ביום שני בשבוע שעבר, קצת אחרי 8:00 בבוקר, נחרדו דיירי בלוק 4 בשכונת דרוקר ברחוב הדרים בפרדס חנה משריפה שפרצה באחת הדירות בקומה השלישית. הדיירים מיהרו החוצה מהבניין בזמן שכוחות כיבוי והצלה ונציגי המועצה, כולל ראש המועצה, הגר פרי יגור, הגיעו למקום. הנוכחים צפו לאחר מכן במחזה לא שכיח: כוחות הכיבוי עשו הנשמה לחתולה שהוצלה מאחת הדירות. מדוברות כבאות והצלה מחוז חוף פורסם אז: "שלושה צוותים בפיקודו של רב רשף אילן קודיש לשריפה בבניין ברחוב הדרים בפרדס חנה. בהגיעם למקום הבחינו כי מדובר בבעירה בקומה השלישית , לוחמי האש ביצעו פעולות כיבוי במקום וסריקה לאיתור לכודים. לא היו לכודים במקום פרט לחתולה שנגלתה אליהם בסריקות החזרות. סגן מפקד צוות סמל מאור גוזלן חילץ את החתולה מהדירה אפופת העשן והעבירו לכוחות הרפואה שהנשימו אותו ויצבו את מצבו, לאחר מכן בעלת החתולה לקחה אותה לווטרינר. האירוע הסתיים כששתי הדירות בקומה השלישית ניזוקו ולמרבה המזל ללא נפגעים בנפש. חוקר מטעם רשות הכבאות הגיע למקום האירוע לבחון את נסיבות פרוץ הדליקה". מהכבאות נמסר, נכון לאמצע השבוע הזה, כי דו"ח החקירה עדיין לא נסגר.
דב הרשקוביץ, בעלי הדירה בקומה השלישית שבה פרצה השריפה, נמלט מהשריפה בעור שיניו ואיבד את כל תכולת הדירה וכל התשתיות הפנימיות שלה. למרות שעוד לא קיבל את תוצאות החקירה, הוא משוכנע ממהלך האירועים שהסיבה לשריפה הייתה קצר במזגן. הרשקוביץ, בן 60, פנסיונר של משמר הגבול, מתאר: "באותו בוקר בת זוגי, ריקי מויאל, כבר יצאה מהדירה מוקדם יותר, ואני ישנתי בחדר השינה. הבית היה סגור והמזגן עבד בסלון כשמאוורר העיף לעבר חדר השינה את הקור. בערך ב-8:10 התעוררתי, והייתה הפסקת חשמל. היה חם. חשבתי שאולי פקק קפץ בגלל עומס יתר. ואז שמעתי רעש מוזר בבית ואמרתי 'ריקי, ריקי', ולא הייתה תשובה. הייתי בטוח שיש לי פורץ בדירה וקמתי לראות מה קורה. כשהגעתי למסדרון המוביל לסלון, ראיתי להבה אדומה גדולה עם עשן שחור יוצאת מהמזגן. לפני 5 שנים עברתי אירוע לב ויש לי מסתם, והרגשתי שאני לא יכול לנשום. גם ככה אני מתנשם כל פעם שאני עולה את המדרגות לדירה. לקחתי את המפתחות מפינת האוכל, רצתי לחלון, פתחתי אותו ומיהרתי לכיוון דלת היציאה. היה חושך, עשן, לא ראיתי כלום. בעזרת מישוש מצאתי את מנעול הדלת, פתחתי אותה וברחתי החוצה. הספקתי לצאת בנס. גם כל השכנים יצאו מהדירות, צעקו 'שריפה, לצאת מהבניין'. תוך זמן קצר באו כיבוי אש, מד"א, כוחות הצלה". הוא התקשר לבת זוגו בטלפון ואמר לה 'ריקי, הבית בוער', והיא מיהרה למקום. "קיבלתי פיק ברכיים. התקשרתי מהדרך והוא לא ענה לי, וכשראיתי את כוחות ההצלה נבהלתי כי חשבתי שבגלל הלב שלו משהו קרה לו. כשראיתי אותו וראיתי שהוא בסדר, אמרתי 'העיקר שאתה וכולם בסדר, ברוך השם'".
