עמיר עמאר (25) מכפר מע'אר לא חלם להיות דוגמן. הוא כנראה גם לא האמין שחלום כזה יכול להתגשם. "גדלתי בכפר, בקושי הכרתי את העולם שבחוץ. הייתי ילד שמן ועד כיתה י' הגעתי למשקל שיא של 110 קילוגרם. התקופה הזו הייתה קשה מאוד והשאירה אחריה צלקות. נראיתי שונה וחשבתי שונה משאר הילדים, הייתי רדוף, סבלתי מאלימות קשה מאוד מילדים אחרים ואף פעם לא סיפרתי. הייתי חוזר הביתה ומספר שנפצעתי בשיעור ספורט. אלה היו שנים ארוכות של התכנסות בתוך עצמי".
כשהתבגר החל לרדת במשקל, הוא התגייס לחטיבת 300 בתור חובש קרבי ובסוף השירות עבד בתור מאבטח טיולים וחובש. "התחלתי ללמוד סיעוד באוניברסיטת תל אביב ופרשתי אחרי שנה. הרגשתי שהתחום הזה לא בשבילי, הוא העלה לי זיכרונות מתקופת הצבא ולא ראיתי את עצמי עובד בתחום. הרעיון לדגמן הגיע כשעבדתי בתור מאבטח טיולים. שמעתי מכל מיני אנשים סביבי שאני פוטוגני ושאני יודע להצטלם. זה החמיא לי, אבל לא חשבתי שאני יכול לעשות עם זה משהו, עד שנפל לי האסימון שאם יש לי את זה, למה לא לעשות מזה קריירה?".
עמאר ניסה את מזלו בעולם החדש שאיננו מכיר. "חברה מהאוניברסיטה, שלמדה קולנוע, הסכימה לצלם אותי לבוק הראשון שלי. צילמנו מגוון של תמונות עם סטים שונים של בגדים. שלחתי את התמונות לכל מיני סוכנויות בתקווה שיחתימו אותי, ושתי סוכנויות קיבלו אותי. לצערי, היו לנו חילוקי דעות פנימיים והחלטתי לצאת לדרך עצמאית ולוותר על ייצוג של סוכנות. חלק מהאנשים המליצו לי לדבר באודישנים באנגלית והזהירו אותי מפני גזענות. זאת המציאות שהחלטתי לשבור ולשנות".
עמאר לא נרתע משינויים. דווקא בנקודה בה הוא הרגיש אבוד, הצליח בעצמו למצוא את הדרך מחדש. "אני זוכר שהסתכלתי על תמונות באינסטגרם, ככה הגעתי לדף של רונן אקרמן, צלם מאוד מצליח ומוכר בתעשייה. פניתי אליו בהודעה, אמרתי שאני מחפש מישהו שייתן לי עצות, שיגיד לי איך אני יכול להתקדם, שיעזור לי בתחום הזה שאני לא יודע בו כלום".
החלטתי לשבור ולשנות
אולי הכנות המיוחדת של עמאר, אולי התמימות והרצון האמיתי ללמוד, גרמה לאקרמן להשיב להודעה. "הוא הזמין אותי אליו הביתה, ישבנו לשוחח והוא צילם אותי. הצילומים האלה התגלגלו לחברות בת שנתיים, ממש כמו משפחה. כל כך הופתעתי ושמחתי כשהוא צילם אותי, לקבל תמונות מצלם במעמד שלו זה כבוד וזה לא מובן מאליו".
אקרמן פרש עליו את חסותו ואף הציל אותו ממקומות אפלים בתעשייה. "היו אנשים שניסו לנצל אותי והייתי זקוק לבן אדם שיציל אותי. שיגיד לי מה נכון ומה לא, שיעזור לי לפלס את הדרך שלי בצורה בריאה ונכונה. אני קורא לרונן 'המלאך', הוא שמר עליי והציל אותי, בזכותו לא איבדתי את עצמי. בחור צעיר ותמים בתעשייה כזו יכול להיגרר למקומות שהוא לא רוצה, ובתוכי האמנתי שיש דרך אחרת, עד שמצאתי את רונן והוא הראה לי אותה".
עם ההדרכה והליווי שכל כך ציפה לה, הוא התחיל לעבוד כדוגמן מן המניין. "בתעשייה אתה צריך שיכירו אותך, אתה צריך להיות בסביבה. הייתי מגיע להשקות ואירועים והייתי מתערבב. רציתי שקודם כל יכירו את האישיות שלי, וככה לאט לאט התחילו להגיע הקמפיינים. העבודה הראשונה שלי הייתה עם חברת סייבר וזה מאוד ריגש אותי כי זה היה קמפיין עולמי. לראות את התמונה שלי מפורסמת בכל העולם, זה בעצם לראות את החלום שלי מתגשם". וזו הייתה רק ההתחלה, עמאר הצטלם לאחרונה לקמפיין גדול עבור ביג פאשן ונשלח להצטלם בנקודות שונות על הגלובוס.
