצה בדיחות, תבוא לפה ותשב שעה. רק מהאנשים שמגיעים לכאן תוכל לכתוב כמה מערכונים שאתה רוצה".

 

בדוק גם

שירלי עודד והעותרים צילום פרטי

חדרה: התקיים דיון ראשון בעתירה נגד חסימת תושבים בפייסבוק

בית המשפט המחוזי בחיפה דן לראשונה, בשלישי האחרון בעתירה בעניין לחסימת התושבים בפייסבוק שהגישו חברת המועצה ויו”ר סיעת שקיפות שירלי עודד, והתושבים ארז אלגון ואדיר בינימיני. בסיום הדיון חייב בית המשפט את עודד בסכום של 3,500 שקלים הוצאות על העתירה

"המוות של אבא תפס אותי כמו ילדה עם הרגל באזבסט". סי היימן ואבא נחצ'ה (צילום: מירי נחמיאס)

ממשיכה

הפרידה מאבא נחצ'ה, הגירושים ומעבר הדירה הביאו את סי היימן לחשב מסלול מחדש. בימים אלה היא מגשימה את צוואתו של אביה ויוצאת בשני מופעים: האחד - "שירים מבית אבא", והשני - "רוק'נרול כחול", במלאות 30 שנה ל"גיבור גדול" * בראיון מרגש היא מדברת כמעט על הכל וגם חושפת את מילות השיר שכתבה לאביה בשעותיו האחרונות, ליד מיטתו בבית החולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *