fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כדאי להתעורר: פארק השרון בסכנה

בעקבות העיכוב בהכרזת פארק השרון כגן לאומי, ובהיעדר פיקוח, נמצאים הפארק וכל אוצרות הטבע שבו בסכנה יומיומית של השחתת החי והצומח
חותרים בקיאקים בפארק השרון
חותרים בקיאקים בפארק השרון

המשנה לראש עיריית חדרה חדוה יחזקאלי, הממונה על תיק איכות הסביבה, מתריעה כנגד העיכוב בהכרזה על פארק השרון כגן לאומי, וטוענת חד משמעית: "אם ימשיכו לעכב את ההכרזה על הפארק, לא יישאר פארק".

פארק השרון משתרע על פני כ-6,000 דונם מדרום ליער חדרה ועד למצוקי הכורכר בתל גדור, ונחשב לאחד הפארקים היפים במדינה. הפארק מהווה ריאה ירוקה המפרידה בין אזור חדרה לאזור נתניה, ועצם קיומו מונע הפיכת האזור לרצף אורבני במישור החוף. ככזה אמור היה להיות מוכרז כפארק לאומי ולעבור לאחריות רשות הטבע והגנים.

לדברי יחזקאלי, מחלוקת בין אגף בכיר לתכנון משולב בירושלים לבין רשות שמורות הטבע על הרחבת מסילת הרכבת מעכבת את ההכרזה, והפארק מיותם ומוזנח כאשר טרקטורונים משתוללים בתחומו והורסים בו כל חלקה טובה. יחזקאלי: "מסיבות טבע נערכות במקום ומותירות את הפארק עם כמויות גדולות של לכלוך וזוהמה. כואב הלב על הבריכה הנדירה בירכת יער שהינה השריד האחרון מביצות שנותרו בשרון, אך סירות, קיאקים ואופנועי פדלים, לצד מתרחצים, הפכו את בירכת יער למקום שחייה ושייט, תוך הרס החי והצומח שבתוכה. הפארק הפך להיות אבן שואבת לחובבי מים המשתמשים בבריכת יער כאילו הייתה מקום שחייה למתרחצים ולא שמורת טבע מוגנת ומוכרזת".

שמורת יער חדרה. צילום: גדי מינץ, מתוך אתר פיקיוויקי
שמורת יער חדרה. צילום: גדי מינץ, מתוך אתר פיקיוויקי

בירכת יער היא בריכה עתיקת יומין המשמשת בית גידול למינים רבים של צמחים, ציפורים ובעלי חיים, כמו צבי ביצה, וכן ברכיות, אגמיות, שחפים, שרשירים, אנפות, וצמחים ייחודיים כמו לוטוס הביצות, נוריות מים, שניות הממלאות את הבריכה במרבד לבן ומרהיב. יחזקאלי מעדכנת כי בשנת 1995 הכריז ראש ממשלת ישראל דאז יצחק רבין על הפארק כפארק לאומי. בשנת 2001 הכריז גם אריאל שרון על פארק השרון כגן לאומי, ובין לבין היו שרי הפנים סילבן שלום וגלעד ארדן שהיו שותפים להכרזה, אך בפועל כלום לא קורא והפארק לא הוכרז באופן רשמי.

לדברי יחזקאלי, מינהל התכנון גורר רגליים ואינו מוכן לאשר את הפארק כפארק לאומי מאחר שבתחומו עוברות תשתיות רבות של רכבת ישראל, גז, כביש 4 וכביש 2. המינהל מבקש להשאיר לו שטחים רחבי ידיים כדי שתהיה לו שליטה עליהם בבוא היום. זאת למרות שכבר באמצע שנת 2018 נערך תיאום בין כל הגורמים והוחלט כי אין מניעה לקדם את ההכרזה, מאחר שנמצא פתרון לתשתיות הגז, החשמל והתשתיות. הדבר היחיד שטרם נמצא לו פתרון הוא מיקום הרחבת מסילת הרכבת, אבל אין מניעה להכריז על הפארק כדי לשמרו, ולאשר בשלבים את הרצועה שבה תעבור מסילת הרכבת עד שיסתיים הליך תכנון המסילה.

"המשך עיכוב ההכרזה הוא אחד הגורמים להרס השמורה. יש לקדם את הנושא במהירות, לפני שהכל ייהרס ולא יישאר על מה להכריז".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות