טור דעה | מאת: יונס סלאמה
בכפר ירוק בגליל, כפר חורפיש נולדתי וגדלתי עד היום הזה, למדתי "שתי שעות מוחמד ושלוש שעות ציונות, עם הדובון והעוזי, או בלי, ראו שאני דרוזי" (ע"פ יונתן גפן בלדה לדרוזי).
בימים אלו אני בקורס הצוערים של משרד החוץ, שהחל בתאריך 03.12.2023 לאחר כמעט שנה של מיונים וטוב שכך, לבחירת הדיפלומטיים הכי טובים לייצג את מדינת ישראל בארץ ובחו"ל.
בהתחלת דרכי עברתי שירות צבאי בסדיר וקבע כקצין מילואים בחיל מודיעין ועד היום אני במילואים בתפקידים שונים, לאחר מכן הייתי 11 שנה בשירות בתי הסוהר בתפקידי האחרון כקצין איסוף מודיעין.
בימים אלו שמתחזקת ומתעצמות הציונות והישראליות שבנו, לא יכולתי לבקש יותר מלהצטרף למשרד החוץ של מדינת ישראל ולהיות דיפלומט, לייצג את המדינה בכל מקום שאדרש ובצורה הטובה ביותר, להיות חלק ב"כיפת ברזל המדינית" כלשון מנהל הקורס.
תפקיד הדיפלומט הינו מהמורכבים והמאתגרים ביותר עבור הדיפלומט ומשפחתו, זו זכות גדולה להיות חלק. המשרד בוחר את הטובים ביותר, עוברים את ההכשרה הטובה ביותר כדי להצליח בתפקיד זה.
בשבילי להיות דיפלומט הינו חלום ילדות, וחושב שמה שעברתי במהלך השנים הכין אותי בצורה הכי טובה להצליח בכל משימה שאדרש בעתיד, שידעה מורה שלי מהעבר שהצטרפתי לקורס הצוערים אמרה לי " הייחודיות שבך הייתה גם שם, בבית הספר."
קורס הצוערים מאוד מגוון באנשיו, נוגע בכל חלקי החברה הישראלית ומייצג את הפסיפס הישראלי נאמנה, שמח בחלקי להיות הפיסה הדרוזית יחד עם אחרים.
משפחתי הקרובה והמורחבת תרמה רבות לביטחון ישראל במגוון תפקידים בכירים וזותרים, במגוון תפקידים צה"ל, משטרה, משרד הביטחון ובשירות נציבות המדינה, אני אחשב את עצמי כדור המשך של חמי שהיה נספח כלכלי בשליחות בירדן, ולמעשה עבור אשתי תהיה שליחות שניה אחת בתור ילדה והשנייה כאשה.
העדה הדרוזית חלק בלתי נפרד מהמדינה בברית חיים ודם ותמשיך להיות כך, כיום אני מחליף את הדובון והעוזי בחליפה ועניבה וכולם יראו עד כמה שאני ישראלי דרוזי.
