בית / שרון / ספורט שרון / החלום האמריקאי

החלום האמריקאי

העיר חדרה נחשבת בשנתיים האחרונות לאחת הערים המבוקשות בארץ, לפחות בכל הנוגע לנדל"ן. אז נכון שהבנייה בשיאה, נכון שגם בחינוך יש שיפור, אבל בכל הנוגע לספורט, חדרה עדיין רחוקה מאוד ממימוש הפוטנציאל שלה.

בתוך כל הבינוניות בולטת בשנים האחרונות קבוצה אחת: קבוצת הנשים של כשרונות חדרה בכדורגל, שהביאה הרבה כבוד לעיר בשנה שעברה לאחר שזכתה בגביע מדינה היסטורי.

למרות שהמועדון המקומי נאלץ להתבסס על תקציב נמוך יחסית, בטח מול קבוצות הצמרת האחרות, בחדרה החליטו לרשום השנה היסטוריה נוספת, והנחיתו בארץ שתי זרות מארה"ב, שהפכו מן הסתם לזרות הראשונות של חדרה בכדורגל, וגם לראשונות מארה"ב שהגיעו לשחק בליגה הישראלית. בניגוד למה שקורה בקבוצות הכדורסל נשים, שם מרבית הזרות מגיעות מארה"ב, בכדורגל מרבית השחקניות הזרות הן דווקא מיבשת אירופה.

השתיים, אלי שפר ואשלי סטוקטון, עברו קשיי קליטה לא מעטים עד שהתחילו להרגיש בבית בקבוצה בפרט ובחדרה בכלל. השבוע פגשנו אותן לראיון, ונראה היה שהן מאוד נהנות בישראל, אם כי הן רואות בחדרה רק תחנה בדרך להגשמת החלום האמיתי שלהן: להגיע לנבחרת הלאומית של ארה"ב.

ספרו קצת על עצמכן.

שפר: "אני בת 26. נולדתי וגדלתי בלאס וגאס, נבאדה. אני משחקת כדורגל מגיל 5. למרות ניסיון של 20 שנה, עדיין יש לי תשוקה להגיע לאימונים ומשחקים מדי יום. תשוקה נוספת שיש לי זה לטייל בעולם ולהכיר אנשים חדשים ואני שמחה שאני יכולה לשלב בין השניים. מצד שני אני מאוד מתגעגעת למשפחה שלי ובעיקר לאמא שלי ולאחיות שלי. אני מאוד לחזור הביתה בפגרות ולבלות לצד משפחתי. אני אסירת תודה לאמא שלי שחינכה אותי והעבירה לי חוכמת חיים שנותנת לי את האפשרות להגשים את החלומות שלי ולחייך כל הזמן".

סטוקטון: "אני בת 23 ובאה מארה"ב".

לא במקרה התשובות של השתיים נראות ככה. שפר, הבוגרת יותר, הרבה יותר חברותית והיא הלידרית מבין השתיים. סטוקטון, שחומת העור, סגורה, ביישנית ולא מרבה בדיבור.

איך הגעתן דווקא לחדרה?

שפר: "כשחקנית מקצוענית, הקריירה שלי נבחנת על ידי הסוכן שלי ובמהלך הקיץ הוא קיבל הצעה להצטרף למכבי כשרונות חדרה. ההצעה הזאת מאוד עניינה אותי גם בשל העובדה שלעולם לא הייתי בישראל ומאוד רציתי לחוש את האווירה כאן ואת התרבות הישראלית".

סטוקטון: "באתי לחדרה כאשר חשבתי שזאת הצעה טובה להמשיך את קריירת הכדורגל שלי".

שפרוסטוקטון. "אסור להעביר סכין מיד ליד כי עלולים לריב" (צילום: שלומי גבאי)
שפר וסטוקטון. "אסור להעביר סכין מיד ליד כי עלולים לריב" (צילום: שלומי גבאי)

דווקא בחדרה?

סטוקטון: "שמעתי מעט מאוד על העיר, אבל עדיין בשבילי זאת הייתה ההצעה הטובה ביותר".

שפר: "לפני שהגעתי לחדרה ביררתי קצת ושמעתי על העונה הנהדרת שעשתה הקבוצה בעונה שעברה, בה הפסידו את האליפות רק במשחקים האחרונים. הבנתי שראשי הקבוצה רצו העונה להתחזק משמעותית כדי לנסות להביא את התואר לחדרה. החלטתי שאני רוצה להיות שחקנית החיזוק המתאימה כדי להביא את האליפות ההיסטורית לחדרה ולהביא את הקבוצה לליגת האלופות".

איך אתן מתרשמות מהקבוצה?

שפר: "ראשית ידעתי שחדרה היא יותר מסתם קבוצה. מדובר במשפחה תומכת בה כל אחת עוזרת לשנייה וזה ממש כיף להגיע כשחקנית זרה. כולן קיבלו אותי מצוין ואני שמחה להיות חלק מהמשפחה הזאת".

