יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון: על קורונה ואתגרי התעשייה בפריפריה

יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון: הקורונה ואתגרי התעשייה בפריפריה

יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון והבעלים של קבוצת טרלידור כרמיאל, הנרי צימרמן: "אנחנו בונים מפעל רביעי וחמישי בכרמיאל, אני מקווה שהמדינה תבין שצריך תעשייה ישראלית לחיזוק הכלכלה ולייצור מקומות עבודה"

בישראל 2020 אין כמעט מוצר שאין בו רכיב או חומר גלם שמגיע מסין. כיצד תשפיע עצירת המסחר, בימים אלה, עם סין ומדינות נוספות, על ענפי התעשייה השונים בישראל?

הנרי צימרמן, יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון ובעלים של קבוצת טרלידור בכרמיאל, מבהיר כי עיקר הבעיות בתעשייה כמו גם בחקלאות נסובות סביב היצף הייבוא.

צימרמן: "מאז הימים של בנט במשרד הכלכלה, המדיניות של הממשלה הייתה בעד ייבוא והעדפת הייבוא בתירוץ של הוזלת מחירים, בשל יוקר המחייה בארץ. אני טוען שזה לא נכון, זה לא מוזיל כלל, מאחר וכביכול חיסכון מהייבוא לא מגיע בסופו של דבר לצרכנים אלא נבלע אצל היבואנים. אלוה האחרונים הם, למעשה, הנהנים העיקריים ולא הצרכן הסופי".

צימרמן גם קובל על מדיניות העדפת מפעלי ההייטק על פני התעשייה המסורתית, למרות שזו היום פועלת בסנכרון מלא עם יכולות טכנולוגיות: "בהרבה מדינות המנהיגים הבינו שצריך תעשייה מקומית ופעלו בהתאם. בישראל לא השכילו להבין שלא כל אחד הוא בעל יכולות לעבודה בתחום ההייטק או מוכשר לכך. תקופת הקורונה חידדה את המצב. באותה מידה גם בחקלאות".

סגרתם לגמרי את המפעלים או שעבדתם חלקית?

"בטרלידור עבדנו כרגיל. הסגר פגע בנו בשני דברים, העלויות גברו, מאחר וחויבנו לעבוד בשתי משמרות מה שהגביר את ההוצאות. עלויות האוכל התייקרו מהותית. הפריון ירד בגלל העבודה עם מסכות בנוסף לבעיה של העובדים המוסלמים בתקופה הזאת בשל צום הרמדאן.

במקביל לכך, לקוחות רבים, במיוחד לקוחות גדולים מענף הבנייה, עצרו תשלומים מה שהשפיע עלינו כמובן. אבל בסך הכל טרלידור יצאה מחוזקת. בכל התקופה יצאו כ-15 עובדים לחל"ת מתוך 630".

במפעל אחר של הקבוצה המייצר חלקים לשוק DIY (עשה זאת בעצמך) ירדו במיוחד ההזמנות מאחר והמפעלים המוכרים לDIY- כמעט ולא קיבלו הזמנות ולכן גם לא העבירו הזמנות לייצור. צימרמן מסביר כי בכל זאת לא רצה להוציא עובדים לחל"ת כי "זה כמו משפחה" ואכן לא הוציא, אך באותה נשימה מסביר כמה התעשייה משוועת לעזרה ממשלתית שלא מגיעה.

העזרה הממשלתית לא מגיעה

לדעת צמרמן אחד הגורמים העיקריים להעלאת מחירי הדיור למשל, בניגוד למה שהממשלה מנסה להציג, הוא ייבוא במחירי הצפה של חומרי גלם, ואחת הדוגמאות הבולטות היא ייבוא המלט.

בתחילת שנת 2019 החליט שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, לקבוע היטל מינימלי של 0.25 אחוז על ייבוא מלט לישראל. זאת, כדי לשמור על מחירים נמוכים בשוק המלט, החיוני לתשתיות ומבנים.

צימרמן: "אני מקווה שהממשלה תבין. כאשר מייבאים בהפסד במחיר הצפה. על היצרנים המקומיים להגן על עצמם. אם אנחנו מייבאים בהיצף מהסינים מלט למשל, והמדינה מאפשרת את זה. מפעלי המלט בארץ ייסגרו והתוצאה תהיה העלאה מיידית של המחירים".

"מה שההתאחדות אומרת", מסביר צימרמן, "הוא שחייבים להיות כללים מוסדרים, בראייה רוחבית, שנותנים פתרונות לחקלאות ולתעשייה. יש מוצרי ייבוא שמספיקה להם הצהרה מהיבואן מבלי שאף אחד יבדוק האם קיים מתאם בין ההצהרה למוצר, האם הוא עומד בכל התקנים כפי שנדרש. אך מנגד, תוצרת ישראל מחויבת לעמוד בקריטריונים מחמירים ונוקשים. 'אני רוצה לקוות שזה ישתנה אחרי הקורונה'.

לצימרמן יש ביקורת חריפה על האופן שבו המדינה מפצה את התעשיינים, למרות ההבטחות, הביורוקרטיה חוגגת ובסופו של דבר כלום לא זז. כפי שקורה במפעליו: "באמריקה הקמנו מפעל בשנה שעברה. כאשר פרצה הקורונה הגשנו טפסים, תוך ארבעה ימים קיבלנו מענק עבור המפעל".

אילו תשובות מקבלים מהמדינה?

"עובדים על זה".

היכן התאחדות התעשיינים בעניין הזה?

"ההתאחדות מסייעת ככל שהיא יכולה למי שפנה אלינו. פעלנו בלי הרף. למשל, נושא ההנחה בארנונה, אבל לא רק. עובדתית התעשייה כמעט ולא נסגרה. עובדתית רוב התעשייה עבדה, אמנם לא ביעילות אבל המשיכה לייצר".

איך בכרמיאל מול הרשות המקומית?

"היה שיתוף פעולה מצוין. קשר כמעט יום יומי עם העירייה. אני עובד מול ראש העירייה משה קונינסקי, ומול מנכ"ל החברה הכלכלית משה ונגר וזה עובד היטב".

לסיכום אומר צימרמן: "אנחנו בונים מפעל רביעי וחמישי כאן בכרמיאל,  אני מקווה שהמדינה תבין שצריך תעשייה ישראלית לחיזוק הכלכלה וייצור מקומות עבודה".