fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"כשהתבשרתי שאני חולה בסרטן חשבתי שקיבלתי גזר דין מוות"

לפני ארבע שנים חלתה ענבל הרזי נועם בסרטן השד, עברה סדרת טיפולים קשה – ושרדה. היום היא מובילה קמפיין להגברת המודעות למחלה וקוראת לנשים ללכת להיבדק
אל תגידו שלכן זה לא יקרה. ענבל הרזי נועם צילום: דני מילר
אל תגידו שלכן זה לא יקרה. ענבל הרזי נועם צילום: דני מילר

כשענבל הרזי נועם (41) גילתה גוש קטן בשד, היא מיהרה להזמין תור אצל כירורג שד, אך לאחר בדיקות שנערכו לה, היא נשלחה לביתה עם המסר, "הכל תקין". ענבל לא ויתרה והקשיבה לאינטואיציות שלה ולאחר חוות דעת רפואית שנייה ובדיקת ביופסיה, התברר לה שהגוש, שגדל בינתיים, הוא סרטני. אחרי טיפולים ממושכים וכריתה דו צדדית, ענבל משיקה זו השנה השנייה, קמפיין לקידום המאבק בסרטן השד וקוראת לכן, לכו להיבדק! לרגל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, הוצבו ברחבי חדרה שלטים בהם מצולמת ענבל, יחד עם שני ילדיה כחלק מהקמפיין.

"לפני ארבע שנים, ישבתי ערב אחד על הספה, אחרי יום עבודה וצפיתי בטלוויזיה ואז הרגשתי דקירות קלות, כמו סיכות בשד השמאלי שלי וכשנגעתי במקום הרגשתי גולה קטנה שזזה מצד לצד." מספרת ענבל, תושבת בנימינה.

ענבל לא חיכתה והזמינה תור קרוב לכירורג שד. "הרבה מאד נשים אומרות, 'בין העבודה, לבית או לילדים, למי יש זמן ללכת ולהיבדק?', החיים הם עמוסים ולרוב אנחנו שוכחות לטפל גם בעצמנו. במקרה שלי, האינטואיציה עבדה והקשבתי לה." מספרת ענבל. "הייתה לי הרגשה ברורה שאני צריכה לבדוק את זה וקבעתי תור.

בשלב הזה הגוש הקטן לא הדאיג אותה יותר מדי והיא המתינה בסבלנות לתור שלה. הרופא שבדק אותה אמר לענבל שהכל תקין והסביר שהגולה היא בעצם וריד סתום או שמדובר בקפל בשתל הסיליקון שלה. ענבל, שאמה נפטרה מסרטן במעי הגס וגם אחיה הגדול חלה בעבר בסרטן, התעקשה שמשהו לא בסדר. "הסברתי לרופא שיש היסטוריה משפחתית של סרטן ואמרתי לרופא שיש לי שני ילדים קטנים בבית, שזה באמת הכי הלחיץ אותי, אני רוצה שתהיה להם אמא שתגדל אותם."

בזכות התעקשותה, ענבל נשלחה לבדיקת אולטרה סאונד שיצאה תקינה, היא לא קיבלה את אבחנתו של הרופא שהמשיך לומר שהכל תקין ועברה גם בדיקת ממוגרפיה, שלמרבה הפלא, גם יצאה תקינה. "למרות שהבדיקות יצאו תקינות, עדיין הרגשתי שמשהו לא בסדר בגוף שלי" היא מספרת, "כאב לי והגולה הקטנה הפכה במהירות לגוש, שכבר היה גדול."

אחרי כמה חודשים, הרופא הפנה את ענבל לרופא הפלסטיקאי שלה בשל אבחנתו השגויה שמדובר בקפל בסיליקון. בשלב הזה, ענבל פנתה לרופא כירורג נוסף, כדי לקבל חוות דעת שנייה. "הרופא ראה את הגוש ונבהל, הוא הפנה אותי לביופסיה דחופה באסותא ושם, בחדר הבדיקות, התחלתי באמת להבין."

עשרה ימים מאוחר יותר, התוצאות הגיעו. מנהלת המרפאה התקשרה לענבל ואמרה לה שהרופא רוצה לראות אותה. היא כבר קבעה לה תור לאותו יום. האבחנה הייתה קשה, לענבל היה בשד שמאל גוש ממאיר בקוטר חמישה סנטימטרים וגם ארבעה סנטימטרים נוספים של רקמה טרום סרטנית. "שמתי את הילדים אצל אחותי ונסעתי לרופא עם בעלי, אני זוכרת שנכנסתי למרפאה במתח ופשוט פרצתי את הדלת של חדר הרופא. כשהוא התפנה אלינו, הוא אמר לי 'ענבל, אין לי בשורות כל כך טובות בשבילך, יש לך גידול ממאיר.' הייתי בהלם מטורף ופשוט סירבתי לקלוט את מה שהוא אומר לי, הבנתי מה זה גוש ממאיר, אבל לא יכולתי להכיל את זה, שאלתי אותו אם יש לי סרטן והוא ענה שכן. באותו רגע עולמי חרב עליי, כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שקיבלתי גזר דין מוות. יצאתי מהחדר, נכנסתי עם בעלי לרכב ופשוט בכיתי את נשמתי החוצה, חשבתי רק על הילדים שלי, לא עניין אותי שום דבר אחר."

