אחד מהסיפורים שעקבנו אחריו לאורך העשור כולו, הוא סיפור של שוק הבגדים הישן בעכו, שנשרף בשנת 2010, ומאז, נאלצו הסוחרים להתמודד עם מסכת ארוכה של התמודדויות כלכליות ומשפטיות. פסק דין שהתקבל השבוע בבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע באופן סופי, כי על עיריית עכו לפצות את סוחרי הדוכנים בשוק.
הבוררת שנקבעה דנה בהסכמים שנחתמו בין עיריית עכו לבין חלק מהסוחרים בשוק הבגדים בעכו, לאחר שנשרף. עיריית עכו טענה כי הקימה שוק בגדים במקום חלופי, והעניקה לסוחרים רשות להשתמש בדוכנים בשוק הארעי במחיר מופחת, מתוך כוונה להקים בעתיד שוק בגדים קבוע, בו יקבלו הסוחרים רשות שימוש בדוכנים במחיר מלא בפטור ממכרז. במקביל הוחתמו חלק מן הסוחרים על הסכם בר רשות בנוסח קבוע שהיה תוצאה של משא ומתן בין נציגי העירייה לנציגי הסוחרים.
כבר אז שמח יוסי דניאלי, ממובילי התביעה נגד עיריית עכו ואמר לצפון-1: " דניאלי "אני מברך על ההסדר שיוציא את הסוחרים מרוצים. זה אמנם הגיע בהפתעה והמשמעות היא שניאלץ לפנות את השוק תוך פחות מחודשיים, אך העיקר שבסוף הגיעו להסכמה על מחיקת חובות לסוחרים ועל סכום פיצוי נאה שהבוררת תקבע, כל סוחר לגופו".
אך למרות זאת, עיריית טענה כי ההסכמים הופרו על ידי מרבית הסוחרים כשלא שילמו דמי שימוש וארנונה, העבירו דוכן לאחר ללא רשות העירייה ועוד, ואילו התובעים הגישו נגד העירייה תביעה בעילה של הפרת ההסכמים באי הקמת השוק הקבוע. לטענת העירייה, התובעים צברו חובות בגין השוק הישן והמחלוקות העיקריות נגעו לשאלות: האם העירייה התחייבה בהסכם לבנות לתובעים שוק חדש תוך שלוש שנים, מי מהצדדים הפר את ההסכמים, מה השלכותיהן של ההפרות, והאם הפרת ההסכם על ידי העירייה, ככל שתקבע כזו, מזכה את התובעים בפיצוי כספי . מחלוקת נוספת ועיקרית נגעה בשאלת קיזוז חובות הסוחרים מהפיצוי הכספי, ככל שייפסק לטובתם. בתוך כך, העירייה ביקשה לבטל את החלטת הבוררות והתובעים ביקשו לאשרה.
בסופו של דבר, בפסק הדין נטען כי טענות העירייה עומדות בסתירה מפורשת להסכם הבוררות , כי הן סותרות לחלוטין את התנהגות העירייה והצהרותיה מיד לאחר חתימת הסכם הבוררות. טענות העירייה לחריגה מסמכות אינן נכונות וכי בהסכם הבוררות לא הכפיפו הצדדים את הבוררת לדין המהותי או לדיני הראיות. הצדדים הקנו לבוררת שיקול דעת מוחלט ובלבד שסכום הפיצוי לאחר ביטול כל חוב יהיה בין 0 ל- 140,000 ₪ לדוכן, כפי שאכן קבעה הבוררת . נטען גם כי לעירייה לא נגרם כל עיוות דין, שכן לו היו הולכים לפי חוות דעתו של השמאי המוסכם, שהבוררת ציינה לגביו כי היא מקבלת את חוות דעתו, העירייה הייתה אמורה לשלם לתובעים פיצוי של כ 13- 35 – מיליון ₪ . על כן, הסכם הבוררות ופסק הבוררות חסכו לעירייה כ- 6 מיליון ₪. בתוך כך הוחלט כי הבקשה פסק הבוררות מאושר ובר תוקף, כשהעירייה תישא בהוצאות התובעים בסכום כולל של 20,000 ₪ שישולמו עד סוף חודש ינואר הקרוב.
