הם מכירים מכיתה י' והיום יש להם שלושה ילדים. את בני הזוג עינב הדרי-קיסוס ויובל קיסוס מכירים בעיר. היא באה מתחום של דוברות – עיריית מעלות תרשיחא, נהריה ואף הטלוויזיה החינוכית והוא מנהל היום את מרכז צעירים כרמיאל. בסוף החודש הם ארזו והמריאו לשליחות נחשקת בשגרירות ישראל בוושינגטון. תפסנו אותם לשיחה רגע לפני הפרידה
הם צעירים, מצליחים כל אחד בתחומו, תושבי העיר כרמיאל, שהוריהם נמנים על המשפחות המייסדות של העיר. הם נולדו, בגרו, הקימו משפחה וקבעו פה את ביתם. עכשיו הם יוצאים לבירת העולם, וושינגטון, למלא תפקידים חשובים בשגרירות ישראל.
עינב הדרי-קיסוס ויובל קיסוס עתידים להשתלב בעבודות מאתגרות ובכירות, היא כסגנית דובר השגרירות ובמסגרת תפקידה תהיה אחראית על התקשורת הישראלית ועל ביקורי בכירים ישראלים בבית הלבן.
הוא ישתלב בשגרירות בתפקיד ראש הלשכה של נספחות המשטרה והביטחון הציבורי בצפון אמריקה.
עינב (35) סיימה את לימודי התיכון בבית הספר הורוביץ במגמת תקשורת, שם התוודעה לראשונה לתחום. "התאהבתי", היא מתארת. באופן טבעי התגייסה לשירות בדובר צה"ל שם רכשה את ההכשרה הראשונה בתחום הדוברות. עם שחרורה פנתה ללימודי תואר ראשון בתקשורת במכללת נתניה אותם סיימה בהצטיינות. עם סיום הלימודים חזרה לעיר, השתלבה בעבודה בבית חולים לגליל בנהריה בתפקיד דוברת וממונה על שיווק ותדמית. בתוך כך סיימה את התואר השני באוניברסיטת חיפה.
יובל (43) בגר בעיר, התגייס לנח"ל ושירת כלוחם ביחידת חי"ר. כשהשתחרר התקבל לעבודה ברשת המתנ"סים ומאז ממלא תפקידים בשירות הציבורי. הוא התחיל באגף הנוער העירוני, כרכז מד"צים. לאחר מכן, ניהל את מתנ"ס מכוש, ובהמשך את מתנ"ס מגדים, אז הפך מנכ"ל הקנטרי טופ קלאב, אותו הצעיד קדימה במשך שמונה שנים: "שינינו את התפיסה הניהולית ותחזוקת המקום השתפרה פלאים. הכפלנו, בתקופתי, את מספר המנויים וחדר הכושר אף נבנה מחדש. השיא היה בהקמת ספא ופתיחת בריכה קיצית חדשה".
לפני כשלוש שנים, התמנה למנהל מרכז צעירים והיום הוא גם מכהן, בהתנדבות, כיו"ר שותפות ביחד (שותפות 2000) של הסוכנות היהודית. במהלך השנים, סיים תואר ראשון במשאבי אנוש ומדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית בשלטון המקומי.
ספרו, איך הכרתם?
יובל: "הכרנו הרבה לפני שהיה בינינו קשר רומנטי. ההיכרות בינינו החלה במסגרת שליחות כאשר עינב, אז תלמידת כיתה י', התייצבה למיונים לשליחות בתוכנית שגרירות 2000 של הסוכנות היהודית ואני הייתי אחד הבוחנים".
עינב: "כשהכרנו לא דמיינו שאי פעם נתחתן. אני הייתי תלמידה והוא היה מדריך. רק כמה שנים לאחר מכן, כשהייתי לקראת גיוס, נפגשנו שוב והניצוצות עפו באוויר".
זאת החלטה לא פשוטה לצאת לרילוקיישן.
עינב: "אני מאוד אוהבת את מדינת ישראל ותמיד חלמתי לשלב בין היכולות המקצועיות שלי לבין המדינה שלי. כשנקרתה בפניי ההזדמנות להגיש מועמדות לתפקיד לא חשבתי פעמיים. ראיתי מודעת דרושים והגשתי מועמדות. לאחר מכן עברתי תהליך שכלל ראיונות ומבדקי התאמה ואף התראיינתי על ידי סגן השגריר. בסוף התהליך התבשרתי שהתקבלתי".
יובל, מה הדבר הראשון שעשית כאשר שמעתם שהתפקיד שלה?
