fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בג"ץ: פתרון תקציבי לכדורגל הנשים תוך שבוע

ענף כדורגל הנשים בארץ על סף חיסול, והקבוצות דורשות השוואת תנאים לכדורגל הגברים. העליון למדינה – יש למצוא פתרון עד יום הכיפורים
קבוצת הנשים מבנימינה. צילום ארכיון: מ.כ בנימינה
קבוצת הנשים מבנימינה. צילום ארכיון: מ.כ בנימינה

בהחלטה דרמטית קצב השבוע בית המשפט העליון למדינה שבוע כדי למצוא פתרון לבעיית תקצוב קבוצות כדורגל הנשים. זאת על רקע המצוקה התקציבית אליה נקלעו קבוצות הנשים בארץ, ועל רקע טענתן לאפליה ביחס לקבוצות הגברים.

בעתירה בה דן בג"ץ מעורבות קבוצות מהאזור כמו בנות נתניה ומכבי כשרונות חדרה מליגת העל ומועדון כדורגל נשים בנימינה מהליגה הלאומית.

בדיון סוער בבג״צ בראשות נשיאת ביהמ״ש העליון השופטת אסתר חיות כמאה שחקניות מכל הליגות הגיעו לדיון. בעתירת קבוצות כדורגל הנשים, שיוצגו על-ידי עורכי הדין אורי כהנא, אורי קידר, אבי בלום וחן שופן, החליטו הנשיאה אסתר חיות ושופטי ההרכב ענת ברון ומני מזוז, כי על המדינה למצוא פתרון מיידי למשבר התקציבי אליו נקלע הענף כתוצאה מהפסקת התקצוב על ידי משרד הספורט; וזאת בניגוד להתחייבות המדינה לבג״צ. בית המשפט העניק למדינה שבוע למציאת פתרון, כדי שהבעיה תיפתר עד ליום הכיפורים ולא תידחה עד אחרי החגים.

ליגת כדורגל הנשים נקלעה למשבר תקציבי, על סף חיסול הענף, לנוכח אי עמידת המדינה בהתחייבותה לצמצום פערי התקצוב במסגרת תוכנית חומש שגובשה, ועל בסיסה ניהלו הקבוצות התקשרויות חוזיות. העתירה הוגשה בעקבות החלטת משרד הספורט מאפריל לקצץ את תקציבי קבוצות ליגת העל לנשים ב-50% ולשלול מקבוצות כדורגל הנשים את התקציבים להם ציפו בשנתיים וחצי האחרונות.

בעקבות החלטת משרד הספורט, נקלעו קבוצות הנשים לסחרור כלכלי קשה ממנו הן מתקשות לצאת, ועל אף שהעונה אמורה להיפתח בחודש אוקטובר, מרבית הקבוצות לא החתימו את השחקניות על חוזים ולא הגישו מסמכים לבקרה התקציבית; זאת על אף שחלף המועד האחרון להגשת המסמכים.

בעקבות חוסר הוודאות, הודיעו גם שחקניות הכדורגל על הצטרפות למאבק הקבוצות להשוואת התקצוב והתנאים לאלה שניתנים על ידי המדינה לגברים. בעקבות החלטת משרד הספורט, התקציב השנתי הממוצע המוענק על ידי משרד הספורט לקבוצה בליגת העל לנשים בכדורגל עומד על כ-227 אלף שקל בלבד, לעומת 5.4 מיליון שקל בממוצע המועברים לקבוצה בליגת העל לגברים בכדורגל (פי 20). בהתאם, התקציב השנתי הממוצע המועבר על ידי המדינה לקבוצת כדורגל בליגה השנייה לנשים עומד על 52 אלף שקל, לעומת 1.3 מיליון שקל לקבוצת ליגה שניה לגברים (פי 24). בליגה השלישית לכדורגל נשים עומד התקציב על אפס (0) שקלים לקבוצה לעומת 67 אלף שקל לקבוצת גברים.

עו"ד אורי כהנא, ממשרד כבירי נבו קידר בלום המייצג את הקבוצות בעתירה לבג"צ: "בעוד כדורגל הנשים בעולם בשיא, מצבן של קבוצות הנשים בישראל הוא הקשה ביותר מזה שנים וספק אם תיפתח הליגה העונה. מדיניות משרד הספורט משמרת שוב את המצב הקיים שבו מרבית המשאבים הציבוריים מופנים לספורט גברים ולא לספורט נשים, תוך הדרת נשים מנוף הספורט בישראל".

יו"ר קבוצת הנשים, מכבי כשרונות חדרה יעקב גלאם: "העתירה מול משרד הספורט היא שלב ראשון בו נציגי הכדורגל הנשי אומרים שלא יהססו להילחם מול כל מי שמקפח ותהיה תוצאת משפט אשר תהיה".

לפני כשלוש שנים עתרה ליגת העל לנשים בכדורסל לבג"צ בנושא דומה – בקשה להשוות את התקצוב שלה לזו של כדורסל הגברים. בג"צ חייב את משרד הספורט, ליצור אמות מידה חדשות לחלוקת ההקצבות, באופן אשר יצמצם את האפליה ההיסטורית בתקציבי הספורט. והמדינה אף התחייבה לשנות את הקריטריונים כך שהקצבה לקבוצת נשים בליגות הבכירות בענפי הכדורגל והכדורסל יגדלו פי 3 עד לסך של 450 אלף שקל לקבוצה. למרות זאת, בפועל המספרים אינם קרובים לכך, והתמיכות אף קוזזו באופן קיצוני מאז.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות