יעקב שחר ומכבי חיפה: אין כסף
לפני הכל, בואו נגיד את האמת. אי אפשר באמת לבוא בטענות, לא למיטש גולדהאר, שכבר לקח חמש אליפויות בעשור האחרון, לא לאלונה ברקת ולמבנה שעומד בראש הפועל באר שבע וגם לא למשה חוגג שמכל חבורת הצמרת, הכיסים שלו הם הצרים ביותר. כולם נפגעו בצורה משמעותית מהקורונה, ואי אפשר להאשים מי שנאלץ לפטר עובדים בכך שהוא לא רץ לשלם 600 אלף דולר שכר לשחקן כדורגל, יהיה מוכשר ככל שיהיה. את יעקב שחר ומכבי חיפה השארתי בכוונה לסוף.
בוודאי שגם את שחר אי אפשר להאשים בזה שהוא נזהר על כל שקל שיוצא מתקציב מכבי חיפה, בטח כשלא בטוח כלל אם הקהל יחזור למגרשים, מה שיצביע על הפסד הכנסות אדיר. אבל בניגוד לשאר מועדוני הצמרת, עבר הרבה יותר מדי זמן מאז שמכבי חיפה לקחה את האליפות האחרונה, והגיע הזמן, – בטח כשכל הצמרת מסביב מהססת – שמכבי בכל זאת תעשה את הצעד הנוסף לכיוון תואר.
יש בשוק כרגע היצע שכמותו לא היה הרבה שנים בכדורגל שלנו, גם בלי להזכיר בכלל את דור מיכה ועומר אצילי ששוחררו ממכבי תל אביב ובהחלט אפשר להבין מדוע מכבי חיפה לא מוכנה לגעת בהם למרות שמקצועית שניהם יכולים להועיל.
מכבי חייבת להביא שניים שלושה שחקנים שישדרגו את הסגל שסיים במקום השני, וכשמכבי תל אביב מאבדת כמעט חצי הרכב ראשון, זה יכול להספיק גם לזכייה.
בסופו של דבר הקורונה תיעלם מחיינו, הקהל יחזור למגרשים ומכבי תוכל לארח במסגרת אירופית. משחק או שניים מול קבוצה כמו אייאקס, למשל, תחזיר את כל ההשקעה הנוספת שמכבי תשקיע אפילו העונה.
אין הרבה זמן. אוטוטו הליגה כבר חוזרת ונכון שמכבי פגעה נפלא עם שרי שהגיע ממש ברגע האחרון, אבל זה היוצא מהכלל שלא בהכרח מעיד על הכלל, ושרי הוא צד אחד של משוואה שבה כל עונה מכבי מגיעה לתחילת העונה בלי הרכב מלא ומתחילה חלש את הליגה.
אז אולי בסל?
כשקבוצת הכדורסל של מכבי חיפה עלתה בתחילת העונה שעברה חזרה לליגת העל, החליט ג'ף רוזן לעבור לקונספט קצת שונה. הוא השקיע את רוב התקציב על הזרים והתבסס על סגל ישראלי מהשורה השנייה. זה השתלם בענק, כשגרגורי וארגאס – תמיד מניה בטוחה – לצידו ג'יימס יאנג הנפלא נתנו הצגות, ואלמלא הקורונה והעובדה הביזארית שבעקבותיה מכבי נאלצה לשחק עם ארבעה זרים חדשים שבשתי דרגות פחות טובים מהזרים שהיו לפניהם, מכבי הייתה עם סיכוי מצוין להגיע לפיינל פור.
העונה הזו רוזן ממשיך עם הקו, ומכבי החתימה בפעם השנייה את דונטה סמית, שהוא ללא צל של ספק השחקן הגדול ביותר בתולדות המועדון ואחד הזרים הטובים ביותר שאי פעם שיחקו בליגה בישראל. סמית אמנם כבר בן 36, ואולי כבר לא יכול להוביל לבד קבוצה לגמר הפלייאוף, אבל הוא עדיין שחקן מצוין, ואם מכבי תפגע לידו אפילו בשני זרים בלבד, היא תהיה מועמדת חזקה מאוד לאליפות שנייה בסל.
ואם איכשהוא וארגאס יגיע לכאן במהלך העונה? אז מכבי כבר הופכת להיות המועמדת מספר אחת לאליפות בכדורסל, וזה משהו שמעולם לא קרה כאן.
אז אולי בסופו של דבר האליפות בירוק העונה תגיע מהסל?
