עמי וחדווה ארזי : להיות חולה בקורונה זה כמו להיות מצורע

עמי וחדווה ארזי, בני זוג מכפר ויתקין חלו בקורונה. הוא לא ידע שהוא חולה כי לא היו לו תסמינים והדביק את אשתו שסבלה מאוד מהמחלה. פגשנו את עמי וחדווה ארזי אחרי חודשיים וחצי בבידוד והחלמה ושמענו מהם על המחלה, הבידוד, הניתוק מהילדים, הנכדים והתחושה של להרגיש מצורע

זה התחיל בחודש מרץ, אז פורסם על חולת קורונה מכפר ויתקין, חולה מספר 234, רופאה מאיכילוב. ראשת המועצה עמק חפר, ד"ר גלית שאול, הודיעה אז לתושבים על מקרה ראשון של קורונה בכפר ויתקין. "אנחנו עושים הכל כדי לשמור על בריאותכם. נמצאים בקשר עם ותיקים ועם ראשי היישובים. בלי פניקה אבל עם אחריות. אנחנו עוברים תקופה מאתגרת".

בתאריך 10 באפריל 2020 כמעט חודש לאחר מכן , פורסם שגבר תושב כפר ויתקין, בשנות השישים לחייו אומת כחולה קורונה. הוא דיווח שהוא כבר נכנס לבידוד החל מתאריך 6 באפריל 2020. במשרד הבריאות פרסמו את המסלול שלו: הרפת המשותפת, המחסן הטכני, סטופ מרקט ופוליצר.

עמי וחדווה ארזי חלו בקורונה

הגבר הוא עמי ארזי, 68, רפתן מכפר ויתקין שהיה בפגישת עבודה עם שותפו לרפת, בעלה של הרופאה. מיד לאחר שנודע שהרופאה אומתה כחולת קורונה נכנסו עמי ורעייתו חדווה בתאריך 12 במרץ לבידוד למשך שבועיים. "רציתי שיעשו לי בדיקת קורונה אך היות ולא היו לי תסמינים לא הסכימו".

שלושה ימים אחרי שיצאו מהבידוד חדווה קיבלה חום: "לקחתי אקמול אבל רציתי להיות בטוחה שאין לי קורונה אז נסעתי לגני יהושע למתחם 'בדק וסע'. עוד לפני שקיבלתי את התוצאה של הבדיקה איבדתי את חוש הטעם ואז הבנתי שאני באמת חולה בקורונה. לפני כן עמי הלך לרופאה שלנו וסיפר לה שאני מרגישה לא טוב ואולי יש לי שעלת. הרופאה בדקה אותי כשהיא מוגנת בקפדנות על פי ההוראות של משרד הבריאות ונתנה לי כדור להרגיע את השיעול. בעוד אני כותבת לרופאה איך אני מרגישה, הגיעה התוצאה של הבדיקה ונמצא שאני חיובית לקורונה. במרפאה של כפר ויתקין ההתרגשות הייתה גדולה, חיטאו את המרפאה וכל המושב כבר ידע. דרשתי שעמי יעשה בדיקת קורונה".

מסתבר שחדווה נדבקה מעמי שלושה ימים אחרי שעמי נפגש עם שותפו לרפת. כאמור, שניהם נכנסו לבידוד, אבל רק אחרי שבועיים  כשכבר יצאו מהבידוד החלו להופיע אצל חדווה תסמיני המחלה. עמי, יצא מהבידוד כשהוא מרגיש מצוין וחזר לפעילות השגרתית שלו ברפת, כמו כן, הוא הלך לקניות בסופר ולמחסן הטכני.

בדיעבד, הסתבר שעמי נדבק בווירוס, לא היו לו תסמינים של המחלה, הוא הדביק את אשתו וכל אותה עת לא הסכימו לעשות לו בדיקת קורונה. רק כאשר אשתו חלתה והופיעו אצלה תסמינים עשו לעמי את הבדיקה. עמי שהיה אסימפטוטי, הדביק אך ורק את אשתו.

מה זה להיות חולה בקורונה?

חדווה: "לא הייתה לי דלקת ריאות, אלא שיעול יבש וקשה. הייתי חלשה מאוד ולא יכולתי לעשות כלום. אף אחד לא בא לביתנו והיינו לבד בליל הסדר. הבן שלנו ומשפחתו גרים בחצר שלנו ואנחנו לא ראינו אותם במשך שבועיים. פחדנו מאוד ואנשים פחדו מאתנו. אחרי שבועיים נוספים בבידוד עשיתי בדיקה והתוצאה שלי הייתה חיובית. אצל עמי התוצאה הייתה שלילית".

למה לא אשפזו אותך?

