כשמריאן לב ארי, 39 אם לשני ילדים, מורה לאנגלית בתיכון ש"י עגנון נכנסת לכיתה התלמידים מסתכלים עליה בהערצה. יש לה הופעה מרשימה, לבוש אלגנטי וצנוע וכמה קעקועים שמציצים מן השרוול. מה שהתלמידים לא יודעים הוא שלמורה שלהם שמצטלמת בשנה האחרונה בשער של מגזין אופנה איטלקי יש קעקועים ברגל, קעקועים ביד וקעקוע גדול בכתף: "כבר בתחילת ההיכרות שלי עם תלמידיי הם לומדים להעריך את רב הגוניות שלי, את העובדה שאני לא שייכת לשום שבלונה".
היא מלמדת בש"י עגנון 18 שנים כיתות י עד יב' בכל הרמות. עם השפה האנגלית נפגשה לראשונה כשהוריה יצאו בשליחות כמורים בקנדה במשך חמש שנים. היא באה מבית דתי מאד, למדה בעוזיאל ובבר אילן בכיתה אולפנית. היא עשתה תואר ראשון ושני בספרות אנגלית ותעודת הוראה באוניברסיטת בר אילן. עכשו היא במהלך עבודת דוקטורט בנושא ספרות פנטזיה עכשווית המסבירה לילדים החיים בעולם פחות דתי מבעבר למה יש רוע בעולם כפי שהסבירו בעולם הדתי במאה ה-17. גם הרי פוטר וספורי נרניה מככבים בעבודה שלה. בשנת השבתון שלה, עבדה גם כמרצה באוניברסיטת חיפה במחלקה לאנגלית כשפה זרה.
יש לה גוף מרשים ופנים מלאות הבעה. היא מקפידה על לבוש צנוע למקום עבודתה, יש לה סגנון מוקפד והיא נחשבת למורה מעולה שתלמידים רואים בה סמל להצלחה ומעריצים אותה. שילוב המראה שלה עם ההשכלה והיכולת שלה לעשות חייל בכיתה הופך אותה לייחודית. היא אישה חרוצה מאד העובדת שעות רבות כדי לפרנס את משפחתה. כל מי שרואה אותה היום מתפעל מהמראה שלה ושואל מה קרה למורה לאנגלית? המורה האהובה לאנגלית עשתה בשנה האחרונה מהפך גדול בחיים שלה.
היא מורה טובה שהתלמידים רואים בה סמל להצלחה ויש לה השפעה טובה עליהם. השינוי שעשתה במעבר לעולם הדוגמנות הוא תעוזתי אך היא לא רואה סתירה בעצם היותה מורה לאנגלית לבין הרצון שלה לממש את החלום שלה להיות דוגמנית ואולי אף שחקנית בקולנוע האיטלקי. צלמים אומרים לה שהיא מזכירה את פנופלה קרוז ואת הדוגמנית מוניקה בלוצ'י.
מריאן מי את?
"נולדתי כחן גבע ועד לפני שנה זה היה שמי. גדלתי בבועה אולי אף בצמר גפן, בבית דתי ומשכיל. ההשכלה לא באה מנגד השמרנות הדתית. בגיל 14 עבדתי במלצרות דבר שחשף אותי כבר אז לעולם אחר. בעת השרות הלאומי בעירית נתניה הכרתי את בעלי שהיה מבוגר ממני בתשע שנים. הנישואין שנבעו מאהבה אפשרו לעזוב את הבית ולהיות עצמאית. אחרי שנה הייתי בהריון ובגיל 22 מיד בסיום התואר הראשון כבר התחלתי ללמד אנגלית בש"י עגנון".
