יום שישי הארוך ומקצועות שיעברו אולי מהעולם

יום שישי הארוך | בלוג הקורונה של עלית קרפ – 10.4.20

"מהירות דמעות תינוק להתייבש", כותב וויליאם שייקספיר ב"מלך ליר", ובפרפרזה על הדברים הללו, בכל הצניעות אני אומרת, שמהירים גשמי אפריל לחלוף. ל' דווקא אוהב את הגשמים הללו, מכיוון שהוא חושב שזה יחזיק את הירק רענן עד יוני, אבל אני שומעת את הרעמים שנדמים לי כאילו גנרל חורף מזרז את פקודיו העצלים והנסוגים למתקפה אחרונה.

הכי קרוב ליום כיפור שלנו

היום יום שישי הארוך, שבו נצלב ישוע ובו מת. בכנסייה האנגליקנית קוראים לו יום שישי הטוב. אלוהים יודע מה טוב בו, ובטח לישוע המסכן. אבל הנוצרים מאמינים שבצליבתו הוא נושא את חטאי העולם ומביא לו גאולה.
בארצות שיש בהן אוכלוסייה נוצרית גדולה זה אולי היום שהכי קרוב ליום כיפור שלנו. לא חלילה שהכל מושבת כמו אצלנו, אבל יש ירידה מסוימת בפעילות, וא', חברתי משוודיה, שסבא שלה היה כומר חשוב בכנסייה הלותרנית, הלכה איתי פעם לקניות ביום הזה ואמרה שטוב שסבא שלה לא רואה מה היא עושה ביום שישי הארוך, כי זה היה שובר את ליבו.

אצל הקתולים מסיימות חגיגות הפסחא צום שנמשך 40 יום; אבל אין זה צום מוחלט, אלא הימנעות מבשר ואכילה מעטה ומדודה. לפני 16 שנים, כשחגגתי את הפסחא במנזר שבו הוצלו אבי וסבתי במהלך מלחמת העולם השנייה, הגישו לי הנזירות מעדנים, שחלקם הזכירו לי מאכלי פסח שאוכלים גם אצלנו, כמו למשל עוגת אגוזים ושוקולד נהדרת.

טקס הנזירות

אבל עוד קודם לכן, לפני הארוחה, השתתפתי בטקס שבו המחיזו הנזירות את סיפור צליבתו של ישוע בגולגלתא, והבישוף אנדראש ורש פתח אותו בהמלצה חמה על סרטו החדש של מל גיבסון "הפסיון של ישו". "זו הפעם הראשונה", הסביר, "שחשתי את ייסוריו של ישו באופן מוחשי כל כך".

ילאה העט מספר כמה הרבה מופעים אמנותיים ותרבותיים יש לסיפור הזה, אבל בארץ באופן טבעי יש לפסחא פחות משמעות; ובכל זאת אני זוכרת מהשנים שבהן גרתי בירושלים את לחם הפסחא חסר המלח שהיו מוכרים הערבים בעיר העתיקה: עגול ותפוח במרכז ושני זנבות לו.

איזה יום היום?

הבוקר יצא ל' כדי לבצע איזו פעילות שגרתית שהוא מבצע בגינה מדי יום שישי. לרגע שכחתי איזה יום היום, ואמרתי לו, הרי לא יום שישי היום. "דווקא כן יום שישי היום", אמר לי, ואני הרגשתי כמו אנשים זקנים ששגרת חייהם אינה מופרת לעולם, ועל כן הם אינם מבדילים בין יום ליום ולפעמים גם בין יום ללילה.

מתי יסתיים כל זה?

אתמול דנתי עם אחותי ר' בשאלה אילו מקצועות ייעלמו מהעולם כתוצאה מהמשבר שאנחנו נתונים בו. על פי מה שמתרחש בסביבה הקרובה שלנו, מרצה זה מקצוע שימשיך להתקיים, אבל לכל עסקי התיירות עוד ייקח הרבה-הרבה זמן להתאושש, ונסיעות לחו"ל יהיו תענוגות השמורים לעשירים בלבד, או לאנשים שיתכננו אותן זמן רב מראש.

שיט תענוגות, בילוי שאני מתכננת אותו כבר זמן רב, יידחה, כך נראה לי, לגלגול הבא שלי בעולם הזה. אני מקווה רק שגם אם שם הוא עניין קרמתי, לא אמצא את עצמי בהתאם לשמי, כדג מטוגן בבופה של ספינה כזאת.

אהבתם את בלוג הקורונה של עלית קרפ? עוד בלוגים כאן