"כי לא היה לי חום ולא דלקת ריאות והעדפתי אשפוז בית ולקבל שירותי מוקד קורונה של קופת חולים. במוקד יש צוות של רופא ואחיות. הביאו לי ערכת בדיקה של חום, סטורציה ודופק, אותם עשיתי פעמיים ביום ודיווחתי לאחות שהתקשרה כל יום. כאן המקום לציין שהשירות שלהם היה נפלא".

לא חששת שמצבך יורע ותזדקקי למכונת הנשמה?

"הוסבר לי מתי עלי להיות מוטרדת. בבדיקת הסטורציה נאמר לי שאם היא יורדת מ-90 כבר יש צורך בחמצן אבל לא מכונת הנשמה. אני רציתי שרופא יראה אותי אבל אף רופא לא בא. נאמר לי שאם אזדקק לטיפול עליי להתקשר למגן דוד אדום. כשהמדדים של הסטורציה עלו הייתי רגועה".

בסך הכל עשו לחדווה חמש בדיקות של מטושים. ארבע יצאו חיוביות. רק ב-20 במאי 2020 יצאה בדיקה ראשונה שלילית.

איך נעשית הבדיקה?

"הרופאה נותנת המלצה. זו עוברת למשרד הבריאות שמאשרת בדיקה ואז מד"א באים הביתה לעשות בדיקת מטושים, שהיא לגמרי לא נעימה כי המקל מגיע עד המוח. באו אליי בעשר וחצי בלילה לעשות לי את הבדיקה החמישית ולמחרת היו צריכים לשלוח הודעה שיש תוצאה. אני הייתי במתח לא נורמלי, חיכיתי לתשובה שלילית אחרי כמעט חודשיים. רציתי לצאת כבר לחופשי. גם הילדים כבר רצו להיות בטוחים. רק למחרת ב-11 בלילה הגיעה התשובה השלילית במייל".

וכך בתאריך 25 במאי 2020, חודשים וחצי לאחר שנכנסה לראשונה לבידוד, יצאה חדווה לחופשי.

עמי: "אני כבר הייתי שלילי אבל הרגשתי כמו מצורע. במרפאה, למשל, לא נתנו לי להיכנס למרות שידעו שהייתי שלילי. הרופאה יצאה אליי, את התרופות הביאו לי החוצה. הקטע הכי קשה של הקורונה הוא שלאחר שהגנים נפתחו ונכדיי הלכו לגן, ההורים אמרו שהם לא ישלחו את הילדים שלהם לגן בגלל שהנכדים גרים בשכנות אלינו. הילדים הרגישו כמצורעים ולכן הם נשארו עוד שבוע בבית. אני מבין שזה היה סוג של היסטריה".

עמי עדיין כועס על כך שלמרות שאשתו כבר אומתה כחולת קורונה והוא ביקש בדיקת במתחם "הבדק וסע" הוא נשאל שאלות הזויות כמו: אתם חיים ביחד? באותה דירה? אתה בא איתה במגע?

עמי: "ואחרי כל השאלות האלה עדיין לא קיבלתי זימון לבדיקה. ברגע שהייתי חולה מאומת, השירות של צוות קורונה שכלל את מד"א וקופת חולים היה מעולה. יש לציין שגם המשטרה מעורבת בדרך. תוצאת בדיקת הקורונה מגיעה דבר ראשון למשטרה ורק אחר כך למשרד הבריאות. המשטרה הגיעה לבדוק אם אני בבית".

חדווה: "יום אחד צלצלו מהמשטרה ושאלו אותי איפה עמי. הייתי בקומה למעלה ואמרתי שעמי בקומה למטה. המשטרה הודיעה לי שעמי לא בבית. הגיעה ניידת והשוטר צעק לי מהרחוב שאם עמי לא ייכנס הביתה נקבל קנס של 5000 שקלים. מסתבר שעמי יצא לרגע לחצר להיות בשמש. העיקרון היה שבכל תוצאה חיובית לקורונה המשטרה הגיעה לבדוק אם אתה בבית".

עמי וחדווה ארזי הם הורים לשלושה ילדים ונכדים בארץ ובארה"ב. חדווה היא מורה לאמנות בפנסיה. היא אמנית, חברת עמותת אומני נתניה. היא מציירת ומפסלת בסטודיו שלה בחצר והעיסוק באמנות חסר לה מאוד בתקופת הקורונה.

עמי, הוא בן ממשיך, דור שלישי לרפתנים בכפר ויתקין. מאז שהשתחרר מהצבא הוא עובד ברפת: "אבא שלי אמר לי שאם אני ממשיך איתו ברפת הוא מגדיל אותה. וכך המשכתי והיה לנו גם לול. בשנת 2005 הוצאו הרפתות מחצרות המשקים, והיום אני שותף עם עוד שבעה רפתנים ברפת גדולה הנמצאת מחוץ למושב שיש בה 600 חולבות, הנותנת 20 אלף ליטר חלב ביום ושבעה מיליון ליטר חלב בשנה".