ל"מסע ישראלי" ראשון מסוגו יצאו בשבוע שעבר שלושים גברים מרחבי הארץ ומכל גווני הקשת החברתית. המסע, אשר נמשך ארבעה ימים, החל עם שחר בזריחה יפהפייה בהר מירון והסתיים במוצ"ש בים המלח. במהלך ימי המסע נערכו סיורים באתרים כמו הר הרצל, הכותל המערבי וכתף שאול שבגלבוע, אך גולת הכותרת במסע הייתה מעגלי שיח שעסקו בזהות עצמית, זהות יהודית והאדם מול המדינה.
עמיחי רבנו, תושב חדרה וממארגני המסע, הופתע לטובה מהצלחת המסע. בשנה שעברה השתתפה אשתו בטיול לנשים בלבד, ועמיחי החליט שגם לגברים מגיע. ומתכנן להוציא לפועל גם מסעות נוספים בעתיד. למסע ישראלי הוא נחשף בעיקר לאחר שאשתו השתתפה לפני כשנה במסע הראשון שנערך בהשתתפות נשים בלבד, והחליט שגם לגברים מגיע. "גיבשתי קבוצה יחד עם כמה גברים חדרתים ופנינו לעמותת מסע ישראלי, אשר בראש הוועד המנהל שלה עומד האלוף אליעזר שקדי, מפקד חיל האויר בעבר. עד היום, ב-13 שנות פעילותה, הוציאה העמותה כ-250 אלף בני נוער לפני גיוס למסעות הללו. המסע שלנו הוא המסע הישראלי הראשון לגברים וזה משהו שהוא חובה לנפש, כמו טיול אחרי צבא".
צילום: באדיבות משתתפי מסע ישראלי חלוץ
איך מוצאים את הזמן להתנתק מהבית והעבודה ולצאת לכזה מסע?
"המסע החל ביום רביעי והסתיים במוצאי שבת, כך שלמעשה מדובר ביומיים חופש מהעבודה ויומיים נוספים מהמשפחה. מדובר בעניין של סדרי עדיפויות. גם בגיל שלנו, עם העבודה וחיי המשפחה שהם כמובן חשובים לאין ערוך, חשוב לקחת את הזמן ואת הפריבילגיה ולצאת למסע כזה".
בדומה לפורמט המקורי של מסע ישראלי, הגברים ניהלו מעגלי שיח בהנחיית מדריכים. ביומיים הראשונים של המסע הלו"ז היה צפוף במיוחד והימים החלו מוקדם בבוקר והסתיימו בשעות הלילה המאוחרות. הנושאים בהם דנו הגברים במעגלי השיח הותאמו לרוב לאתרים בהם ביקרו במסע ונשאלו שאלות כמו אם הייתם חיים לפני מאה שנים בתקופת ההתעוררות הציונית, האם הייתם עולים ארצה, איך הייתם מגיבים אם בנכם היה מודיע לכם שהוא מתחתן עם אישה לא יהודייה, למה חשוב לכם לחיות בארץ, אם בכלל, ולמה חשוב לכם להיות יהודים.
כיצד התמודדו הגברים עם סוגיות נפיצות ונושאים בוערים שעלו לדיון במעגלי השיח?
"היינו מגוון של חילונים, מסורתיים, דתיים ואפילו גבר אחד חרדי. שמרנו על שיח פורה ומכבד. הייתה שם הזדהות ואחווה הדדית, הרגשתי שיש איזשהו חיבור לזהות היהודית שלנו גם בקרב החילונים. ריגש אותי לראות כמה גברים, רובם אגב חדרתים משלנו, מתנדבים על בסיס קבוע, פועלים המון למען הסביבה והחברה. אגב, אין לי ספק שאם היו שם נשים, הגברים לא היו נפתחים באותה המידה".
צחי זימן (47), הוא אחד מהגברים החדרתים שהצטרפו למסע.
מה לקחת מהמסע?
"אני מטבעי נוטה להתעצבן מהר וגם להירגע מהר, והחלטתי מאז המסע שאני נושם עמוק, מכיל את הסיטואציה ומשתדל לא להתעצבן. כמה ימים אחרי שחזרנו מהמסע יצאתי לחופשה עם המשפחה ואמרתי לאשתי ולילדים שאני מתכוון לעבוד מאד חזק על עצמי כדי לא להתעצבן מסיטואציות שבדרך כלל אני מתעצבן. כנראה שהצלחתי, כי בסוף הטיול קיבלתי מדליה מהמשפחה שלי".
חוויה ייחודית מהמסע…
"באחד מהמקומות שהיינו בהם בירושלים, שנקרא 'אש התורה', דיבר בחור חרדי בשם איתיאל על הכרת תודה. הוא דיבר כל כך יפה על זוגיות ומשפחתיות, דברים שרובנו יודעים, אבל כששמים לך מראה מול הפרצוף אתה מבין כמה זה חשוב. לפעמים אנחנו שוכחים להכיר תודה על מה שיש לנו. כששמנו פתק בכותל, במקום לבקש פרנסה או כל מה שבדרך כלל מבקשים בכותל, הודיתי בפתק על כל מה שיש לי, אשתי, המשפחה שלי והחברים. החלטתי גם שמעכשיו, בנוסף על הקידוש בשבת, אני מברך גם את ברכת 'אשת חיל'".
