בעיצומם של הימים הסוערים , הכואבים והקשים יוצא לאור סיפורו של המחנך ואיש השלום נאיל זועבי, ספר מעורר תקווה
בימים בהם הטרור מרים שוב ראש וחפים מפשע משלמים בחייהם בעקבות גל הפיגועים , יצא היום לאור הספר " ערבי בשביל ישראל" , ספר ראשון וייחודי מסוגו בו מסופר סיפורו של נאיל זועבי מחנך ואיש שלום אשר גם אל מול סערות הימים וכאב השכול אינו מתייאש מלמצא חיבורים של חיים.
נאיל זועבי, הינו קול החיבור והשילוב, הגשר האיתן מעל המים הסוערים בחברה הישראלית. "ערבי בשביל ישראל", ספר חובה למי שמאמין שעוד לא אבדה תקווה לחיים משותפים.
ביום בו הובאו למנוחת עולמים , ברק, תומר ואיתם , אשר נרצחו על ידי מחבל בפיגוע הנורא בתל אביב ,קיבל נאיל זועבי את העותק הראשון של ספרו הייחודי והמרגש: " ערבי בשביל ישראל" , ספר שכולו תקווה, אופטימיות ואמונה כי מדינת ישראל, הינה מדינה יהודית דמוקרטית ודגל ישראל הוא דגלו ואין בלתו של נאיל.
המחנך, הסופר והפובליציסט עמנואל בן סבו , מנכ"ל הוצאת ספרי האיכות "עכשיו אפשר", כותב הספר , אמר, "נאיל הוא דמות מופת וקול משמעותי וחשוב בשיח הישראלי, בהיותו מוביל את החיבור בין החברה היהודית לחברה הערבית.
בעיניים פקוחות ובגוו זקוף, תוך כבוד עצום למדינת ישראל וסמליה ללאומיות הערבית ולקוראן אשר אינו מש ממנו.
בספר מתואר המסע המיוחד מאז ילדותו בכפר נין דרך המעיין ממנו שאב את ערכיו החשובים, ועד להיותו משפיע ומעצב דעה ברמה הלאומית.
זהו סיפור על אומץ ואחריות, סיפור על אמונה ותקווה, סיפורה של מדינת ישראל היהודית- דמוקרטית. "
" אני נרגש מאוד להחזיק בידי את העותק הראשון של הספר " ערבי בשביל ישראל" , שכתב ידידי הסופר והמחנך עמנואל בן סבו על הדרך המיוחד אותה פרצתי, אותה סללתי בעמל רב ובאמונה גדולה , הדרך של השלום, האהבה והקיום המשותף," אומר נאיל זועבי .
בימים אלה יצא לאור הספר "ערבי בשביל ישראל" המספר את סיפורו של נאיל זועבי, פורץ דרך בתחומו, מחנך, פעיל שלום ובעיקר בנאי מעולה של גשרים קטנים בחברה היהודית- ערבית.
"את הספר הזה חלמתי זמן רב לפרסם, משתף נאיל ומוסיף, זוהי המשנה הסדורה של ערכיי, אמונותיי, שאיפותיי וחלומותיי. מיום שעמדתי על דעתי פעלתי לחיבורים בחברה הישראלית. כמחנך וכמנהל בית ספר במשך שש עשרה שנים העמדתי את חשיבות הכבוד למדינה וסמליה לצד השאיפה לשילובים בראש סדר העדיפויות. בספר אני מציג תפיסות עולם היונקת מאמונתי הדתי והיותי ישראלי גאה ומוסלמי גאה במדינה היהודית – דמוקרטית."
כותב הספר, עמנואל בן סבו: "נאיל זועבי הוא קול מיוחד, משמעותי, קול של תקווה, שילובים וחיבורים בחברה הערבית במדינת ישראל.
עוד כילד אשר צמח בבית ששורשיו נטועים עמוק, כבן למשפחה מכובדת ובעלת השפעה, אשר עוד טרם מלחמת הקוממיות של העם היהודי השב למולדתו אחרי שנות גלות ארוכות, קשרה את גורלה עם גורל העם היהודי.
נאיל זועבי, מחנך, פובליציסט ובעיקר חייל בשורות לוחמי השלום לא נח, השפעתו ניכרת במעגלים שונים בחברה הערבית.
במשך למעלה משנות דור פעל נאיל בתחושת שליחות, ללא מנגנון, ללא תמורה מכל סוג שהיא, למען חיבורים בין החברה הערבית לחברה הישראלית. נאיל ניחן ביכולת הקשבה וביצועים מרשימים במיוחד, ביצועים אשר רתם לתהליכים אותם מוביל בתחנות חייו השונות.
בספר זה מעניק נאיל הצצה למעיין ממנו שאב וינק את אהבת האדם, את החירות, הצדק והשוויון.
הצצה אל משנתו החינוכית המרתקת שעיקרה קדושת החיים וערכים של סובלנות וכבוד.
הצצה אל פעילותו הציבורית בתקיעת יתדות והעמקת הקשרים בין החברה הערבית לחברה הישראלית, תהליכים אשר באו לידי ביטוי בפרסום מאמרים, במפגשים יזומים, בהרצאות בבתי ספר, במכינות קדם צבאיות, בהשתלבות עם הפסיפס המורכב של החברה הישראלית.
בספר זה מפגיש נאיל את הקורא עם אמונות, דעות, ערכים ובעיקר עם הרוח הטובה שבו, רוח התקווה שאם רק נרצה, אם רק נתאמץ, אם רק נתחבר יהיה כאן, במדינה היהודית – דמוקרטית טוב, הרבה טוב."