סטוקטון: "הקבוצה כאן היא משפחה, החל מהשחקניות ועד צוות האימון והצוות הניהולי, וזה בהחלט עוזר להתאקלמות בארץ חדשה ושונה מהרבה מקומות בהן הייתי בעבר".

חדרה מבחינתכן היא תחנת מעבר? קרש קפיצה?

שפר: "שיחקתי בליגה הראשונה במכללות ארה"ב, שיחקתי בליגה השבדית והליגה הפינית לפני שהגעתי לכאן. לכל קבוצה היה את הדרך שלה. אין ספק שחדרה קבוצה מאוד מוכשרת שמשחקת ברמה גבוהה ואני שמחה להיות ברמה הזאת".

סטוקטון: "אני כרגע לא חושבת על כלום. חזרנו לאחר חופשה כדי לסיים את העונה. אני מתרכזת כרגע לסיים בצורה הטובה ביותר את העונה, ורק לאחר מכן נחשוב הלאה".

מה המטרות?

שפר: "המטרה היא ברורה, לזכות באליפות. יש לנו קבוצה איכותית שיכולה לעשות את זה".

סטוקטון: "אליפות, אליפות ורק אליפות".

על הסכין

מה אתן חושבות על העיר חדרה?

שפר: "אני חושבת שחדרה היא עיר יפה עם מזג אוויר מושלם. ברוב ימי החופש שלי אני שמחה לשכב על החוף וליהנות מהים. רוב החברות שלי שמשחקות בעולם מקנאות בי על מזג האוויר החמים כאן".

סטוקטון: "אני מאוד אוהבת את העיר חדרה. מדובר בעיר גדולה יחסית לעומת הערים בהן הייתי בעבר ומאוד כיף לי לבלות כאן".

מה אתן עושות בזמן הפנוי?

שפר: "כמו שאמרתי, החלום שלי הוא לחקור את המדינה בה אני משחקת. אני שמחה שהחברות שלי לקבוצה עוזרות לי לחקור את ישראל וכבר יצא לי להיות כאן במקומות רבים. המקומות האהובים עליי עד כה הם ירושלים, ים המלח ורמת הגולן".

סטוקטון: "בזמני הפנוי אני משתדלת בעיקר לקרוא וללמוד. זה המוטו שלי בחיים".

אהבה אחת מיוחדת בישראל?

שפר: "אין משהו מיוחד. אולי ארוחות שישי אצל הישראלים. זה מאוד מיוחד, מאחד ומשפחתי. כאחת שאוהבת לחקור תרבויות וכל יום לומדת משהו חדש, למדתי פה גם שאסור להעביר סכין מיד ליד כי אז עלולים לריב".

סטוקטון: "אולי תצחק, אבל יש פה הרבה חתולים, וזה מאוד יפה. בנוסף, התרבות פה שונה לחלוטין ממה שאני רגילה אליו, בעיקר כיוון שיום המנוחה כאן הוא שבת".

מה החלום הגדול שלכן?

שפר: "וואו. החלום הגדול שלי היה תמיד לשחק עבור נבחרת ארה"ב ולשחק בארה"ב בליגה המקצוענית, אבל זה כנראה לא יקרה. בינתיים אני ממשיכה לנסוע ולהכיר מדינות חדשות ולחקור תרבויות שונות. אני מקווה שאוכל להמשיך לטייל כאשר אני משלבת משחק ואגיע לרמות הכי גבוהות שאוכל".

סטוקטון: "החלום הגדול הוא לשחק בליגה האמריקאית המקצוענית ובנבחרת ארה"ב. אני יודעת שצריך לעבוד קשה בשביל המטרה הזו".

אז בעונה הבאה קבענו שוב?

שפר: "אני מאוד נהנית בישראל. האנשים כאן מאוד ידידותיים, האוכל מדהים, המזג אוויר הרבה יותר חמים ממה שהיה לי בעונה שעברה בסקנדינביה. הליגה מאוד תחרותית והקצב מאוד גבוה בהרבה משחקים. אין ספק שאשקול להישאר עונה נוספת בישראל".

 

בדוק גם

בנות המועדון עם ירדן מוריס שזכתה בתעודת הצטיינות (צילום: מתנ"ס בנימינה)

טאקוונדו: רק בנות 15 וכבר עוזרות מדריך

כבוד גדול למועדון הטאקוונדו של בנימינה: ירדן מוריס, אלה כספי, נועה ואן דר לינדן ודנה …

טורק וסלע (צילום: סלפי)

שיאנית ישראלית

השחיינית אבישג טורק חצתה לפני כשבועיים את תעלת למאנש, ובכך הפכה לאישה הישראלית הראשונה, אחרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *