הטור השבועי של קורל פרידן
נראה שמכל כיוון, עשרים וארבע שעות ביממה, כולנו חושבים ומדברים רק על נושא אחד: איך להתמודד עם וירוס שפלש לחיינו, ללא התראה, ללא הכנה ויוצר חרדה ובלבול.
אני רוצה רגע לדבר על חרדה, מהי. קודם כל, חרדה היא מצב פסיכולוגי בו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי. מה ההבדל בין חרדה ופחד? חרדה אינה קשורה לגירוי חיצוני מסוים, בעוד שהפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. החרדה אינה נשלטת ולעתים גורמת לתחושת חוסר אונים.
בינינו, זה ממש לא רלוונטי הסמנטיקה במקרה הזה. מה שכן רלוונטי, היא קשת הרגשות שאנו חווים בימים אלה. כמטפלת בקול, אני עדה לחברים ומטופלים, שבתקופה הזאת אפילו לא מודעים לרמת החרדה ההולכת ונבנית. מי כמוני מבינה את המושג חרדה ופחד. ב1994, פקדה את לוס אנג'לס רעידת אדמה אשר פערה את האדמה לשניים (6.9 מבחינת עוצמה). הייתי אז ילדה תמימה בת 12, ולפני ערימת חלומות: להיות זמרת, שחקנית, סופרת ודוברת. בין לילה, כל החלומות הללו התנפצו יחד עם כל שאר הבית, אשר נערם לחתיכות וזיכרונות. הטראומה הייתה כל כך גדולה, עד שלא שמתי לב לתופעת החרדה אשר הצמיחה שורשים בכל רגע בחיי. מתי שמתי לב? רק שנים אחרי, כאשר פחדתי להיכנס למקומות סגורים והומי אדם. כאשר הייתי נכנסת למעלית ומחזיקה את נשימתי כדי שיהיה לי עוד אוויר. כאשר הייתי סוחבת בתיק: בקבוק מים, חטיף, מטליות, חולצה להחלפה, עוד מים, כדורים, ובקיצור חמ"ל. חוויתי תופעות פיזיולוגיות קשות: הזעות בידיים, קוצר נשימה, סחרחורת, דפיקות לב מואצות, יובש בפה ובעיקר תחושה שסוף העולם הגיע ואין לי היכן להסתתר.
עם השנים, הצלחתי לעבוד עם החרדה, להתיידד איתה וכיום אני עוזרת לאחרים להיפרד ממנה. מאוד קשה לחשוב קדימה כאשר כל המערכת שלנו דרוכה, לחוצה ואחוזת פחד בעקבות וירוס הקורונה.
מציעה מספר כלים להתמודדות עם התחושה (כמובן לא תחליף לרופא או כדורים):
1. כאשר מופיעה תחושת החרדה, התמקדו במבטכם על נקודה אחת ספציפית בסביבה שלכם. זה יכול להיות כל דבר, רהיט, נקודה על הרצפה.
2. קחו נשימה עמוקה דרך האף, ושחררו לאט לאט דרך הפה. חזרו על פעולה זו שלוש פעמים.
3. הגידו בקול רם דברים שעשיתם היום, קימה בבוקר, צחצוח שיניים, שתיית קפה וכו'.
כל הפעולות הללו מאפשרות לנו רגע להתרכז בהכל חוץ מתופעות החרדה. מיקוד בחפץ יגרום לנו להיות מרוכזים בדבר אחד ויסיט את תחושת הבלבול. הסדרת הנשימה תאפשר לנו להכניס רוגע למערכת כולה. למנות פעולות אקראיות בקול רם, יגרום להתחייב לחשוב באופן הגיוני ויוריד את רמת הלחץ.
עכשיו, בואו נעבור לחרדה הכלכלית. אם הצלחתם להישאר אופטימיים עד כה, השאלה איך נערכים קדימה? בעיני, קיימות שתי אופציות. אופציה ראשונה-מרבית האנשים "יקפאו" כרגע. זה בסדר וזאת בחירה מודעת. האופציה השנייה, היא להבין את הקיפאון, ולמרות היותו קיים, לקחת צעד אחד קדימה ולהישאר בתנועה.
מה הכוונה שלי? בעיני, זה הזמן הכי טוב והכי נחוץ לקחת את המתנות שלנו (העסק שלנו/הכישרון שלנו) ולהעביר אותו לנכסים דיגיטליים. זאת מילה שהרבה אנשים נרתעים ממנה ואני מודה שגם לי הייתה תקופת הסתגלות עמה. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שעברתי ממש עכשיו עם לקוחה שלי. היא מאמנת נדירה, אך טוענת שהיא טכנופובית, שונאת שיווק וחשיפה, יותר מזה, היא מעדיפה לא להתעסק בתחום הזה. כך טענה עד לפני שבועיים. אז, הגיעה המתנה הכי טובה שיכלה לבקש: חל"ת. פתאום היא הבינה שאין ברירה ואולי זאת הזדמנות לקפוץ למים. קבענו סשן עסקי וירטואלי וקודם כל טיפלנו בחשש המלווה במעבר לדיגיטל. שוב, הכל מובן ולגיטימי. אחר כך, בנינו עבורה תוכנית אישית עם משימות ויעדים ישימים להכנת מוצרים דיגיטליים, תכנים ערכיים, שיווק וכו'. סביר להניח שאלמלא בהלת הקורונה, לא הייתה דחיפות לעשייה. הכי משמח אותי, מעבר לתוצאות שהיא רואה כעת, זאת העובדה שהיא בחרה לנוע קדימה.
אז, אני מאחלת לכם למצוא את התעוזה לזוז קדימה על מנת להדהד את מתנתכם ליקום דרך האונליין. אשמח לעזור למי שיצטרך.
תזכרו, הקול אפשרי.
