בטקס מרשים שהתקיים בהיכל התרבות איינשטיין בעיר ימים לכבוד פרישתה של שוש זיסמן מניהול כפר עידוד, ברך אותה בשם העיריה ממלא מקום ראש העיריה וסגנה אלי דלל. דלל סיפר על מקומו של הכפר בהוויה הנתניתית, על שיתוף הפעולה בתקופת ניהולה של זיסמן, התפקיד החשוב שיש לכפר בחברה וייחודו בקרב מסגרות ומוסדות לאנשים עם צרכים מיוחדים.
בדבריה אמרה שוש לאחר שכתבה מכתבי פרידה לכל משפחות הדיירים: "בימים האחרונים חשבתי הרבה על הורי שהיו ניצולי שואה. אבי רצה שאלמד רפואה כדי שיהיה מישהו שיטפל בו כשיהיה זקן ואמא שלי רצתה שאהיה עורכת דין. בסוף יב' באתי אל הורי ואמרתי להם שאני הולכת ללמוד עבודה סוציאלית. בזמנו זה היה מקצוע אקדמי חדש וההורים לא התלהבו. אני לא מצטערת על הבחירה שלי. זהו מקצוע מרתק בעיקר בגלל שהוא נוגע באנשים. אני מרגישה שנגעתי בכל האנשים בכפר והם נגעו בי ואני מודה להם על כך".
כפר עידוד הינו דגם ייחודי של דיור מוגן המיועד לאנשים עם קשיי למידה, תפקוד והסתגלות והנמכה קוגניטיבית ומתגוררים בו 150 דיירים, כל אחד בדירתו הפרטית. הוא ממוקם ברחוב האר"י בואך לקריית השרון בגשר האר"י.
זיסמן הגיעה לכפר מיום שנוסד בדצמבר 1994, אחרי 12 שנים שעבדה בעיריית נתניה בה הקימה את היחידה לנכה ואת היחידה הראשונה לטיפול במשפחות שיש בהם נכה. כפר עידוד היה מפעל החיים שלה: "לפני 25 שנים בניתי את תפיסת העולם של הכפר, את תורת המקום. השקעתי במפעל הזה שליש מחיי. היום אני מסתכלת אחורה בסיפוק גדול. ההרגשה היא שעשיתי משהו משמעותי בחיים שלי".
בעירית נתניה היתה תמיכה גדולה של ראש העירייה לשעבר יואל אלראי לרעיון של הקמת כפר בן 160 יחידות דיור. "התפיסה שלי היתה שיקום מודרני. נהוג לשקם את האוכלוסיה הזאת בקהילה ביחידות קטנות ומשותפות. אני שבאתי מהקהילה, מהעיריה הדילמה המקצועית שלי היתה איך לקחת את הגודל וליצור שילוב בקהילה. מצאתי שיש משתנים שמעודדים אינטגרציה".
מה היתה התפיסה הייחודית של הכפר?
"הרעיון הוא שלכל דייר יש את הדירה שלו, הפרטיות שלו בניגוד להוסטלים ששם יש כמה בחדר עם שירותים משותפים ומטבח משותף. כאן בכפר המטרה היתה לתת לדייר תחושה שזה ביתו לכל החיים.
דבר שני היה ביזור סמכויות של הצוות כאשר הערכים המנחים את הצוות הם כבוד האדם וזכותו לחיות ככל אזרח מן השורה. זה אומר התייחסות לכל דייר ושיתופו בדרך, כך שכל צוות יכול לפתח תכניות שיקום אישיות סביב הערכים המנחים לגבי כל דייר.
הדבר השלישי היה עמדות אנשי הצוות. כשאנשי הצוות מאמינים בזכויותיו של הדייר כאזרח לחיות בחברה ולהשתלב בה, הם יוכלו להוביל את הרעיון הבסיסי של הכפר. היתה השקעה גדולה בצוות והתוצאות מוכיחות זאת".
הדיירים בכפר הם ברמות שונות של תפקוד והם יודעים שזה ביתם לחיים. למעלה מ-80 איש יוצאים בכל בוקר לעבודה, 65 מהם יוצאים לעבודה באופן עצמאי לשוק הפתוח ועוד 20 עובדים במפעלים מוגנים. לשאר הדיירים הזקוקים לתמיכה מוגברת הקמנו מיזמים תעסוקתיים בכפר מתוך ההבנה שזכותם לעבוד כמו האחרים: מכבסה, משתלה ומפעל לעבודות מיון והרכבה בשיתוף עם אלביט – תע"ש מערכות שמספקים להם עבודה. בכפר יש 80 אנשי צוות. בכפר יש צוות הנמצא במקום 24 שעות ביממה.
