הבחירות למועצת פרדס חנה כרכור תוססות, ובמיוחד בולט מספרם הרב של המועמדים לראשות המועצה ביחס לבחירות הקודמות. בשבוע שעבר נוספה מתמודדת לחברות במועצה (אך לא לראשות): לנה טוראל, תושבת כרכור, המתמודדת בראשות סיעת מרצ למועצה.
טוראל, בת 41, חיה עם בת זוגה, עופרי, ועומדת בימים אלה באתגר: לרוץ עם קמפיין בחופש הגדול, עם תינוקת בת חצי שנה ותאומים בני ארבע וחצי. היא ועופרי הגיעו לפרדס חנה כרכור לפני שנתיים מתל אביב. אני מופתעת מהמהירות שבה היא נכנסה לפוליטיקה המקומית, והיא מגיבה: "מאז שאני זוכרת את עצמי אני אקטיביסטית ופעילה פוליטית וחברתית. זה לא מהר בשבילי. גם את הריצה הזאת למועצה אני מתכננת כבר שנה וחצי. ככה אני רוצה לתרום לקהילה, למשפחה שלי, לשכנים שלי. מאז שהחלטתי לרוץ אני עושה קורסים של נבחרי ציבור באוניברסיטת תל אביב ולומדת את הנושאים עד כמה שאפשר מבחוץ. ברור לי שכשנמצאים בפנים כחברי מועצה צריך ללמוד הכל מחדש מבפנים, אבל אני מכינה את עצמי עד כמה שאני יכולה מראש. גם כמשפחה, מבחינה כלכלית, אנחנו מכוונות לזה. חברות במועצה היא תפקיד ללא שכר, ואני לא עושה חצי עבודה. הייתי בזמנו ממובילי המאבק הציבורי, עם דפני ליף, וגם אז לא הרווחתי כסף תקופה ארוכה, אבל זה לא משנה, את בתוך אדרנלין של עשייה ותחושה של יכולת להשפיע. אני לא אסתפק בלבוא לישיבת מליאה פעם בחודש. מבחינתי אני רצה למשרה מלאה בהתנדבות. יכול להיות שאעשה בנוסף עוד משהו קטן בחצי משרה, אבל זו המטרה. עופרי תומכת בי, והיא עלתה ל-125 אחוזי משרה בעבודה שלה ברגע שחזרה מחופשת הלידה. ואנחנו מתכננות את זה ככה שזה יוכל להצליח".
לגבי ניסיונה המקצועי היא מספרת: "אני באה תמחום קולנוע וטלוויזיה במאית וצלמת סטילס. הייתי מפיקה יותר מ-15 שנה, הפקתי פסטיבלים, סרטים וטלוויזיה. עבדתי בתקציבים נמוכים וגבוהים, ועבדתי כבימאית הנגשה לעיוורים".
מה את מביאה למועצה? –"אני מרגישה שאני מביאה משהו שחסר. חסרה שקיפות, הנגשה לתושבים. הרבה מהנבחרים שכחו שהם מייצגים הציבור ועובדים בשבילו, ואני רוצה שהמועצה לא תהיה משהו מפחיד שצריך לגשת אליו ולהיתקל במכשולים. אצלי תהיה שעה פתוחה, אני מפרסמת את הכתובת ופרטי ההתקשרות שלי תמיד, שאנשים יבואו ויגידו מה קשה ומפריע, ולכל דבר אפשר למצוא פתרון עם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. מדובר בראש ובראשונה באנשים, זה הכי חשוב. אם יש פה אוכלוסיה לילדים עם צרכים מיוחדים שאין להם חוגים שהם יכולים ללכת אליהם, למשל, הצורך שלהם חייב להתמלא. האנשים הם הדבר".
הסלוגן שבחרה בו בקמפיין הוא "שווה למושבה". "אני באה מהתושבים. גם אני צריכה להצביע לראש/ת המועצה, אני מרגישה את הצרכים שלהם. צריך להיות ייצוג של יותר אנשים במועצה. של לסביות, של שמאל, של 'מהגרים' שלא נולדו ביישוב".
למה החלטת לרוץ מטעם סיעת מרצ? –"מרצ הכי קרובה לדעות הפוליטיות והחברתיות שלי. אני לא יכולה להוציא כסף על הקמפיין, ומרצ האמינו בי מספיק כדי שיסכימו להשקיע בקמפיין שלי 67,000 שקלים. אני לא בכיס של אף אחד, האינטרס שלי נקי לגמרי, אני לא רצה אחרי תרומות ויכולה לפעול באופן חופשי לגמרי. הפעם האחרונה שמרצ הייתה מיוצגת במועצה הייתה לפני כ-20 שנה, אבל מבדיקות שעשינו, מסתבר שמספר המצביעים למרצ ביישוב בבחירות הארציות הוא מהגבוהים במדינה".
האם תיכנסי לקואליציה עם כל מתמודד שייבחר לראשות? –"כן. בבחירות יש המון אגו, ואני מסתדרת עם כולם. קשה מאוד להתווכח או לריב איתי. אני משוחחת עם כולם. מי שייבחר לראשות המועצה, זה אומר שרוב האנשים רוצים לראות אותו שם, ואני הולכת עם התושבים ואתן לו (או לה) הזדמנות. בעיניי אין פתרונות קסם, כל מי שרץ לראשות מדבר על אותם מקורות כסף ואותם פתרונות לאותן בעיות, כי באמת אין פתרונות אחרים. ההבדלים בין המועמדים לראשות מתבטאים ברוח הדברים ובשאלה האם יעמדו בהם. אכנס לקואליציה עם מי שייבחר, חשוב שנעבוד יחד למען התושבים ונזיז דברים. ייתכן שיהיו לי קווים אדומים מסוימים, אבל ברוב המקרים, מהקואליציה אוכל לבקש דברים ולעזור. דרך האגו היא לא טובה לתושבים ולתושבות".
