מבזקים
בית / שרון / חדרה / "אני מאמינה שבגורל של רם יש גם את ישראל ואותי"

"אני מאמינה שבגורל של רם יש גם את ישראל ואותי"

שרון בלוך מחייכת בחום אימהי ועיניה נוצצות, כשהיא יושבת בסלון ביתה במושב עין איילה ומסתכלת על תמונותיו של רם, המגיעות אליה דרך הנייד היישר מאוסטרליה. יומיים לפני הראיון, חגג רם יום הולדת 7, והוא כבר גבוה ובוגר.

מדינה שלמה התרגשה וכאבה עם בלוך, כשנאלצה להיפרד מרם, אחרי ששימשה לו משפחת אומנה והתאהבה בו כל כך. הם שינו את החיים האחד של השנייה. בלוך, שידעה המון אתגרים וקשיים בחייה, החליטה אז כמו היום לדבוק בשמחה ובתקווה.

"הבחירה להיות אדם שחי בשמחה הצילה אותי", היא אומרת, "החיים זורקים אותנו לכל מיני כיוונים, אבל כשאנחנו בתוך אנרגיה חיובית, המסוגלות שלנו היא פי כמה וכמה. אני מקפידה לספר לעצמי היום סיפור חיובי. יש לנו יכולת לבחור להיות אנשים שמחים ולנהל את זה, להיות במקום חיובי, לא משנה מה קורה".

עד לפני שנתיים התגוררה בשכונת עין הים שבחדרה והפכה דמות מוכרת יחסית בעיר, בזכות רשת הגנים שהקימה. היא נולדה וגדלה בחיפה. "לא אהבתי לגור שם, הרגשתי שונה כי תמיד הייתי אישיות צבעונית ומשהו במרובעות של חיפה לא התאים", היא אומרת, "דווקא היום חיפה נראית יפה בעיניי".

חיים יפניים

בצבא שירתה כפקידה פלוגתית ואחרי שנת לימודים באוניברסיטה, "חתכה" ליפן ונשארה שם שלוש שנים וחצי. "למדתי יפנית, והיו לי חיים מאוד יפניים. אהבתי את התרבות, היופי, הסדר שביפן. אהבתי את זה שאני זרה, יכולה ללדת את עצמי מחדש ולבחור מי אני רוצה להיות", היא נזכרת.

היא עבדה כמארחת במועדון מקומי, פגשה אנשים חשובים מאוד, כמו ראש הממשלה היפני דאז ומנכ"ל חברת סוני. "זה היה מקום סופר אופנתי שבו הופיעו נערות פלייבוי בסטרפטיז קל, כי ביפן אסור להוריד תחתונים. אני הייתי מלצרית מארחת. הייתה שם הדוניסטיות מטורפת, המון אלכוהול וסמים. חייתי את חיי הלילה במקסימום, פרצתי את כל הגבולות האפשריים ואחר כך שילמתי על זה מחירים נפשיים גדולים", היא אומרת.

ב~1992 חזרה לישראל, נרשמה ללימודי מדעי מזרח אסיה באוניברסיטה, אבל לא ממש נכחה בשיעורים. "עברתי תקופה קשה מאוד, תאונת דרכים והפלה, סבתא שלי נפטרה ונכנסה לי לראש מחשבה שאני מקוללת ושאסור לי לצאת מהבית, נכנסתי לדיכאון עמוק. הכוח שלי הוא באמוציות שבי, אבל אז סבלתי מאוד מהעוצמה הרגשית הזו. היום אני מברכת על הדיכאון, כי בזכותו למדתי אותי. רק מתוך שבר אתה לומד מי אתה באמת".

אחרי  שיקום ארוך שכלל טיפול תרופתי, פסיכולוגי והרבה חיפוש עצמי, הבינה שהיא רוצה לעבוד עם ילדים, למדה הוראה לגיל הרך וגם השתלמה בארצות הברית. "היה לי חזיון מאוד ברור של הגן שאותו אפתח, וכשחזרתי לארץ פתחתי גן בבית חירות. התחלתי עם כמה ילדים וסיימתי עם רשת "הגן של שרון", שכללה שני גנים, תינוקייה וצהרון. למדו אצלי ילדים רבים מעין הים וחדרה. היו התמודדויות בניהול העסק אבל העבודה עם הילדים יצאה ממני ללא מאמץ. אני 'הלוחשת לילדים', זו מתנה מאלוהים".

הגנים התקיימו בהצלחה במשך 15 שנים, אבל בשלב מסוים בלוך החלה להשתעמם, למדה קואצ'ינג ואת שיטת סאטיה המבוססת על בודהיזם טיבטי. "לימודים משנים תודעה. את מאמנת את עצמך להיות בהוויה שאת בוחרת בה והבנתי שאני בוחרת להיות בשמחה כהוויה של תחושות, רגשות ומצב תודעתי", היא אומרת.