"דיירי הכפר משתכרים ומקבלים סיוע בניהול הכספים. לכל אחד נבנית תכנית אישית לפי רמת העצמאות, החולשות והחוזקות. לרובם יש חשבון בנק ולחלקם יש אפוטרופוס. הצוות בונה לכל אחד תכניות ניהול משק בית, תקציב, עבודה, תרבות, פנאי, יחסים זוגיים ובין אישיים וקשר עם המערכת המשפחתית. הגישה היא שהאדם יכול לחיות חיים נורמטיביים, לממש את הפוטנציאל שלו כשהוא גר בכפר".
בכפר גרים למעלה מ-20 זוגות שהכירו כאן וצוות העובדים נותנים תמיכות לבני הזוג בעבודה פרטנית, קבוצתית, זוגית ומשפחתית. הכפר נשען על תקציב משרד הרווחה ותרומות לפיתוח מיזמים.
האם אתם דואגים שהדיירים יקבלו משכורת מכובדת?
"הדיירים מתוגמלים לפי חוק התאמת שכר לאנשים עם מוגבלות ויש המרוויחים שכר מינימום ואף יותר".
מה הם עושים בזמנם הפנוי?
"יש כאן המון פעילויות פנאי ותרבות. למעלה מ-30 חוגים בכל שבוע. כל דייר בוחר בתחילת השנה חוגים, טיולים ויש אף נסיעות לחו"ל. יש כאן חיי חברה ותרבות מאד עשירים המחולקים לשלושה אשכולות: העשרה ושימור יכולות קוגנטיביות כמו חוג למשפט ישראלי בשיתוף מכללת נתניה, לימודי אזרחות, טיולים בארץ, פעילות גופנית, כדורסל וכדור רשת ועוד. אמנות תיאטרון ומוסיקה וחבורות זמר. אומנות פלסטית ומחשבים. מסתבר שיש כאן כשרונות יפים בציור, במשחק ובשירה. אנחנו מאפשרים לכל דייר לממש חלומות".
הדייר המבוגר ביותר בכפר הוא בן 74 והצעיר ביותר בן 28. יש בכפר כמה דירות לאיכלוס ומחירה של דירה עם רישום בטאבו הוא 280,000 שקלים כשהבית הוא לכל החיים, הוא יותר מדירה או נכס – הוא בטחון לחיים.
"לא לכל איש מקצוע יש את הזכות והיכולת לייצר יש מאין. וכאן יש לנו פרויקט גדול, מורכב הנותן איכות חיים ומאמין באנשים. נעשה כאן משהו עם משמעות גדולה. ידוע לנו שהדאגה הגדולה ביותר של ההורים היא מה יהיה שהם כבר לא יהיו בחיים. המקום לא פוטר את ההורים מאחריות אבל יש שותפות. הכל נחמד כשבריאים. לעיתים יש בעיות רפואיות והתחושה הקיימת של אמון ושאנחנו לא לבד ויש צוות ונצליח ביחד לעשות זאת בתחושה של בטחון קיימת. וכך, הקמנו יחידה מיוחדת כדי להשאיר את האנשים בסביבתם כל זמן שהם יכולים לחיות חיים נורמליים עם טיפול הולם לצרכים כאשר הגישה היא להאריך חייו של האדם בביתו".
מנכ"לית חדשה : שני אחדות
עו"ס שני אחדות, 52 נכנסה השבוע לתפקידה כמנהלת כפר עידוד בנתניה. אחדות מחליפה את שוש זיסמן אשר יצאה לגמלאות לאחר 25 שנות עבודה בכפר.
אחדות, אם לשלושה מתגוררת בכרכור, שימשה בעברה במגוון תפקידים ציבוריים וחברתיים, פיתחה והובילה תכניות פיילוט ושימשה בתפקידה האחרון כמנהלת מסגרת דיור בבית אקשטיין.
עו"ס שני אחדות: "אני רואה אתגר גדול בתפקיד החדש. כפר עידוד הוא שם דבר בתחומו ומהווה מודל ייחודי אליו באים אנשי מקצוע כדי ללמוד אותו. אני רואה בתפקיד שליחות ונדבך חשוב לשינוי חברתי, הסרת חסמים ודעות קדומות ושילוב מיטבי בקהילה לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית"