"כשעינב הודיעה לי שהיא קיבלה את התפקיד, התחושה הראשונה שלי הייתה שאשתי היא אלופת עולם, שהיא זכתה במכרז שהתמודדו מולה 100 איש והייתי מלא גאווה. מצד שלי, היו מלא חששות ופחדים. עד שלא למדתי טוב את הנושא, והבנתי מה זה אומר ובמה זה כרוך, אז עוד לא האמנתי שזה באמת קורה. היו כמה ימים מאוד מבלבלים, עד שהחלטנו סופית.
"אחרי שהחלטנו שאנחנו יוצאים להרפתקה הזו, התחלתי גם אני לחפש עבודה בארה"ב. הגשתי קורות חיים למספר מקומות, חלקם בעולם היהודי שאני מכיר היטב, במתנ"סים ומוסדות חינוך. ניגשתי למספר מכרזים בשגרירות. אחרי שהתקבלתי למספר מקומות, בסופו של דבר בחרתי בתפקיד הזה".
לבני הזוג שלושה ילדים שבימים אלה הם בוחרים עבורם מסגרת בבירה. כרמל בן השבע, ייכנס לבית ספר יסודי ציבורי. "כבר הכרנו חמישה ילדים ישראלים שחיים באזור שלנו והולכים לאותו בית ספר. הם יעזרו לו להשתלב עם השפה", מספרים השניים, "דורי בן החמש, ייכנס לגן חובה בבית ספר יהודי פרטי ועבור גילי, שהיא רק בת 10 חודשים, טרם בחרנו מסגרת, שכן, החינוך לגיל הזה קצת יותר מורכב. המדינה שם דורשת מפעוטונים לילדים עד גיל 14 חודשים מפתח של מטפלת על כל שני ילדים. מצד אחד, זה מדהים, אבל מצד שני, מאוד יקר. לכן, טרם החלטנו על הבחירה בין פעוטון לבין מטפלת עד גיל 14 חודשים".
מכל מלמדיי השכלתי
עינב מוכרת באזור בשל תפקידה בעבר כדוברת עיריית מעלות תרשיחא ובהמשך כדוברת עיריית נהריה בתקופתו של ראש העיר לשעבר, ג'קי סבג. לתחום המוניציפאלי הגיעה אחרי עבודתה במרכז הרפואי לגליל. "לבית החולים נהריה הגעתי כילדה בת 25. עיקר העיסוק שם היה בניסיון להראות לתקשורת הארצית את העבודה הנפלאה שעושים הרופאים שלנו בפריפריה, עבודה שלא מקבלת מספיק תשומת לב בתקשורת הארצית".
מה תוכלי לספר לנו על שלמה בוחבוט וג'קי סבג, איתם עבדת די צמוד?
"מכל מלמדיי השכלתי. מכל מנהל שעבדתי איתו לקחתי את הדברים הטובים. אני מאמינה שידע הוא כוח ועל כן, שמחתי שנפלה בידי ההזדמנות להיות קרובה וללמוד מכל האנשים המיוחדים האלה. לא היה פשוט להיכנס למערכת שכבר עובדת 30 שנה תחת אותו ראש עיר. אך הייתי צריכה להתרגל וליישם מדיניות של ראש הרשות לטוב ולרע. בדיעבד, אני יכולה לומר שהעבודה הזאת בנתה אותי, לטוב ולפחות טוב".
תקעת יתד בטלוויזיה החינוכית כשכבר היה ידוע כי תיסגר, מדוע הסכמת?
"התחלתי את עבודתי בטלוויזיה החינוכית שכבר היה תאריך לסגירתה. כמובן שהייתה תקווה בלב שלי ושל כל העובדים שמישהו בממשלה ירים את הכפפה וימנע את סגירתה. האמת שמבחינת דוברות עשינו את התפקיד ועשינו אותו טוב. תשומת לבו של הציבור הייתה עלינו, להפגנות שאורגנו הגיעו מאות אנשים, פורסמו כתבות גדולות וחיוביות באמצעי התקשורת המרכזיים ביותר ואנשים ידעו על תרומתה הגדולה של הטלוויזיה לחינוך ילדינו. לצערי, ברמה הממשלתית לא הצלחנו למנוע את סגירתה. אין ספק שרכשתי המון ניסיון בעבודתי שם, גם אם לתקופה קצרה, הכרתי אנשים מקצועיים מאוד והתנסיתי בעבודת דוברות שלא התנסיתי בה בעבר. היה מרתק".
יש קשר בין זכייתך במכרז לסגנית הדובר בשגרירות לבין העבודה בטלוויזיה החינוכית?