מאוד סוליסטית

בשנת 2002 נולדה ביתה אורין לאב שבתחילה לא רצה להכיר בה. "זה היה אתגר מאוד גדול להתמודד לבד עם האימהות ועם העסק, אבל אני מאוד סוליסטית, זקוקה לעצמאות ולדרך שלי ומוכנה לשלם על זה מחיר, לכן לא הפתיע אותי שהפכתי לחד הורית".

ויתרת על זוגיות?

"בנושא הזוגיות אני עברתי ועדיין עוברת דרך. היו שנים שרציתי להיות כמו כולם, הרגשתי שזה לא בסדר שאינני בזוגיות, דווקא היה בחור שרצה להתחתן איתי, אבל לא היה לי שם חופש להיות אני, אז חתכתי. אני אדם עם חיים מאוד מלאים ולא הרגשתי אף פעם שחסרה לי זוגיות, גם לא דרך מגע פיזי. כיום, מתובנות גיל 50 אני רוצה חבר ושותף, אבל גם מאוד זקוקה לחופש ולדרך שלי. אני אישה עם עוצמות ונוכחות וזה אתגר למצוא זוגיות, אבל המהות של החיים היא תנועה ולכן הכל יכול לקרות".

כשאורין הייתה בת 8, בלוך רצתה מאוד להרות שוב, ניסתה דרכים שונות כמו בנק הזרע והזרקת הורמונים ואפילו דרך אביה של אורין, שכבר היה מעורב בחייהן. כל אלו נכשלו והיא התמלאה ייאוש וכעס.

יש בי המון תקווה. בלוך עם רם וביתה (צילום:
יש בי המון תקווה. בלוך עם רם וביתה (צילום:

שקלת הליך אימוץ?

"הייתי בת 40 פלוס ובתור חד הורית יכולתי לאמץ רק ילד שגילו מעל 10 שנים. לא רציתי  להביא ילד שהוא גדול מאורין, לכן זה לא היה רלוונטי, מה גם שהליך אימוץ לוקח הרבה יותר זמן מהליך אומנה".

כעבור שנה קיבלה אישור להיות משפחת אומנה ולקחה לביתה את רם, תינוק סודני  שנולד בישראל, ננטש על ידי הוריו ועד גיל תשעה חודשים גדל בבית שבתאי לוי בחיפה.  

רם חי בביתה עד שהיה בן שנתיים ושלושה חודשים. "הוא הגיע אליי כמו מלאך.  ילד מכווץ עם המון חסכים התפתחותיים ופיזיים, סקרן וצמא לחיים, ואני הייתי המים שלו. זו הייתה תחושה מדהימה ומחוללת שינוי. אנחנו רגילים להתייחס לאהבה כמשהו שקורה לנו. בזכות רם ראיתי את ההיפך, את כוח האהבה כאנרגיה מצמיחה שאפשר לזמן".

איך משפחתך הגיבה אליו?

"הייתה בבית התאהבות גדולה של כולם וזה הוקרן החוצה. הפרידה מרם הייתה קשה מנשוא, פירקה אותי. חוויה מאוד חזקה של כאב, אבל גם אושר של ותחושת חסד ענקית,  שאני  עושה את הדבר הנכון".

סבתא נינג'וק

נינג'וק, סבתו של רם, עברה מסע פליטות מסודן, התגלגלה במשך שנים באפריקה ובסופו של דבר קיבלה אזרחות אוסטרלית. היא הייתה בתהליך משפטי עם מדינת ישראל, כדי לקבל אפוטרופוס על נכדה, הגיעה לארץ ובשלב מסוים אפילו עברה לגור עם בלוך.

זה ממש לא מובן מאליו שנתת לה לגור אתך למרות שהיא באה לקחת את הילד ממך.

"שום דבר בסיפור שלי הוא לא מובן מאליו. אני לא אדם שבלוני. זה היה אתגר גדול מאוד, אבל היה לי ברור מלכתחילה שאני בעד נינג'וק. נוצר בינינו קשר חזק מאוד, למרות הכל. אני מאמינה שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא חוויית המציאות שלנו. בחרתי לספר לעצמי סיפור חיובי. לא על האישה הרעה שבאה לקחת ממני את הילד שלי, אלא על האישה הטובה שבאה להציל את הנכד שלה. אני אוהבת אותה וקרובה אליה עד היום".

ייפגשו אחרי ארבע שנים. רם חי באוסטרליה (צילום עצמי)
ייפגשו אחרי ארבע שנים. רם חי באוסטרליה (צילום עצמי)

יהיו שיגידו שאת מאוד אצילה.

"אני לא. כל מה שאני עושה, אני עושה בשבילי. אין פה צדיקות. אני שומרת על השמחה שלי, כי אדם צריך להיות אחראי על ההוויה של עצמו. באנו לעולם כדי להיות מאושרים. מחקרים מראים שגורמים חיצוניים כמו כסף משפיעים רק ב~10 אחוז, 40 אחוז זה מה שאנחנו מספרים לעצמנו, ו~50 האחוזים הנוספים הם  נקודת האושר המולדת שלנו".