מספר שנים לאחר יציאתה מבית הוריה, חזרה בשאלה: "לא הפסקתי להאמין באלוהים, בעלי מסורתי ושנתיים הלכתי עם כיסוי ראש. כשלאבי נודע שאני נוסעת בשבת הוא הגיע אלי הביתה והודיע שהמשפחה קורעת על קריעה. כלומר הם מנתקים את הקשר איתי ואף בקשו שאני לא אתקרב לפתח ביתם. עלי לומר שראו בדרך זו דווקא ניסיון להחזיר אותי אליהם ולא להרחיק. נסתרות דרכי ההורים. כשהגיעו החגים הרגשתי שהילדה שלי לא נחשפת למשפחה, שעלי לעשות צעד התקרבות להורי בגללה. ההורים שמחו ניסיתי להיאחז במשפחה שיהיה לי גב. הבטחתי להם שאנסה שוב לשמור את השבת. אבל זה לא הלך ולא ממש ניסיתי. אני לא עניתי לציפיות שלהם. התחלתי לעשות קעקועים שאותם בתחילה הסתרתי מפני הוריי. היה חשוב לי לכבד אותם בביתם. באותה תקופה עשיתי תואר שני וילדתי את הבן בהפרש של עשר שנים מהבת".
בגיל 30 היא ילדה את בנה, סיימה תואר שני באוניברסיטת בר אילן ולימדה באוניברסיטת חיפה: "בשלב מסוים בתקופה הזו הבנתי שאני נלחמת במשקעים וכאב שקשור למשפחה שלי, לחרם בנות שעברתי במשך שנתיים בתיכון בגלל שאני לא מספיק דתיה ולזיכרונות כואבים נוספים מתקופות קודמות. הרגשתי שאני חייבת ליצור נתק מהעבר, לקבור את הילדה הזאת ואת הכאב שלה כמהלך פסיכולוגי לריפוי הנפש והחלטתי לשנות את השם הפרטי שלי. מאהבתי לספרות האנגלית בחרתי לשנות את שמי למריאן: מרי ואן, מלכות אנגליה מתוך הזדהות לתכונות האופי שלהן. אני מחוברת לספרות אנגלית ומכירה אותן כנשים חזקות. שיניתי את השם בתעודת זהות ואנשים התרגלו לשם החדש די מהר. היו שחשבו שהשתגעתי, אך את דעתי זה לא שינה והיו שפנו לומר לי עד כמה היו רוצים להתנהל עשירית מהדרך שאני מתנהלת וחיה את חיי כפי שאני רוצה. השינוי נבע מרצון פסיכולוגי להתנתק ממה שחן חוותה. עברתי תהליך עם עצמי. יצרתי דמות חדשה וזה עשה שינוי גדול בחיים שלי בעיקר ניתוק מהעבר וקבירת המשקעים. השינוי השפיע עלי בתפיסה שלי עם עצמי. הרגשתי שאני בן אדם חזק יותר ובלי משקעים מהעבר".
היום אין לה ולילדיה קשר עם ההורים שלה. לדבריה הם עדיין חושבים שהיא תרמה להידרדרות היחסים ביניהם: "לא יכולתי לחיות בשקר. כל החיים רציתי שיקבלו אותי כמו שאני. בכל מקום שעבדתי ולמדתי העריכו אותי רק במשפחה נחשבתי מורדת ומביישת בכך שבגדתי בחינוך שהעניקו לי, שבצורת הלבוש ובקעקועים שלי אני לא מכבדת אותם ולא משנה בת כמה אהיה".
בשנה האחרונה היא עשתה צעד נועז והחליטה לנסות את כישוריה בתחום הדוגמנות. היא מתנשאת לגובה 1.70 יש לה מראה מרשים, הפנים שלה נתפסות טוב בצילומים בחו"ל בגלל המראה האקזוטי: "זה התחיל בפייסבוק. לאחר שהעלתי תמונות שלי צלמים החלו לפנות אלי. הם צילמו אותי ללא תשלום. כשהפניות הלכו ורבו הבנתי שאני מסוגלת. השתפרתי בהופעה מול המצלמה, בעמידה ובהבעה והגעתי להערכה בינלאומית. צלמים מאיטליה בקשו לצלם אותי וכך הגעתי לראיון במגזין אופנה איטלקי, במגזין אופנה צרפתי, הצטלמתי לעיתון יומי ועוד. כרגע אני מדגמנת בהפקות פרטיות לפרסום ולחנויות: שמלות ערב וקז'ואל ואף משדרת מהפקות בערוץ האופנה".
היא מכבדת את מקום עבודתה כעובדת הוראה והיא הציבה לעצמה גבולות כך שלא תראו אותה מדגמנת בגדי ים למשל.
