לפני כחודש התעורר מאבק ציבורי של תושבי כרכור והסביבה נגד התכנית להקמת מפטמת עגלים בשדות שבין כרכור לכפר פינס, בנימוקים של פגיעה חמורה באיכות חייהם של התושבים. לאחרונה החלו פעילי זכויות בעלי חיים מקומיים לנהל מאבק משלהם בתכנית המפטמה – בנימוקים של פגיעה בזכויות בעלי חיים. כעשרה פעילים הניפו ביום א' השבוע שלטים ברחבת המועצה, קראו במגפון נגד המפטמה ונגד משלוחים חיים והצטרפו לדיוני הוועדה לאיכות הסביבה שדנה בנושא ההתנגדויות למפטמה. הפעילים העלו את נימוקיהם להתנגדות, לצד נציגי המאבק במפטמה. בין השאר צוינה פליטת גזי חממה כבעיה שיש להתייחס אליה.
תמיר רונן, פעיל איכות סביבה וזכויות בעלי חיים, פעיל ב"המרד בהכחדה" ו"ישראל נגד משלוחים חיים" ותושב שכונת יובלים, הוא מהפעילים. "יש לנו קבוצה של כ-50 חברים רשומים עד כה, מפרדס חנה כרכור והסביבה", הוא מספר. "אנחנו פועלים בקבוצה שבאה מנקודת מבט של התנגדות למשלוחים החיים. ארגון 'ישראל נגד משלוחים חיים' מגבה אותנו. פרטים נוספים אפשר למצוא בדף הפייסבוק 'פרדס חנה כרכור מתנגדת למשלוחים חיים'".
רונן מסביר את עמדתו ועמדת חבריו: "לא מדובר פה בחקלאות אלא במפעל מזהם שחומרי הגלם שלו הם יצורים חיים המסוגלים לחוש פחד, כאב, שמחה, דיכאון ומגוון רגשות גדול המשותף לכל היונקים. רפת פיטום היא חוליה בפס יצור הבשר האכזרי ביותר הקיים כיום במדינת ישראל, שרבים מכירים אותו בשם המכובס 'משלוחים חיים'. מגיעים אליה עגלים אחרי מסע מפרך בים הנמשך בין ימים לשבועות. לארץ הם מגיעים רזים, תשושים וחולים בשל התנאים הקשים בהפלגה. מהנמל הם נשלחים להסגר בו רבים מהם ימותו ממחלות והשורדים יועברו לרפת הפיטום כדי שיעלו במשקל לפני השחיטה. בחברה של ימינו הערך העליון הוא האינטרס הפרטי, ודאגה לזולת לא מתקבלת בברכה והבנה אלא בחשדנות ובביטול. בנוסף, יש חוסר הבנה בציבור. הרבה קרניסטים (כלומר, בעלי מערכת ערכים ואמונות המאפשרים אכילת בשר) תופסים איזכור סבל של בעלי חיים כביקורת והטפת מוסר. דבר זה אינו נכון כשמדובר במשלוחים החיים. יש קונצנזוס רחב בעם וגם בקרב נבחרי הציבור, כי המשלוחים החיים אינם עומדים בקריטריונים של חוק צער בעלי חיים ויש להפסיקם בהקדם, אך כמו במקרים רבים אחרים, אינטרסים של מעטים בעלי כוח השפעה וממון גוברים על רצון הרוב בארץ גם בנושא המשלוחים החיים. הכסף אף גובר על עניני אמונה והלכה, ככתוב, 'הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם'. צער בעלי חיים הוא מצווה מדאורייתא, ולמרות שהיהדות מתירה לאכול ולהשתמש בחיות ובבהמות, היא אסרה כל התעללות מעבר לכך, אך הרבנות בארץ כיום מכשירה את השיטה הכרוכה בהתעללות קשה".