צילום: טליה בן סבו
קטע מהספר :
'כל אדם זקוק לנחמה'
נוהג לומר נאיל אשר בעשור האחרון השתתף בהלוויות וב'שבעה' של חללי פעולות הטרור והאיבה.
נאיל מאמין כי במעשה הנחמה יש מהעברת הכאב וחלוקתו בין המשתתפים בניחומים.
פעמים רבות היה מוכן נאיל ליטול חלקים גדולים מכאב המשפחות המתייסרות, המבכות את רצח ילדיהן, המתגעגעות.
לצד זאת האמין נאיל כי במעשיו בעת ניחום האבלים הוא מצליח לאחות ולו במעט את הקרעים אשר חלק מההנהגה הערבית קורעת ומרחיבה בהתמדה, את השסעים בקרב האוכלוסייה היהודית.
'כל אדם זקוק לנחמה',
ביום בו נודע לנאיל על חטיפת שלושת הנערים אייל יפרח, גיל-עד מיכאל שער ויעקב נפתלי פרנקל, החליט נאיל לארגן קבוצת חברים לצאת אל גוש עציון, להציע את עצמם לסיוע למשפחות באיתור הנערים.
נאיל לא ידע כי ביום החטיפה על ידי מחבלי החמאס כבר נרצחו שלושת הנערים.
נאיל וחבריו נותרו בעמק עוקבים במשך שמונה עשר יום אחרי התנהלות החיפושים, מביטים בעיניים מצועפות מדאגה ומדמע בעיני שלושת האימהות של הנערים החטופים אשר נטעו תקווה, נסכו אמונה וחיבקו את כוחות הביטחון במאמציהם לאיתור ילדיהם.
לאחר שמונה עשר ימי תקווה נתגלו גופות הנערים, תם מבצע 'שובו אחים'.
נאיל השתתף יחד עם רבבות עם ישראל בכאב העצום, הגיע לנחם את ההורים השכולים ולאחר הנחמה הביע זעמו על חלק מהפוליטיקאים הערבים שסירבו לגנות את המעשה הנפשע.
נאיל זעק בדם ליבו כי חטיפת שלשת הנערים ורציחתם אינה קשורה לכיבוש, אינה קשורה לשום דבר פרט לתאוות הרג חייתית.
נאיל תבע מראשי ההנהגה הערבית בישראל לגנות ולהוקיע את החטיפה והרצח וזכה לתגובות צוננות.
הבושה כיסתה את פניו, תחושת הקבס אל מול התנהלות חלק מהנהגת הערבים בישראל עוררה בו חלחלה.
נאיל הזהיר כי במקום בו נפרצו כל הסכרים המוסריים, במקום בו חוטפים ורוצחים נערים יהודים, יכולה להתרחש תגובת נגד כואבת ולכן תבע גינוי ברור, שלא הגיע.
ימים אחדים לאחר הלוויית שלושת הנערים במחנה הפליטים שועפט נחטף ונרצח הנער הערבי, מוחמד אבו חדייר, מוחמד הוכה ונשרף בעודו בחיים עד שהוכרע.
'כל אדם זקוק לנחמה',
נאיל אשר אך ימים אחדים כאב את חטיפת ורציחת שלושת הנערים, הגיע לבית אבו חדייר במחנה הפליטים שועאפט לחבק ולחזק את ההורים של מוחמד.
ילדים, אמר נאיל, הם ילדים ומחה דמעה קטנה שנתלתה בזווית עינו.
'כל אדם זקוק לנחמה',
נאיל לא יכול היה לעצור את דמעותיו בעת הלווייתה של קצינת מג"ב סגן שיר חג'ג' שנטמנה בהר הרצל בירושלים.
שיר נרצחה בפיגוע בשכונת ארמון הנציב בירושלים.
נאיל היה הערבי היחיד בהלוויה, לא חשש מתגובות עויינות.
נאיל נותר לאחר ההלוויה, חיבק את המשפחה, דמע עימם על עלומים שנקטפו בטרם עת ושב לביתו בכפר נין שבעמק.
נושא בליבו את זכרה של הלוחמת שיר אשר שירתה את מדינתה- מדינתו בגאווה ובאהבה.
נאיל לא יכול היה לשבת תחת גפנו בבית בכפר נין שבעמק, אל מול תמונת הצעיר החייכן שופע החיות, אשר פאותיו המסולסלות מסודרות בקפידה.
רצח דביר שורק, החייל בן התשע עשרה מעופרה, אשר עשה דרכו מירושלים בה קנה ספרים כמתנות לרבניו בישיבת 'אור תורה מחניים', ונרצח כאשר ספרו של חתן פרס ישראל, הסופר דויד גרוסמן, אב שכול בעצמו, חבוק בזרועותיו.
'כל אדם זקוק לנחמה',
נאיל נסע בגפו לעופרה לנחם את ההורים, יואב ורחל שורק, את האחים והמשפחה כולה.
נאיל היה זקוק לשקט אל מול סערת הגלים אשר התחוללה בבית המשפחה בעופרה.
הביט בפניו חרושי הקמטים של הסבא, מהחלוצים הראשונים בעופרה, קמטים שהזכירו לו את תלאותיה של הארץ הטובה והאהובה.
כששב לכפר נין שבעמק הצטער נאיל כל כך על שהבחור העדין עם הפאות הארוכות, דביר, לא יזכה לראות עוד שקיעות וזריחות מהר תבור, לא יטפס עם חיוך ענק את העלייה התלולה בנחל תבור.
'כל אדם זקוק לנחמה'.