חצי שנה אחרי הפרידה מרם באפריל 2013 נסעה בלוך לבקר אותו באוסטרליה, ביקור מרגש שתועד על ידי צוות של תוכנית הטלוויזיה "עובדה". כשחזרה משם הרגישה אבודה. "החלטתי לסגור את הגנים שלי. ההחלטה הזו עשתה אותי ענייה מאוד, אבל יש בי קריאה פנימית לעשות את מה שמביא לי שמחה. מצאתי את עצמי במקום מאוד מפחיד כלכלית. 'אכלתי' את החסכונות והפנסיה, ולאט~לאט התחלתי להבין מי אני ברמה המקצועית".

רבים שצפו בבלוך ב"עובדה", התרגשו והזמינו אותה לביתם, לספר את הסיפור שלה. "זו הייתה דרך להכניס כסף ובדיעבד גם מאוד תרפויטי. סיפרתי ובכיתי. משם הבנתי שאני מאוד אוהבת להרצות, טובה בזה ושאנשים רוצים לשמוע אותי".

בלוך, המגדירה עצמה כמאמנת לשמחה כדרך לחיים מרצה במסגרות שונות בכל הארץ על תקשורת חיובית, שמחה ושיעורים בחייה. היא הוציאה את סדרת חמשת "ספרי השמחה של רקסי", ספרים המנגישים מסרים של חשיבה חיובית לגיל הרך פשוטה ומלמדת. גם פה עברה התמודדות לא קלה, שכן הוצאות לאור דחו את ספריה. היות שמדובר בתהליך יקר, היא פרסמה אותם תחילה כספרים אלקטרוניים. בהמשך, בעזרת הוריה, וקמפיין למימון המונים שיצרה ברשת, הצליחה להוביא את ספריה לדפוס בהוצאה עצמית. כיום היא עובדת גם כיועצת פדגוגית במרכז הקהילתי בכפר ויתקין, מאמנת פרטנית ומדריכת הורים.

"כל מה שאני עושה הוא באמת תחת הכובע של שמחה", היא מדגישה, "התפקיד שלי בעולם הוא להעביר למה שמחה היא כל כך חשובה בחיים שלנו, כי זו תפישה. זה לא אומר שאני לא בוכה או מתעצבנת, אבל יש בי שלד שבנוי על גישה חיובית והוא תומך בי ברגעים קשים".

האנשים הלבנים

במהלך הראיון בלוך מקליטה לנינג'וק הודעות קול בווטסאפ ומתמוגגת למראה תמונות משפחתיות עדכניות שנינג'וק שולחת לה. בעוד כחודש וחצי בלוך ובתה ייסעו לבקר את רם באוסטרליה, אחרי ארבע שנים שלא נפגשו. נינג'וק ובלוך יעשו שם הרצאה משותפת ובה יספרו על החברות העמוקה שנוצרה ביניהן, כדי לעורר השראה לאהבת האדם.

"נינג'וק אמרה עליי ועל משפחתי שאנחנו 'האנשים הלבנים' הכי טובים שפגשה בחייה. היא סובלת מהמון גזענות, והחוויה שלה איתי שינתה את תפישתה על אנשים לבנים, חיזקה בה את האמון בבני אדם. אני מרגישה, ולא אכפת לי אם זה נשמע הזוי, שלי ולה יש קשר אמיץ וחזק. אני גם רואה אותנו עומדות יחד על במת ההרצאות העולמית של TED".

יש בך תקווה שרם יחזור אלייך?

"בטח שיש תקווה, יש לי גם תכנון בפרקטיקה", היא צוחקת בקול גדול ומבהירה: "הדרך שלי להישאר בחיים שלו היא לחזק את סבתא שלו, אבל בקלפים של החיים שלו, רם קיבל גם את שרון. התפקיד שלי לא הסתיים. יהיה מורכב להביא אותו אחרי שמדינת ישראל גירשה אותו, אבל אם הוא ירצה ונינג'וק תסכים, אדאג לכך שזה יקרה. אני מאמינה שבגורל של רם יש גם את ישראל ואותי"."התפקיד שלי לא הסתיים. יהיה מורכב להביא אותו אחרי שמדינת ישראל גירשה אותו, אבל אם הוא ירצה ונינג'וק תסכים, אדאג לכך שזה יקרה. אני מאמינה שבגורל של רם יש גם את ישראל ואותי"

בדוק גם

ז'קי סבג (צילום: עיריית נהריה)

סל האבטחה של סבג עלה לדיון מחדש

סל האבטחה של ראש עיריית נהריה ז'קי סבג עלה לדיון מחדש. בשבוע שעבר נצפה סבג …

פרס חינוך לקריית ביאליק. צילום: יח"צ

שני בתי ספר בקרית ביאליק זכו בפרס החינוך המחוזי

בתחילת השבוע שעבר הוענקו שני פרסי חינוך מחוזיים לשנת תשע"ז על שם רחל מתוקי ז"ל בטקס …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *