טייס קרב מנתניה. אחרי שלוש שנים בשריון סרן ת. יקבל ביום חמישי כנפיים.

טייס קרב מנתניה יקבל ביום חמישי כנפיים. לאחר שלוש שנים מאתגרות, בהן השלימו תואר ראשון, הוכשרו כקצינים וביצעו אינספור גיחות – בוגרי קורס טיס מחזור 180 יקבלו ביום חמישי השבוע (25.06) את כנפי הטיסה בטקס "מסדר כנפיים" המסורתי בבסיס חצרים. את הקורס מסיימים 40 טייסים חדשים למדינת ישראל.

סרן ת' מנתניה מסיים קורס טיס מספר 180 במגמת קרב. הוא בן 24 ומתגורר בנתניה יחד עם משפחתו. הוא הבכור לשני אחים. אביו, בן 50 ועוסק כיום כמהנדס מכונות, והינו סא"ל במיל' בפיקוד העורף- מג"ד בגדוד לוגיסטי שאחראי על מרחב בצפון. אמו בת 49 היא מנהלת סניף בנק הפועלים ואח של סבא שלו היה טייס. הוא חובב קראטה, עד הצבא עסק בספורט באופן מקצועי ואוהב לנגן בגיטרה ובבס וצולל.

הוא חלם להיות טייס קרב. גם אחיו עכשו בקורס

הוא חלם להיות טייס קרב מגיל קטן מאוד נמשך לתחום התעופה- מטיסנים ועד מאמרים. בתיכון הרחיב פיזיקה ומוזיקה.  הוא התגייס לקורס 174 והודח בסוף בסיסי אז עבר לשריון שם היה שלוש שנים והיה קצין. לפני קורס מ"פ בחר לחזור לטיס לקורס 180 והתחיל את שלב הבסיסי מהתחלה להחלטת המפקדים. מבחינתו זו החלטה נכונה: "להתרגל" חזרה לחיל אוויר.

"טייס תמיד היה חלום שעניין אותי לפני הצבא, ידעתי שאהיה טיס עם הקורס או בלעדיו".

הוא בחר לחזור לטיס לפני ההחלטה בשריון האם להפוך למ"פ, לעשות תואר ולחתום חמש שנים לאחר הקורס. בכל מקרה היה בצומת של לחתום שבע שנים. "לא הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי  מנצל את ההזדמנות לחזור,"

אביו ואמו היו קצינים בשריון שהכירו בצבא. הערכים בבית הם שמקובל ומצופה להיות משמעותי בצבא ולכן באופן טבעי בשילוב עם המשיכה לטיס בחר במסלול הזה.
מסיימים איתו אנשים שהכיר טרם הקורס סגן ע' ממסוקים שקטן ממנו בשנתיים וחצי. סגן ע' הוא בן לחבר של אביו שהיה עם אביו בצבא ובכל  עצמאות היו נפגשים מגיל 0.
במהלך השנים בביס"ט חנך צוערים שחלקם נמצאים עכשיו בהשכלה או במכין עם אחיו הצעיר שעכשיו התחיל את הקורס.

אנשים מוכשרים עם יכולות מטורפות

ת' אומר שקורס טיס מורכב מאנשים מאוד מוכשרים בעלי יכולות מטורפות. אמנם הם פחות חווים את הצבא הגדול ביומיום אבל הם עסוקים במשימה חשובה.
מתאר את הקורס כמאתגר מאוד, ושונה משירות אחר. יש פה אווירה של קורס ויש גם קצת תחרותיות, עם זאת עוברים דברים קשים ביחד וזה מחבר.
כל סיום קורס מתקיים מפגש  עם משפיעים בו הבוגרים בוחרים את האנשים שהשפיעו עליהם לשבת לשיחה מול  מפקד חיל האויר. למפגש זה מביא את המ"פ שלו משריון. בחור שמאוד השפיע עליו- היה קשוח, דורש ומצד שני קשוב. היה ביניהם חיבור לא מוסבר בין שני אנשים מאוד שונים אבל קשובים.
המשבר של ת' היה בעיקר בקורס הראשון, הנפילה מהקורס הייתה רגע מכונן.  עם כמה שזה היה משבר בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה לו. לא רק ההזדמנות להגיע לשריון אלא גם ההזדמנות להתמודד עם נפילה אמיתית.
ברגעי משבר היה מתייעץ עם סבא. גם אביו הוא דמות מאוד חזקה שמייעצת לו ומכווינה אותו. החברים מהקורס עוזרים אחד לשני: "לסבול ביחד זה חלק מהקטע- יותר טוב ובריא מלהתמודד לבד".
לדבריו מה שמאוד קשה בקורס הוא להתנהל תמיד בבגרות. להפריד את תחושת המיון. הרגע המרגש שחווה בקורס היה בסוף בסיסי של 180 בטיפוס על מצדה. טיפס ראשון אחרי המפקד שלו וכשהגיע למעלה אמר למפקד: "זריחה שחיכיתי לה ארבע שנים".
הרגע בו התאהב במקצוע היה בשלב "ראשוני". "יום יום אתה טס וקם בבוקר לטייסת".
מה שלדעתו מאפיין את בית הספר לטיסה זה המון מקצוענות וערכיות. הוא למד המון מהמפקדים שלו במהלך הקורס- בעיקר ממפקד הקורס.
מבחינתו מי שמייצג את בית הספר הוא מפקד בית ספר לטיסה שבונה ומעצב את דור העתיד.

את מי תרצה להזמין למסדר  הכנפיים?

את המשפחה, חברים מהבית, חברים קרובים משריון, חברה טובה שסיימה את 174 ואולי גם חיילים שלו משריון. במיוחד חייל אחד ספציפי שנרקם ביניהם קשר מיוחד. החייל נלחם על להיות לוחם והיה צריך להיות קצין. בן אדם איכותי מאוד שהיו "צמד ברזל"- כיום הוא משוחרר, מתעסק בפוליטיקה ולומד מדעי החברה.