"המצב בישראל, כמו במדינות מערביות רבות, אינו מיטיב עם בני הגיל השלישי: קשישים רבים חיים בגפם , בעוד ילדיהם חיים הרחק מהם, ואין להם הפנאי והפניות כדי לעזור להם," אמרו לנו מומחי 'זכותי', המתמחה במיצוי זכויות רפואיות. "לא אחת, מוצאים עצמם הקשישים נאלצים להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית המסועפת לבדם. לרוב, הם אינם מודעים לזכויותיהם, או שהם מודעים להן ואינם מצליחים להתמודד עם מה שנדרש מהם על מנת לקבלן." כך יוצא שרבים מהם מתמהמהים בדרישת זכויותיהם, עד כדי כך שלעיתים כבר לא ניתן להשיגן. עם זאת, במקרים לא מעטים (וכמובן, עם עזרה של קרוב משפחה המתמצא בטכנולוגיה, או גורם מקצוע) ישנן דרכים להשיג את הזכויות הללו אפילו בדיעבד.
אצבע על הדופק
בני הגיל השלישי, במקרים לא מעטים, מוצאים עצמם זקוקים לסוגים רבים של עזרה מהמדינה: קצבת זקנה, קצבת שאירים (שנועדה לקיום שאירים של תושבי ישראל שנפטרו, לא עלינו), קצבת נכות, ועוד. אמנם הבירוקרטיה, כדרכה, מקשה על קשישים להשיג את זכויותיהם, אך הביטוח הלאומי מודע לדיסוננס בין קשישים לטכנולוגיה, ובמקרים רבים מותיר 'מרווח טעות' משמעותי עבור אלו שלא דרשו את זכויותיהם בזמן. חשוב לציין כי לא תמיד ניתן להשיג את כל הזכויות רטרואקטיבית ובמלואן. ולכן, חשוב להיות עם אצבע על הדופק תמיד, ולא להסתמך אך ורק על ביטוח לאומי.
מרווח טעות של שנה
החל מגיל הפרישה, ובהתחשב בשלל משתנים (כגון גובה ההכנסות של המבקש), זכאי גמלאי לקצבה מהמדינה, האמורה לממן את התנהלותו היום-יומית כמשכורת חודשית. אדם המבקש את קצבת הזקנה שלו באיחור, יהא זכאי לתשלום רטרואקטיבי של הקצבה שהייתה אמורה להיות משולמת לו ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
החל מגיל 70 זכאי כל אדם לקבל קצבת זקנה, ללא תנאים מגבילים – מה שנקרא 'גיל הזכאות המוחלט'. מי שהגיש את תביעתו לקצבת זקנה לאחר שהגיע לגיל הזכאות המוחלט, יהיה זכאי לתשלום רטרואקטיבי של עד 48 חודשים מיום הגשת התביעה. אם התקופה שבין גיל הזכאות המוחלט לבין זמן הגשת התביעה הוא קצר מ-48 חודשים – ולפני ההגעה לגיל 70 קיבל הגמלאי קצבת פרישה בגובה מסוים – תשלום רטרואטקיבי זה יכול להצטצמם לפיצוי של עד 12 חודשים אחורה בלבד.
כעיקרון, על מנת לקבל את מלוא הזכויות והכסף שמקנה קצבת שאירים, יש להגיש בקשה לקצבה לא יאוחר מ-12 חודשים מיום פטירתו של בן\בת הזוג. אם תוגש התביעה לקצבה לאחר חלוף תקופה זו, יוכל המבקש לקבל קצבת שאירים רטרואקטיבית על תקופה של 12 חודשים מאז הגשת התביעה בלבד. במקרים רבים, במיוחד כשהנפטר נפח את נשמתו בבית חולים, ביטוח לאומי מעודכן ישירות בפטירה, מבלי צורך שהאלמן\ה יצהירו על כך. כלומר, ישנו סיכוי גבוה שקצבת השאירים תשולם לגמלאי אוטומטית, מבלי שיצטרך לעשות פעולה כלשהי. עם זאת, חשוב לבדוק את חשבון העו"ש תדירות על מנת לוודא זאת. כדאי גם לוודא שהסכום המתקבל חודש בחודשו הוא הסכום שאכן מגיע לאלמן (או האלמנה).
בדומה לקצבת שאירים, גם קצבת נכות מקנה זכויות למאחרים עד שנה אחורה: הגשה של התביעה לקצבה עד 12 חודשים מרגע ההגדרה כנכה, תזכה את התובע בקצבה רטרואקטיבית על כל התקופה בה לא קיבל את הקצבה. אם חלפו יותר מ-12 חודשים מאז ההגדרה כ'נכה' ועד הגשת התביעה, יוכל התובע לקבל תשלום רטרואקטיבי של עד 12 חודשים אחורה בלבד.
האזרח הקטן מול הענק
"הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. גם הצעירים, שכיום מתמצאים בשימוש בטכנולוגיה, עלולים למצוא עצמם יום אחד, כשיהיו קשישים, אובדי עצות אל מול החידושים שעוד יבואו," הזהירו המומחים של 'זכותי'. "אסור לנו להשאיר את הקשישים מאחור. הם חלק מאיתנו. אך גם לצעירים לפעמים קשה להתמודד עם הבירוקרטיה והסחבת בביטוח לאומי. יש לזכור שגם להם יש לא מעט על הראש. בדיוק לשם כך קיימת 'זכותי'. עמדנו ועודנו עומדים איתן לצד האזרח הקטן אל מול הענק, הבירוקרטיה הישראלית."