הבית לא מפרגן
בעוד החלום שלו רוקם עור וגידים במקום הכי רחוק מהכפר, הלב שלו נאבק בתגובות לא פשוטות מהבית. "לא כולם במגזר מקבלים את מה שאני עושה. בתחילת הדרך למשפחה שלי היה מאוד קשה לקבל את זה. הרגשתי במלחמת התשה, אבל לא הייתי מוכן לוותר על מה שאני אוהב, על החלומות שלי. אמא שלי היא דתיה ואבא שלי מסורתי, הייתה להם בעיה עם צילומים חשופים. הם מאוד דאגו ממה אנשים יגידו ואיך החברה תגיב. אי אפשר להגיד שזה לא עניין אותי מה יחשבו, כי כולנו בני אדם, מי שאומר שזה לא משפיע עליו הוא שקרן. אבל הצלחתי להתמודד עם זה ולהבין את החברה שלי, שמגיעה ממקום של מסורת שאני מאוד מכבד".
היום הוא נעזר בסוכן השחקנים חגי רוקוביץ'. "הוא בן אדם מדהים. הוא שמע את הסיפור שלי והחליט שהוא רוצה לעזור לי. אפשר להגיד שהסוכנים הקודמים שלי לא באמת האמינו בי, והוא נותן לי את התחושה שיש לי מקום והוא מאמין שאני יכול להצליח בזכות מה שאני מייצג. אני פוגש הרבה אנשים טובים בתעשייה הזאת שמרימים אותי למעלה, מלמדים אותי ומלווים אותי לאורך הדרך. אני מרגיש היום הרבה יותר חזק בזכות החוויות הקשות שעברתי, אבל גם בזכות האנשים האלה שהוכיחו לי שיש בדרך גם אנשים טובים".
הוא חולם להצליח. לכבוש לבבות ולהשפיע, לחולל שינוי ולו הקטן ביותר. "אני מאוד רוצה להשפיע דרך עולם הדוגמנות והמשחק. אני לומד משחק בכפר אראם, והחוק הראשון להתקבל לכיתה היה להיכנס לכיתה בתור בן אדם, בלי הגדרות ובלי מגבלות ודעות קדומות. אני מאוד מאמין בזה ודואג תמיד להסיר כל עננה של גזענות מעליי".
עם הקשיים מהילדות הוא מתמודד עד היום. "לא משנה מה אני אעשה אני אף פעם לא ארגיש מספיק טוב. זה אזור בלב שלי שנותר פגוע. את הכאב שאני חוויתי אני לא רוצה שאף אחד אחר יעבור, בגלל זה חשוב לי להעביר מסר שלכל אחד יש מקום. בלי קשר למראה שלו, לדעות שלו או לדת שלו".
יש לו עוד שאיפות רבות, ועמאר לא מבזבז את הזמן בלהגשים אותן. "הדוגמנות זה החלום הראשון שאני מגשים אבל יש עוד חלומות רבים. אני רוצה להצטלם עבור חברות הבגדים והמותגים המובילים בעולם. אני מקווה לפתח את יכולת המשחק שלי ולשחק בתפקידים מעניינים, דרכם אוכל להעביר מסר של אהבת חינם. כמובן שאעשה גם תואר במדעי המחשב, מתוך חשיבה לטווח הרחוק ואולי אוכל לעצב איך העולם שלנו יראה בעוד כמה שנים".
היום הוא על קו מע'אר – תל אביב. מצטלם לקמפיינים בעיר הגדולה ועדיין לא מוותר על הבית בכפר. זה הניצחון הגדול שלו על כל הדעות הקדומות. על כל מי שלא האמין בו או פגע בו. המילים הקשות שחדרו את ליבו בגיל צעיר, עדיין מהדהדות, אבל עמיר עמאר לא פוחד מהן יותר. הוא לא יודע אם הוא הדוגמן הדרוזי הראשון, וזה גם לא מעניין אותו. "זאת אולי כותרת שמושכת תשומת לב, אבל זה לא מה שחשוב. אני בועט בכל ההגדרות האלה, הייתי רוצה שיזכרו אותי בזכות הבן אדם שאני. בתור בחור שרוצה להשמיע את הקול שלו ולהפוך את העולם שלו ולו במעט, למקום טוב יותר".