לפני חודש היא התגרשה, גרה קרוב לאבי ילדיה כדי לשמור על הקשר. לשם משפחת הוריה היא לא רוצה לחזור ואת שם משפחתו של הגרוש בקשה לשנות: "אני לא שייכת לו יותר" היא אומרת. וכך היא בחרה בשם משפחה חדש "לב ארי" שגם הוא לדבריה בא ממקום של חוזק: "אני אישה רגישה אבל חזקה. כשהתחלתי עם הדוגמנות אמרתי לעצמי שאני רוצה להביא משהו שאין אותו. דוגמניות צעירות מציגות נעורים, שובבות, קלילות וויטליות שהן טובים כמובן. אך אישה בת 40 כמוני ששלמה עם הגוף שלה עם הנשיות שלה, משדרת בטחון, בגרות אצילות ונשיות".
בצילומים שלה העיניים שלה מדברות. משדרות, רגישות, סקרנות וחושניות, ולעמידה שלה יש נוכחות, דומיננטיות. לתמונות שהיא מעלה לפייסבוק שתלמידיה לא יכולים לראות היא מצרפת ציטוט או פואמה שמחברת בעצמה באנגלית או בעברית בכדי לקשר לתמונה: "שיהיה לתמונה ערך מוסף" היא אומרת. "אני לא רק פרצוף יפה. נשים צריכות לשאוף לשילוב יופי והשכלה הנותנת להן המון כוח וייחודיות".
מה רצית להיות שתהיי גדולה?
למען האמת, רציתי להיות חוקרת במשטרה. עניין אותי ללמוד קרימינולוגיה ופסיכולוגיה אך מהר מאד הורידו אותי מזה בטענה שזה לא מכניס כסף.
מה ההורים שלך רצו שתהיי גדולה?
לא היתה להם דרישה מיוחדת. ידעתי יותר מה הם לא רצו. האופציה הראשונה שהציעו היתה עריכת דין כמו אחיי הגדולים אך אותי זה פחות עניין. בספרות אנגלית והוראה תמכו. הרי שניהם אנשי חינוך.
מה הארוע ששינה את חייך?
בגיל 26 התגלה לי גידול בשד. הייתי בשוק. בתי הייתה בת 6 והתמלאתי חששות לגבי חייה בלעדיי. תוך חודש נותחתי. זה אירוע שלימד אותי שאנחנו בעולם הזה לזמן מוקצב ושכל יום לא חוזר ויש לממש כל יום עד תום ולהגשים כל שנרצה. חיים פעם אחת.
מה השריטה שלך?
הילדים שלי. אם משהו לא כשורה בחייהם, אני כמו נמרה בכלוב מתכננת את הצעד הבא. הכי חשוב לי שיהיה להם טוב.
איזה ספר יש לך ליד המיטה?
תנ"ך באנגלית. אני מאד אוהבת את הניסוחים באנגלית ואת הסיפורים.
איפה את קונה בגדים?
אין מקום מועדף. איפה שרואה משהו יפה.
איפה תהיי עוד עשר שנים?
רחוק לי עשר שנים לחשוב. נראה לי מעורפל מעט אבל זה כל הכיף.
מה היית רוצה שיגידו עליך חבריך לעבודה?
שאני אדם טוב. שטוב להם בחברתי וכיף להם להתייעץ איתי. שאני חיה ונותנת לחיות.
האם תרצי שהבת שלך תלך בעקבותיך?
בדבר אחד. בכך שתחייה את חייה מבלי להסתכל מה אחרים עושים ומה מקובל ונורמטיבי. כל עוד לא תפגע באף אדם שתעשה מה שאוהבת.
למה את הכי מתגעגעת?
לכלום. אין לי נוסטלגיה לשום דבר.
מה ההתמחות שלך במטבח?
אפייה בעיקר.
מה יעשה אותך מאושרת?
שאראה את ילדיי בריאים ומאושרים ושאשיג את החלומות שלי בכדי להעניק להם הכל.
מי הדמות שלך להשראה?
אני לא נצמדת לדמות אחת. לוקחת ממספר דמויות את ההשראה שלי.
ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה ולדבר איתו?
ליד ג'ק' ראולינג. מעריצה אנשים שבנו עצמם מכלום, התעקשו על אף ההתנגדות והמשיכו בשלהם.
