קבוצת הנשים המאוחדת של מכבי עמק חפר/חדרה/מנשה החל את ההכנה לעונה הבאה. במועדון אומנם מודעים להבדלים גדולים בתקציב בין קבוצות הצמרת לבין הקבוצה המאוחדת, אך עדיין בעמק חפר/מנשה/חדרה מעוניינים להגיע הכי רחוק שאפשר.
הקבוצה עבר שינוי גדול בסגל השחקניות, ואחת השחקניות המשמעותיות שהגיעו היא ספיר חודורוב. מי שלא שם לב, פרט להיותה שחקנית כדורעף מקצוענית היא גם נכדתו של אחד מגדולי שחקני נבחרת ישראל בכל הזמנים, יעקב חודורוב.
אגב, גם אביה של ספיר היה שחקן כדוריד מקצועני. רגע לפני פתיחת העונה מדברת הכדורעפנית החדשה על הגעתה למועדון המאוחד, הציפיות וזיכרונות מסבא.
ספרי קצת על עצמך ועל השנים האחרונות בכדורעף.
"אני בת 29, גרה ועובדת בתל אביב. אני מנהלת צוות תמיכה טכנית בחברת Matomy. גדלתי כשחקנית טניס מגיל שמונה ועד הצבא. אחרי חמש וחצי שנים בצבא החלטתי להצטרף לכדורעף. זו הולכת להיות השנה החמישית שלי בליגת העל. בשנתיים האחרונות שחקתי ברעננה ואני חושבת שעשיתי התקדמות יפה לאחת שהתחילה לשחק כדורעף בגיל מאוחר יחסית".
איך הגעת למועדון המאוחד?
"לפני כמה חודשים גדעון רוזנשטיין פנה אלי והופתע לגלות שאני שחקנית משוחררת, למרות שהיו לי כמה אופציות מהרגע הראשון היה לי ברור שהשנה אני אשחק בחדרה".
מה המטרות של הקבוצה העונה?
"כמובן שלשחזר את ההישג משנה שעברה, חצי גמר גביע וחצי גמר פלייאוף וכל שלב אחד יותר יהיה הצלחה".
מה הציפיות שלך מעצמך העונה?
"קודם כל לעזור לקבוצה להשיג את המטרות ואם אצליח על הדרך לשחזר את היכולת משנה שעברה אז בכלל עשיתי את שלי."
במועדון בונים על סגל צעיר. כמה זה יהיה קשה לעומת שאר הקבוצות בליגה?
"אני לא חושבת שיש הרבה הבדלים השנה מבחינת צעירות ובוגרות ואפשר לראות כמעט בכל קבוצה שילוב. אני כן חושבת שדווקא סגל שכולל צעירות עם רעב להצלחה יכול להפתיע לטובה"
ספרי קצת על המשפחה שלך?
"המשפחה שלי היא חלק בלתי נפרד ממני וכמובן אנחנו משפחת ספורט לכל דבר, בגלל או בזכות הייחוס המשפחתי _ תחליטו לבד. השנה יצטרף לקהל האוהדים חיזוק משמעותי בדמות אבא שלי שמגיע לכל משחק, אז בבקשה לשמור לו מקום!".
כמה זה קל/קשה/כיף להיות נכדה של אחד השחקנים הגדולים של ישראל בכל הזמנים?
"ברור שכייף, אבל כמובן כשמגיעים לספורט תמיד יש את השאלות לגבי הייחוס המשפחתי. כשהייתי צעירה זה הלחיץ אותי, אבל היום אני יודעת להתמודד עם זה כמו שצריך. אני גאה להיות חלק ממשפחת חודורוב".
ספרי לנו סיפור מיוחד מהמשפחה?
"מי שמכיר אותי יודע שיש הרבה, אבל אחד הסיפור המוכרים עם סבא שלי זה היה המשחק הראשון שהוא לקח את אחותי ואותי לראות יחד איתו במגרש כדורגל. זה היה בגמר הגביע של 98/99 בין הפועל ת"א לבית״ר ירושלים. אני ואחותי, שעד אותו היום לא התעניינו בכדורגל, ידענו שזה צהוב מול אדום, פתחנו את הארון ושתינו ירדו למטה לחכות לסבא עם חולצות צהובות. כשסבא הגיע לאסוף אותנו חשכו עיניו. בדרך עצרנו לקנות חולצות אדומות וכמובן שמאז אין צהוב בבית".
כדורעף בישראל הרבה פחות פופולרי מכדורגל או כדורסל. אין רצון לשנות את זה? או לפחות להוסיף לענף עוד אוהדים?
"ברור שיש רצון כזה, אבל בשביל שזה ייעשה צריך לעשות פה הרבה שינויים, גם מערכתיים וגם תפיסתיים. שיתחיל לבנות פה משהו מלמטה גם הכסף יגיע, לא חסר מדינות בסדרי גודל שלנו שאפשר לקחת כמודל לחיקוי".
מה החלום שלך?
"שאוכל להמשיך לעשות ספורט כל החיים – זו המחלה והאהבה שלי".
