האיש מאחורי הפנטזיות

בפסטיגל 2013, "X פסטיגל", מככבים שני דרקונים ענקיים בשם רקסי ושמקסי. הם נראים כמו יצורים חיים לכל דבר, הולכים, נושפים עשן ומקפצים על הבמה.

במבט ראשון הם קצת מפחידים, אבל הילדים מיד מתאהבים בהם. בשלב מסוים כשרואים על הבמה את הדרקונים, שגובהם שלושה מטרים ואורכם ארבעה מטרים, זה נראה טבעי שהם יילכו, ירימו רגל, יפרשו כנפיים וינשפו עשן.

מאחוריהם עומדת מערכת מכנית המתאמת בין התנועות, גמישה ונוחה לתפעול על ידי מפעיל אחד. את היצורים האלה, מתברר, יצר ירון בראלי, תושב בית חרות, בסטודיו שבחצר האחורית של ביתו.

האוטו שלנו
בראלי מספר שהדרקונים התחילו כסקיצה על נייר וקרמו עור וגידים בעבודה מאומצת שבה הוא והשותפה שלו לפרויקט, רוני וגנר, עמלו במשך חודשיים אינטנסיביים. בראלי היה אחראי לעיצוב, לתכנון ולפתרונות המכניים לתנועה ולהפעלה של היצורים. הוא גם זה שבנה את השלד. וגנר, בעלת רזומה מרשים בעיצוב ובניית אביזרים לתיאטרון, היתה אחראית לגימור ולמראה הסופי – והיא זו "הלבישה" את האביזרים כיד הדמיון.

השניים יצרו גם את הקרקס של הפסטיגל – אוטו קטן ומעוצב עם גגון נשלף וקרון נגרר שנפתח והופך לבמה, כולל תורן טלסקופי מתרומם ודגלונים שנפרשים לפינות הבמה. ויש גם כדור בדולח עם אורות צבעוניים מהבהבים. עכשיו, כשהאביזרים מככבים ומקשטים את הבמה וכמה פעמים ביום, בראלי עושה סדר בסטודיו, מכין אותו לקראת הפרויקט הבא.

בראלי הוא הרעיונאי והאיש הטכני גם יחד. לא מעט פעמים לקוחות מגיעים אליו עם רעיון "חצי מבושל" או רק פנטזיה. הוא מגבש יחד עם הלקוח את הרעיון, מצייר סקיצות ומציע עיצובים ופתרונות טכניים ומכניים שונים. בשלב הבא הוא בונה, בדרך כלל מאפס, את האביזרים – כולל מנגנונים, חלקים נעים וגימור חיצוני. הוא עובד עם מגוון של לקוחות ומייצר פריטים בייצור חד פעמי, פטנטים ואבות טיפוס וגם רהיטים ואביזרים בהתאמה אישית.

"אני מייצר כל פריט פעם אחת בלבד", הוא מסביר, "גם לפסטיגל בשנה שעברה יצרתי כמה אביזרים, ובהם מטוס שהסתובב על הבמה, הרים והוריד את החרטום. כל בקשה של לקוח דורשת חשיבה עיצובית, הנדסית ומכנית שונה. כל אביזר דורש תכנון, ניסויי היתכנות וניסיונות הפעלה – וזה עוד לפני הבנייה. אני חזק במכניקה ואוהב במיוחד לעבוד עם פלסטיק. אני ממיס אותו, מרתך, מותח ומדביק אותו. ואם אפשר למחזר אותו זה נפלא. השלד של הדרקון, למשל, עשוי מצינורות פלסטיק להשקיה".

» לסיפור המלא, עברו למהדורה הדיגיטלית של עיתון "חדשות נתניה"