תמרה בת מאיר קירש (פארי) פעילה למען בעלי חיים ובעיקר חתולים נפטרה בנסיבות טרגיות והובאה לקבורה ביום שישי. במותה השאירה את בנה טל ואת אמה מוזל. היא היתה גרפיקאית במקצועה, 15 שנים היא קיימה חוגים לריקודי בטן בסטודיו 'תמרה' ובשנים האחרונות היה לה משפחתון אותו סגרה לפני שנה. תמרה היא בתה של מוזל קירש, גננת במקצועה שהקימה את בית המחסה הראשון בנתניה לבעלי חיים-את הכלביה הראשונה בכוחות עצמה וללא תמיכת העירייה. בעלה לשעבר, העיתונאי חנן פארי נהרג בנסיבות לא ברורות כשנפל לפני 28 שנים מהמצוק ליד מלון כרמל .
כשנשאלה בריאיון לחדשות נתניה איך הגיעה לריקודי בטן אמרה: "למרות האוריינטציה האשכנזית של הבית בו גדלתי נהגנו לצפות בימי שישי בסרטים בערבית בהם ראיתי מגיל 14 מה זה ריקודי בטן. משהו בחמימות של הסרטים האלה שבה את ליבי אולי הבישולים, השמחה וחדוות החיים. אבי היה פועל יהלומים ואמא גננת, שניהם ניצולי שואה בלי משפחה מורחבת. חלמתי להיות רקדנית. הוקסמתי מהריקוד שמפעיל את כל הגוף, משפת הגוף. זה ריקוד שמתחיל מהבטן מהאגן מהמקום של פוריות האישה, מקום בו נאגר כאב וסוד. להזיז את האגן והרטט שלצידו זה אומר להשתחרר מכל המכאובים".
בגיל 28 היא התחילה ללמוד לרקוד. היא הופיעה כרקדנית במסיבות פרטיות, בחינות ובמסיבות בת מצווה ואחרי שנים כאשר ראתה שזו אהבתה: "עשיתי את הבחירה למרות הסטיגמה של הריקוד. הלכתי נגד הזרם האמנתי בעצמי והלכתי אחרי ליבי".
היא השתלמה אצל מיטב הרקדנים כדי להבין את האותנטיות של הריקוד ונסעה למצרים לחוות את הריקוד שראתה בסרטים המצריים. שם קנתה אוצר של תלבושות להופעות שלה ובכך סגרה מעגל שהתחיל בגיל 14 . היא לימדה נשים בכל הגילים במתנ"ס קרית השרון קצב ותנועה וטכניקה של התנועה.