"כל תפקיד שעשיתי עד היום הוביל אותי למשרה הזו. אין ספק שעבודתי בטלוויזיה החינוכית עזרה לעצם קבלתי לתפקיד בשגרירות, אבל התפקידים הקודמים שעשיתי הובילו אותי לעבודה בחינוכית וכך הלאה. בניתי את חיי המקצועיים בהדרגה וכל תפקיד שמילאתי הקפיץ אותי רמה".
מה את מצפה מהתפקיד?
"אני ממש מקווה שאצליח להביא לקדמת הבמה התקשורתית שם את הצלחות הישראלים והישראליות בזירה הבינלאומית. בין אם כסטראטאפ ניישן ובין אם כפורצי דרך ברמת הסייבר. כמו כן, אשמח להכיר את אמצעי התקשורת הזרים והישראלים המכסים את וושינגטון".
כמה קשה יהיה לשוב אחרי שלוש שנים לפריפריה הקטנה?
"החזרה לא תהיה פשוטה, אבל זו חזרה הביתה, למקום הבטוח והמוכר. כולי תקווה שאצליח לתרום לכרמיאל מהידע והניסיון שלי לאחר שאשוב".
יובל, באילו מהתפקידים שלך מצאת אתגר?
"לפני כשלוש שנים עברתי לעירייה לנהל את תחום התעסוקה, ההשכלה והצעירים. בכל התפקידים שהייתי נהניתי. ברגע שהרגשתי מיצוי או שרמת היצירתיות שלי פוחתת, חיפשתי את האתגר הבא. יחד עם זאת, בתפקידיי באגף הנוער ראיתי זכות גדולה לחנך את דור העתיד, להקנות להם ערכים של אהבת הארץ וכבוד האדם".
עד כמה תפקידים מקצועיים, ככל שיהיו, דרשו עיסוק גלוי או גלוי פחות בפוליטיקה המקומית?
"אי אפשר להגיד מערך עירוני מוניציפאלי מבלי להגיד פוליטיקה. עם זאת, בתפקידים שביצעתי הפוליטיקה לא הייתה. חשוב בתפקידך להכיר בפוליטיקה, לדעת שהיא חלק בלתי נפרד מעבודתך במרחב הציבורי ואפילו לדעת איך "לנצל" אותה לטובת קידום המקומות שאתה מנהל".
מה יעשו בלעדיך בפרויקט השותפות?
"בשותפות התחלתי כאשר עבדתי באגף הנוער והתבקשתי ללוות משלחת נוער לפיטסבורג. מאז הייתי שותף בעשרות פרויקטים, במהלך הדרך הייתי יו"ר של ועדות המשנה וגם ניהלתי פרויקטים שונים. כיום אני יו"ר של ועדת ההיגוי המשותפת. אני מסיים את תפקידי, הסוכנות היהודית באמצעות השותפות החלה בתהליך איתור ליו"ר חדש".
כשתחזרו, אתה חוזר לתפקידך כמנהל מרכז צעירים?
"לא הגדרנו דבר כזה ולא התחייבנו לשום תפקיד חזרה. זה לא הוגן מבחינתי לבקש לצאת לשלוש שנים חופשה ולבקש שאף אחד לא יתפוס את מקומי. זה גם לא נכון מבחינת ניהול המערכת. קשה לצפות בשלב זה מה אעשה כשנחזור".
איך זה מרגיש להיות בן הזוג של מי שקיבלה את התפקיד החשוב?
"אין אצלנו בזוגיות הגדרה לבן או בת הזוג "של". כל אחד מפתח קריירה בכיוונים אחרים, ואנחנו תמיד מפרגנים, תומכים ועושים איזונים בכדי לנהל חיי משפחה תקינים. אני לא חושב שהתפקיד שקיבלתי בשגרירות, שם אותי בעמדה של "בעלה של" ולא את עינב "כאשתו של", הוא שם את שנינו במקום טוב ביחד".
חמש קטנות עם עינב ויובל
עינב הדרי-קיסוס
1 מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר? מתעדכנת במה שקרה בלילה.
2 מה המאכל האהוב עליך? פירה של אבא.
3 מה את הכי אוהבת לעשות בזמנך הפנוי? בינג' – על סדרות.
4 מי הדמות שלך להשראה? אילנה דיין.
5 משהו שלא יודעים עליך? בבית קוראים לי "הקטנה".
יובל קיסוס
1 מה הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר? קפה.
2 מה המאכל האהוב עליך? חריימה עם חלה.
3 איזה ספורט אתה הכי אוהב? כדורסל לשחק וכדורגל לצפות.
4 מי הדמות שלך להשראה? רובי ריבלין.
5 משהו שלא יודעים עליך? שאני מצייר פורטרטים ושפעם הייתי בלונדיני.