"חשבתי רק על הילדים שלי". בטיפולים בבית החולים
"חשבתי רק על הילדים שלי". בטיפולים בבית החולים

זמן קצר אחר כך, התחיל המסע הממושך והמפרך של ענבל במאבקה בסרטן, הפרוטוקול הרפואי כלל כריתה דו צדדית, טיפולים כימותרפיים, הקרנות ובנוסף, גם כדורים וזריקות שהיא תאלץ לקחת במשך שנים ארוכות. "זה היה תהליך קשה, אחרי הכימו הראשון הייתי גמורה, לא יצאתי מהמיטה עשרה ימים. כל התהליך היה מלווה בהמון חששות ופחדים, נשארתי עם הרבה צלקות, פיזיות ונפשיות ותופעות לוואי קשות, הטראומה הזאת זה לא משהו שחולף, העננה של הסרטן תמיד תרחף מעליי."

ענבל מספרת על תמיכה מדהימה שהקיפה אותה במהלך הטיפולים, "בעלי היה צמוד אליי וליווה אותי בכל התהליך, אחותי טיפלה בשני הילדים שלי כמו אמא, המשפחה, החברות והצוות המדהים בתל השומר, כולם עטפו אותי לאורך התהליך."

בעקבות מחלתה, ענבל החליטה לפני שנה ליזום קמפיין שלא רק יעלה את המודעות בקרב נשים, אלא גם יעודד אותן להיבדק. "אני מרגישה שישנה היום מודעות, אבל עדיין יש הרבה נשים שלא הולכות להיבדק. רציתי לגעת בצד הרגיש של הנשים ולעודד אותן להיבדק והנקודה הרגישה של כל הנשים היא הילדים. החלטתי לחשוף את החלום שלי, שהוא כמובן להמשיך לגדל את הגוזלים שלי, אבל לא משנה איזה חלום יש לכן, הכי חשוב שתזכו להגשים אותו, אל תגידו לי זה לא יקרה."

הקמפיין הארצי שלה, בו היא מצולמת עם ילדיה, מופיע בימים אלה בשלטי חוצות ברחבי הארץ, בתחנות אוטובוס וברכבות, בזכות עזרתן של חברות מדיה שעזרו לה בחשיפה ואנשים טובים שנרתמו לעזור בהתנדבות מלאה, כמו דני מילר שצילם את התמונה ודקלה מעודה, שעיצבה את המודעה וכמובן, הרבה בזכות הרצון העז שלה לעזור לנשים אחרות. "נשים, תקשיבו לגוף שלכן, תסמכו על עצמכן ועל האינטואיציות שלכן, אל תדחו את הבדיקות."

"שימרי על החיוך" הקמפיין של ענבל. צילום: דני מילר, גרפיקה: ענבל מעודה
"שימרי על החיוך" הקמפיין של ענבל. צילום: דני מילר, גרפיקה: דקלה מעודה

מאז שהשיקה את הקמפיין שלה, ענבל, שהפכה בינתיים לדמות נשית משפיעה ומעצבת דעת קהל, מקבלת פניות רבות מנשים שאובחנו והיא משתדלת להעניק להן תמיכה, ייעוץ ואוזן קשבת. "פונות אליי נשים ואני מנסה לתמוך בהן עם הכלים שיש לי, לתת להן טיפים שיסייעו להן לעבור את התהליך, לעודד אותן ולתמוך בהן."

גם עיריית חדרה קוראת לכן ללכת להיבדק, בניין העירייה הואר בשבוע שעבר באור ורוד, כסמל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, העירייה אף הציבה ברחבי העיר שלטים בהם מצולמת ענבל, כחלק מהיוזמה הברוכה שלה להחדרת המודעות בקרב נשים ללכת להבדק.

חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד חל מדי שנה באוקטובר ומצוין הן בישראל והן בעולם. במסגרת העלאת המודעות מדגישים את חשיבות הגילוי המוקדם כאמצעי יעיל ביותר נגד סרטן השד. על-פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים. גילוי מוקדם הוכח כמפחית את התמותה וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה. נשים נקראות ללכת להיבדק, ולהיות מודעות לכך שככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים, עולים סיכויי הריפוי.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות