כדורעף: האוהד שנפצע קשה בלחימה בעזה והוגדר כמת, חזר ליציע לעודד את קבוצתו

מוליכת טבלת ליגת העל בכדורעף, הפועל גליל מטה אשר/עכו, אירחה במחזור האחרון את קבוצת מכבי אשדוד למשחק ליגה. התוצאה הייתה ניצחון חלק של הקבוצה המקומית, 0:3 (14:25, 20:25, 11:25), שגם שמרה על מקומה בפסגה.

החלק המרגש של הערב היה עוד לפני פתיחת המשחק. תחילה היה זה טקס הענקת אות הוקרה וזר פרחים מהנהלת הפועל גליל מטה אשר/עכו לאלכס אוסוקין, מי שהיה קפטן הקבוצה ב-14 השנים האחרונות וזכה עמה ב-7 אליפויות וב-7 גביעי מדינה, ובקיץ האחרון עבר למכבי אשדוד. ההמשך היה מרגש עוד יותר, כשלפרקט הוזמן אוהד הקבוצה, לוחם סיירת גולני עמית בר זאב משבי ציון, שנפצע קשה במלחמה בעזה כשרסיס פצמ"ר חדר לליבו וחייו ניצלו בנס.

מאמן הקבוצה נועם כץ והמנהל עופר מסד, העניקו לבר זאב צעיף וכדור ואמרו כי הם נרגשים ושמחים לארח אותו במשחק. הם גם איחלו לו בשם השחקנים, הצוות המקצועי, ההנהלה והאוהדים המשך החלמה מהירה ושיבה לשגרה.

עמית בר זאב (20), לוחם בסיירת גולני, נפצע בשכונת זייתון בעזה בקרב פנים אל פנים מול מחבלי ארגון הטרור חמאס. במהלך הקרב פצצת מרגמה ששוגרה לעבר הלוחמים, נחתה מטר ממנו ורסיס חדר לליבו. בר זאב הוגדר פצוע קשה וכנגד כל הסיכויים, חייו ניצלו ברגע האחרון.

בראיון שהעניק לערוץ 2, סיפר בר זאב את מה שאירע בתקרית הקשה. "זה היה שבועיים אחרי שנכנסו לתמרון הקרקעי בעזה. שמענו פיצוץ עז ורסיסים עפו לכל עבר. הרגשתי שחטפתי משהו, אבל לא הבנתי מה בדיוק. לא כאב לי כלום. הכניסו אותי לנמ"ר ושם הפשיטו אותי כדי לראות איפה נפגעתי. איך שהורידו לי את האפוד והחולצה התחילו שפריצים של דם. לפתע הרגשתי כאב גדול, שאני לא נושם ואז איבדתי הכרה וגם דופק כבר לא היה". פעולה מהירה ומקצועית של הצוות שטיפל בעמית אפשרה את פינויו לבית החולים על ידי צוות של יחידת 669. "נלחמו על החיים שלי עוד במסוק, בדרך לבית החולים. הרופא שפינה אותי מהשטח שאל מה קורה איתי ואמרו לו שלא שרדתי. כמה ימים לאחר מכן הוא הגיע לבית החולים שערי צדק בירושלים והיה בשוק כשראה שאני חי. הוא היה בטוח שאני מת".

הרסיס שפגע בעמית נותר במחיצה שליד הלב, מאחר וכל ניתוח להוצאתו היה מסכן את חייו. כעת, הוא יצטרך להישאר עם "המזכרת" הזאת מעזה כל חייו.

"הייתי יומיים במחלקת טיפול נמרץ כשאני מורדם ומונשם ולאחר מכן עברתי למחלקת שיקום", סיפר עמית, "אני עדיין חלש וסובל מכאבים, אבל ברוך השם מיום ליום אני מתחזק. קרה לי נס גדול".

לפני פחות מחודש שוחרר לביתו בשי ציון והתקבל על ידי התושבים בדגלים, שירים ושלטים. "קיבלו אותי בצורה מטורפת", העיד בהתרגשות.