fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מנהל המרכז הרפואי לגליל חושף פרטים על ההתנהלות בתקופת הקורונה

פרופ' ברהום: "במהלך הגל השני היה לנו את מספר החולים הגדול במדינה, ויותר מ-200 עובדים במרכז הרפואי לגליל נאלצו לצאת לבידוד."
כנס בטיחות בעבודה | צילום: באדיבות המוסד לבטיחות ולגיהות
כנס בטיחות בעבודה | צילום: באדיבות המוסד לבטיחות ולגיהות

פרופ' ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, השתתף בכנס בטיחות בעבודה של כלכליסט והמוסד לבטיחות ולגיהות, שהתקיים תחת הכותרת "המשק חוזר לעבודה בטוחה". בו שיתף הפרופ' על חששותיו באשר לעתיד מערכת הבריאות.

"אני חושש מאוד שהמגפה ולקחיה יישכחו מהר מאוד, ושפקידי האוצר ימשיכו להרעיב את מערכת הבריאות. כשנגיע לאסון הבא, אנחנו לא נהיה מוכנים."

פרופ' ברהום השתתף באחד הפאנלים בכנס, יחד עם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו; סגנית ראש עיריית ת"א, מיטל להבי, ומ"מ מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר. את הפאנל הנחה כתב "כלכליסט" צבי זרחיה.

בפתח דבריו אמר פרופ' ברהום: "יש לנו יחידה למניעת זיהומים שעבדה 24/7 בתקופת הקורונה בחקירות אפדימיולוגיות. הבעיה העיקרית הייתה לבדוק, כל בוקר וערב, כמה מהצוותים מבודדים, איך לנייד צוותים אחרים ואיך למנוע הידבקות או בידוד, כי היה מחסור אדיר בעובדים. זה השפיע על כל ביה"ח ולא רק על הצוותים שבמחלקות הקורונה. בגל השני היו לנו יותר מ-200 רופאים ואחיות בבידוד, זה מספר אסטרונומי."

כמו כן הוסיף פרופ' ברהום: "סגרנו מחלקת שיקום, מחלקות פנימיות ומחלקה גריאטרית כדי לפתוח מחלקות קורונה. עצרנו ניתוחים כדי להביא רופאים מרדימים לטיפול נמרץ קורונה. בגל השני היה לנו מספר חולי הקורונה הגדול ביותר במדינה צפונית לירושלים."

פרופ' ברהום התייחס גם לניהול סיכונים במערכת הבריאות ולנושא בטיחות בעבודה: "הצוותים עבדו בתנאים בלתי אפשריים. כשאתה נכנס לטיפול נמרץ קורונה, עם חולים מונשמים, זה לא כמו להיכנס לטיפול נמרץ רגיל. הצוות נכנס עם חליפת אסטרונאוט, שדות הראייה שלהם מאוד מוגבלים ואסור להישאר בפנים יותר משעתיים ברציפות. מאוד קשה לעבוד בתנאים כאלה. שערו בנפשכם שעכשיו צריך להתחיל החייאה.

רק להתמגן לוקח לפחות שמונה דקות. האירוע שהיה באיכילוב, בו חולה קורונה נפטר לאחר שנותק בטעות ממכונת הנשמה, לא היה כזה נדיר, היו גם מקרים אחרים, אבל האירוע הזה תפס יותר כותרות. אם היה מספיק כוח אדם, רמת הבטיחות היתה הרבה יותר גבוהה וייתכן שחלק מהמקרים היו נמנעים".

לסיום דבריו נשמע פרופ' ברהום פסימי ביותר: "כמנהל בי"ח וכאזרח מדינת ישראל, אני חושש שהמגפה ולקחיה יישכחו חיש מהר. פקידי האוצר ימשיכו כמנהגם להרעיב את מערכת הבריאות, וכשנגיע לאסון הבא – אנו לא נהיה מוכנים, לא נהיה חזקים מספיק ולא נהיה גמישים מספיק. גם כשנשפוך מיליארדי שקלים, לא נוכל לצמצם פערים מספיק כדי לפתור בעיות וזה יעלה לנו במחיר גבוה".

 

 

 

לעדכונים נוספים בצפון 1 חדשות נהריה לחצו כאן* לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות