1 במאי – בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ
היום 1 במאי, ובמשפחה שלנו, ספק בצחוק ספק ברצינות, עדיין מברכים ביום הזה בחג שמח, ולא משום שאנחנו כאלה פועלים, אלא בעיקר לזכר הימים ההם, שבהם הלכנו במצעד 1 במאי ברחובות תל אביב והנפנו את הדגל האדום. נו, עידן התמימות.
חשבנו, כמו שחשבו אז הרבה אנשים, שאנחנו צודקים. ומהמקום בו אנו צודקים, אמר יהודה עמיחי, לא יצמחו לעולם פרחים באביב. כמה זה נכון.
התנועות האידאולוגיות עברו מהעולם, יורשי האידאולוגיים הגדולים לא דבקו במוסר אבותיהם, ויש לזה צדדים טובים וצדדים פחות טובים, שכן רודנים איומים עשו מעשי רצח ועוול מחרידים בשמן של אידאולוגיות נפלאות, אבל לעומת זאת, גם מי שהחליף אותן ושחרר מהן את העולם, גילה שמה שבאמת שולט בעולם הוא טבעו של המין האנושי, ולא רק שהוא לא להיט, אלא ששום אידאולוגיה לא מצליחה באמת לשנות אותו. בסופו של דבר, הוא צץ בכל סוג של משטר, ויש לכך דוגמאות גם במשטרים דמוקרטיים כמובן, או בכאלה שמתחזים לכאלה.
קציצות עדשים
ל' מאזין בקשב רב לשידור הישיר מוועידת מרצ לכבוד 1 במאי, אחרי ששנינו אכלנו ארוחת צהריים.
קציצות העדשים שלי הצליחו להוציא ממנו וידוי שטרם נשמע במחוזותינו ב-30 שנות נישואינו: "זה קצת יבש", אמר ושתה שתי כוסות מים בזו אחר זו, וזה סימן, שהמצב ממש עגום.
אוכל טבעוני, או לפחות האוכל הטבעוני שאני מצליחה להכין, הוא די גרוע. לעומת זאת, די בתזכורת ממה נובע הטעם באוכל שאינו טבעוני, כדי שהחשק שיש לי לאוכל שיש לו טעם וריח – יחלוף.
מי שהיה שומע אותך, הייתה אומרת אחותי ר', לו קראה את דברי, היה חושב שאת שוקלת 50 קילו. ואני אכן, אינני רזה ולא תמיד אני מתנהגת בהתאם לדברים שאני מאמינה בהם, ואף על פי כן, אני מתנסה כבר כמה שבועות באכילה טבעונית, וזה לא פשוט. הבשר לא כל כך חסר לי, כמו דברי חלב וביצים. שוקולד מריר ופירות, גם יבשים, זה ממש לא מה שיכול להשביע את כמיהתי לעוגה טובה שמדיפה ריחות ביצים וחמאה.
מהנעשה בעירנו
נו, ומה התחדש בעירנו?
העיר נראית כאילו לא הייתה קורונה בעולם: חוץ מזה שיש עוטי מסכות ועוטי כפפות בעיר, יש המון אנשים ברחובות ובבתי העסק, שמירת מרחק של שני מטר נראית כמו הוראה שנתן מישהו שבכלל לא ביקר בכדור הארץ בזמן האחרון, וכולם עומדים די קרוב לכולם, אולי גם מגעגועים. נדמה לי, שההקלות בסגר הן גם סוג של ניסיון, לראות מה יקרה בעוד שבוע או שבועיים ולהחליט מה לעשות בהמשך.
ביום ראשון אמורות להיפתח הכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים וכן הכיתות הגבוהות של בתי הספר התיכוניים. מבתי נ', שהיא סטודנטית באוניברסיטה העברית למדתי, שהמבחנים שם יתקיימו במתכונת הרגילה, כלומר, התלמידים יבואו לכיתות, וייבחנו שם בהשגחת צוות המשגיחות של האוניברסיטה. המרצים יבואו ויענו על שאלות, אבל יעזבו אחרי זמן קצר את אולמות הבחינה. הזום יישאר בבית, בתקווה שלא יקבל ציון נכשל.
היום לא רק 1 במאי, אלא גם חגיגות ה-40 (בינתיים יום) לבלוג הקורונה. בחוץ התכלת זוהרת. איזה כיף שאפשר לצאת קצת.
אהבתם את בלוג הקורונה? בלוגים נוספים כאן