בדירה הסמוכה התגוררו בשכירות בני הזוג יניב וליאור אדלשטיין עם בתם התינוקת, בת שנה וחצי, ועם החתולה של המשפחה. כולם היו בבית כשפרצה השריפה. יניב אדלשטיין, מספר: "ראיתי את העשן נכנס דרך החרכים של הדלת הסגורה. פתחתי את הדלת ובמסדרון הכל היה שחור. לא ראיתי כלום. סגרתי ולקח לי 10 שניות להבין את הסיטואציה. חזרתי לדלת עם התינוקת בידיים ורצתי איתה דרך העשן. ראיתי את דב והוא אמר לי מיד 'קצר במזגן'. רצתי חצי קומה למטה, נתתי לדב את התינוקת והוא ירד איתה למטה, ואני עליתי חזרה ועזרתי לליאור לרדת. הכבאים הגיעו ולקח להם עוד זמן להתארגן, לקחתי את הילדה לגן וכשחזרתי ראיתי התקהלות בכניסה ואת אנשי מד"א מנשימים את החתולה שלי ונותנים לה חמצן. עכשיו החתולה בטיפול וטרינרי, ואנחנו אצל אמא שלי, בחדרה, ומחפשים דירה אחרת להשכרה".
הדירה שבני הזוג אדלשטיין התגוררו בה בבניין עד לשריפה ספגה גם היא נזקים, והיא מפויחת לגמרי. שאר הדירות, והבניין בכללותו, לא ניזוקו. הנזק החמור ביותר הוא לדירה של הרשקוביץ, שנותרה הרוסה מבפנים ולא נותר בה דבר. "הדירה שלי היא טוטאל לוס. הכל הלך, תכולה, ריהוט, חשמל, תשתיות מים, ניירת, טלפונים, ציוד", הוא מתאר. הרשקוביץ ומויאל ישנים בינתיים בדירה בבניין הסמוך, בה מתגורר בנה של מויאל שעתיד לחזור בסוף השבוע הזה מביקור ביפאן, ועלות השיפוצים שדורש הקבלן לשיקום הדירה היא למעלה מ-90,000 שקלים. הרשקוביץ ומויאל מקבלים המון חום ורצון לעזרה מהשכנים החביבים, אבל השכנים לא יכולים לעזור להם בכסף, והם לא יודעים איך ישיגו את הסכום הדרוש להפוך את הדירה לראויה שוב למגורים, ופונים לציבור בבקשת תרומות. "כל עזרה בכסף תעזור. אנחנו לא זקוקים לריהוט ולמוצרים, אי אפשר להכניס כלום לדירה עד תום השיפוצים". חשבון הבנק שאפשר להעביר לו תרומות הוא בבנק יהב חדרה, סניף 133, ומספר החשבון הוא 47286.
הרשקוביץ ומויאל ביחד 7 שנים, ושניהם עברו לא מעט לפני ואחרי שמצאו את עצמם ביחד. מויאל באה לפרדס חנה מדימונה לפני שנים, עם בנה שאותו גידלה כגרושה, ורק לפני חצי שנה נפטרה אמה. אשתו של הרשקוביץ נפטרה ב-2004 ממחלת ניוון שרירים, בתו, הילה, נפטרה בגיל 32 לפני 3 שנים, גם היא מאותה מחלה, אחיו נפטר מסרטן והשאיר משפחה, והוא עצמו עבר, כאמור, ניתוח לב ולוקח תרופות. ילדיו האחרים נאבקים להסתדר כלכלית בכוחות בעצמם ואינם יכולים לסייע לו כלכלית כעת. "אף פעם לא ביקשנו כסף מאיש", אומרת מויאל. "תמיד הסתדרנו לבד והיינו מאושרים במה שהיה לנו. הלוואי שיכולנו תמיד רק לתת". הפעם הם אלה שזקוקים לעזרה.
