fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178238 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אור בעמק: "אני רואה אנשים מבוגרים והלב שלי יוצא אליהם. תמיד רציתי לתרום מעצמי, להתנדב ולהעניק לחברה."

צילום: -באדיבות אור בעמק

 

 

 

רז עוז (23) ממושב תל עדשים בעמק יזרעאל השתחררה לפני כשלוש שנים מצה"ל לאחר ששירתה כמש"קית ת"ש (תנאי שירות) ועבדה במכירות. כנראה שהחושים הסוציאליים שלה מימי שירותה הצבאי לא עזבו אותה והיא החליטה לתרום לחברה בהתנדבות בבית האבות "אור העמק" מקבוצת "עמל ומעבר" בקיבוץ מזרע.

הכל התחיל כאשר עוז ואמה נסעו לפני כשלושה חודשים לבקר את דודתה, רוני קיי ז״ל, שהתגוררה בבית האבות. היא נחשפה לדיירים ולצוות הטיפולי והרגישה את "הניצוץ" – לפיו היא רוצה להתנדב ולתרום בעצמה. היא ביקשה מהמנהלת, קלרה אבסקר, להתחיל להתנדב במקום ונענתה מייד.

עוז משתפת: "אני רואה אנשים מבוגרים והלב שלי יוצא אליהם. תמיד רציתי לתרום מעצמי, להתנדב ולהעניק לחברה. אני מרגישה שאני פורחת; אני יוצאת מ'אור העמק' מלאה ומסופקת. תמיד הייתה לי זיקה וחיבה לאנשים מבוגרים – גם הקשר האישי שלי עם סבתא וסבא שלי היה כך. טרם פטירתם היינו נוהגים להנות ביחד מזמן משפחתי, ארוחות משפחתיות וקשר יום-יומי". לעוז נותרה כעת רק סבתא אחת – סבתא רוז קיי, אשר מתגוררת בעוטף עזה ואיתה היא בקשר קרוב מאוד.

הצוות הטיפולי קיבל את עוז בזרועות פתוחות והכווין אותה לדיירים שיותר אוהבות חברה. נוצר לה חיבור מיוחד ועמוק עם שתי דיירות מיוחדות, אשר מאז המפגש הראשון היא לא עזבה אותן. "הן נכנסו לי לחיים, אפילו המשפחה שלי מכירה אותן". במפגשה עימן היא מעניקה להן יחס אישי, מבלה איתן ומעמיקה את הקשר הנרקם בניהן.

היא מספרת שאחת משתי הדיירות, אליהן נקשרה במיוחד, משתפת אותה בהמון דברים והן משחקות ונהנות מזמן האיכות ביחד. "אני מרגישה שהיא כמו סבתא שלי", היא מספרת. "אני מכירה את כל הדיירים ואני בקשר איתם אבל איתה יש לי קשר מיוחד". רז מספרת כי היא אמרה לה: "איזה כיף שיש לי אותך ואת יעל (העובדת הסוציאלית) אתן כל כך מבינות אותי".

גם עם דיירת נוספת רקמה קשר מיוחד. מדובר בדיירת שעלתה מרוסיה והיא מלמדת את עוז מילים בשפה הרוסית אשר משמשות אותה בשיח עימה. "היא מאוד אוהבת לשבת בחוץ, אנחנו מדברות, מורחות לק ופשוט נהנות מהזמן ביחד". עוז מספרת כי הדיירת מתלהבת מאוד מכך שהיא מצליחה ללמד אותה רוסית וליצור לה אוצר מילים נרחב בשפה.

"אני ממש מחכה למפגש שלי עם הדיירים. כשאני מגיעה לשם אני מרגישה שאותי זה ממלא ועליהן יש לי השפעה אדירה – הם מתלהבים ומקבלים תשומת לב רבה. תחושה שאין מילים כדי לתאר אותה". עוז משתפת שהיא ממש מאושרת מאותו הרגע שהיא נכנסה מבעד לדלת של "אור העמק" – שעבורה ועבור הדיירים והצוות הטיפולי מדובר בבית חם, עם חברה ואהבה שהיא חלק ממנו.

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות