fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בדרך שלה

רוני גליקו הילדה שהטביעה את חותמה במסלולי קולינריה חדשניים, שנולדה בעמק יזרעאל (וחלמה על תל אביב), עושה זאת שוב ובענק
רוני גליקו (צילום רוית פרי סופר)
רוני גליקו (צילום רוית פרי סופר)

ברוכים הבאים לחלום החדש של רוני שרקם עור, גידים, קפה, אלכוהול והמון המון יין. 'שה וזה' (ChezVeze)) ביסטרו קפה, עם שיק צרפתי ממוקם על הציר המרכזי קם לאחר חודשים ארוכים של הקמה מורכבת ומדויקת כאחד. לאחר סגירתה של מסעדת שלו ביער המיתולוגית בעקבות ענייני מנהל ושטח, רוני פתחה מקום חדש עם מטבח רענן ואוירה של ציר תל אביב אירופה.

למקום אוירה של 826 (האוטובוס שמקשר בין קו טבעון לקו תל אביב ויש גם קוקטייל כזה) 18 שנים של ידע ותרבות אירוח מהמקצועיים ביותר המתרכזים במקום אחד שמעניק חווית בילוי לבוקר צהריים וערב. שה וזה מקום אלגנטי מוקפד המכוון לכולם.

-רוני, תחילה מה מקור השם המיוחד?

"השם בנוי משני חלקים והא משקף את המפגש בין קולינריה צרפתית לבין ישראליות קלילה, צעירה, מגניבה ולא מחייבת".

-מה הוביל אותך לחזור לתחום המזון ולא לנסות לעשות משהו אחר אחרי סגירתה של שלו ביער?

"חשבתי בהתחלה ללכת ולהיות שכירה, כזו שעובדת 8-17,  ואז אמרתי מה אני לא יארח אנשים יותר, הרי חלק גדול ממי שאני, זאת העובדה שאני מאוד אוהבת לארח, אוהבת אוכל ואוהבת אנשים והכי הרבה את האינטראקציה הבינאישית, זה עושה לי טוב, זה האקסטרים שלי, זה הדם שכנראה זורם לי בגוף".

רוני גליקו מסבירה: "מה שהוביל אותי לפתוח את המסעדה החדשה זה בעיקר מה שהלב שלי הרגיש, הרי שלו ביער לא היה בדמותי, הנשמה שלי הייתה שם אבל זה לא היה אני, קיבלתי את שלו כמוצר מוגמר והכנסתי את עצמי פנימה וב"שה וזה" החלטתי שזה יהיה מי שאני, העיצוב שלי, הסגנון שלי, האוכל שלי, הסטייל שלי, שאנשים יחוו אותי בתוך המקום. שפשוט יבואו אלי הביתה".

ספרי לנו על תהליך ההקמה של "שה וזה"?

"אכלתי, נסעתי, חוויתי וחשבתי הרבה על מה שאני רוצה, תהייתי עם עצמי לאן אני רוצה לקום כל בוקר, מה אני רוצה לאכול ומה חסר באזור שבו אני נמצאת, עברתי באין ספור מקומות וראיתי מגוון של חללים. הלוקיישן שבה נמצאת המסעדה, זה מיקום שאהבתי תמיד, נעים לי פה, יש פה אנרגיה טובה והיא בעיקר נותן מענה קולינרי לצהריים, ללילה וגם לבוקר".

-איזה בשורה מביאה לנו המסעדה החדשה?

"בעיקר מקום בילוי. פעם אנשים אמרו שבילוי זה לילה, אז לא, בילוי זה לאורך כל היום. שאני יוצאת מהבית בבוקר אני רוצה לשתות את הקפה שלי במקום שהאווירה שלו טובה, שאקוסטיקה בו נעימה, שהשירות שלו מלווה בחיוך של המלצרים, שהאוכל יהיה מיוחד וטעים, לא מתחנף מידי ולא מתאמץ מידי, אותו דבר בצהריים וברור שבערב עם כוס יין ולא רק. לא סתם הכנסתי מנות כמו מגש גבינות צרפתי שמלווה עם יין, כי אפשר לשתות יין בבוקר, זה הכל עניין של השקפה, שה וזה הוא חווית בילוי , אווירה ומקום מלא בתוכן. רציתי להביא סגנון אחר, רוח אחרת, חדשה, שלא קיימת בעמק יזרעאל והסביבה".

– כמעט חודש מאז שפתחת להרצה, זה המוצר שראית ברוחך?

"ב-ד-י-ו-ק זה! כיף לי לקום כל בוקר, אני מרגישה שאני מרחפת ומגיעה באנרגיה הכי טובה שיש .  בניתי מקום לעצמי, שיהיה לי את הקפה בבוקר ואת היין בערב. אני רוצה שאנשים יבינו את השפה שלי, יבינו שיש משהו בפשטות הזאת ולא צריך להיות כל כך מתוחכם, שלא צריך לנסוע למסעדות גדולות בתל אביב. שיש להם מקום לבוא ולשבת עם כוס יין או בירה לצד מנות טעימות, או לחלופין להגיע לשתות קפה טוב ומדויק".

-ואיך הסועדים במקום מקבלים את האופי המיוחד של שה וזה?

"באהבה גדולה. חדש להם מקום עם סופר סטייל, עם המון תכנים חדשים, אוכל בטעמים ונראות קצת שונים, עם קוקטיילים ויינות במחירים מדליקים ובסך הכל התגובות מאוד מפרגנות ומחבקות".

חוץ מלהיות מסעדנית, רוני היא אמא לשלושה בנים, איך זה מרגיש לך להיות שוב הרבה מחוץ לבית. "אני מקווה שהילדים מבינים את זה, כי בגדול כשאימא אוהבת את מה שהיא עושה והילד רואה הורה שבטוח בעצמו זה נותן לו  המון ביטחון . ההבנה שלי היתה ששישי ערב ושבת אני לא רוצה לעבוד, למה אתה שואל? זה הזמן שלי למשפחה, לבעלי ולעצמי", היא מסבירה,  "כי בשישי בערב אני רוצה לאכול דגים חריפים ובשבת אני רוצה לבלות עם חברים והמשפחה, ככה , כמו אנשים קצת נורמליים . כסף זה לא הכל בחיים, הנפש היא הדבר שמניע הכל וברגע שהנפש תהיה במקום שטוב לה, הכל יבוא לבד גם בלי לעבוד בשישי ושבת. חיוך גדול ליקום, בטחון בדרך.. והכל יגיע".

היית ממליצה לאנשים להיכנס לתחום המסעדות בארץ?

"חד משמעי שאלה קשה. לאנשים נראה מהצד שהכל נורא זוהר ומנצנץ, אבל מסעדן כמו כל עצמאי אחר, הוא אדם שנמצא כל היום בעסק שלו, חיי כמו בתוך רכבת הרים,  זו אומנות ועבודה לא פשוטה ואתה צריך ממש לאוהב את זה, אהבה כזו שלא תלויה בדבר. צריך להיות קצת פסיכי ומזוכיסט כדי להמשיך ולהיות מסעדן במדינת ישראל, כי מעבר לכל זה, אנחנו במדינה שלא פשוט לנהל עסק עצמאי ובעיקר עסק קטן. אבל שנייה רגע, כבר אמרתי, אם עושים משהו מתוך אהבה, הנאה וכל זה בחיוך גדול ואנרגיה סופר טובה, אז כנראה שזה עובד".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות