יום שני , אוקטובר 22 2018
בית / שרון / חדרה / יחידה נבחרת
אמא יחידה ומאושרת. רומי גילת וילדיה (צילום: שלומי גבאי)
אמא יחידה ומאושרת. רומי גילת וילדיה (צילום: שלומי גבאי)

יחידה נבחרת

"היה לי חשוב לנסות לרכז נשים מהאזור, עם ילדים באותם גילאים כמו הילדים שלי ובאותו מצב. קהילה שתייצר לילדים שלנו קבוצת שייכות שמתמודדת עם העובדה שאין להם אבא. לכל הילדים יש אמא, לא לכולם יש אבא".

את רומי גילת הכרתי בגן בו לומדת הבת שלי. בת 39, אמא לעופרי בן 3 ולמילי בת שנה ושלושה חודשים. סטודנטית לסיעוד בתוכנית להסבת אקדמאים בהלל יפה, בעבר בעלת סטודיו לעיצוב גרפי. באירועים שמתי לב שהיא מגיעה לבד, אבל אף פעם לא חקרתי מדוע. אבל רק לאחרונה נחשפתי לסיפור שלה.

היא אמא יחידנית. הביאה את ילדיה כתוצאה מתרומת זרע. "לא כל כך החלטתי. איכשהו זה קרה. הרגשתי שמיציתי את המסע לחיפוש בן זוג והבנתי שאוכל להיות אמא הרבה יותר בקלות מאשר למצוא בן זוג ולהקים משפחה. עשיתי סטופ, אמרתי לעצמי שאעבור לפלאן בי ונראה כמה זמן זה ייקח. זה קרה מאוד מהר ואין מאושרת ממני. כרגע זה עונה לי על כל הצרכים הרגשיים".

עד כדי כך שהחלטת ללדת שוב תוך זמן קצר.

"היה לי ברור מהתחלה שארצה שני ילדים לפחות. יותר בשבילם, שיהיה להם אחד את השני, שתהיה חוויית משפחה. מאוד רציתי שזה גם יהיה צפוף יחסית, ופשוט עשיתי את זה".

המשפחה תומכת?

"מאוד. מאוד נוח לה עם הבחירה, שמשאירה לה הרבה חופש בקשר עם הנכדים וזה גם מאוד חיזק וקירב את הקשר שלי איתם. זה עשה רק טוב למערכת היחסים שלנו".

ומה עם בן זוג?

"כרגע אני לא רואה איך זה קורה. אין לי שום פנאי לזה. יכול להיות שבעתיד זה יקרה, אולי זה גם יהיה נהדר, אבל אני לא עושה כרגע שום דבר אקטיבי בשביל זה".

בשיתוף אמהות נוספות, פתחה לאחרונה קבוצה מיוחדת בחדרה. "אני לא המצאתי את זה. בערים מרכזיות כמו תל אביב וחיפה זה מקובל ונפוץ יותר, אבל חשבתי שהגיע הזמן להנחיל את זה גם בחדרה. רציתי להקים קבוצה שיהיה לה כוח, אבל לא חשבתי שיהיו פה כל כך הרבה נשים".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות חדרה".

אמא יחידה ומאושרת. רומי גילת וילדיה (צילום: שלומי גבאי)
אמא יחידה ומאושרת. רומי גילת וילדיה (צילום: שלומי גבאי)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *