רחמני עשתה את הדרך מטהרן ועד ישראל במשך חצי שנה עם משפחתה שברחה בדרכים מסתוריות בהרי כורדיסטאן. "הגענו בחורף הקר לגבול אירן תרכיה שם נאספו למחנה צבאי וממנו למחנה פליטים בו פגשנו הרבה יהודים אך נאסר עלינו לדבר איתם. אחרי חודש וחצי קיבלנו אישור לעלות לארץ והשמחה היתה גדולה. אבל השמחה שלנו היתה מוקדמת. באותה תקופה נחתם הסכם בין אירן ותורכיה ורצו להחזיר אותנו לאירן. הנס היה שאמא שלי איבדה את הכרתה וברגע שראו את זה כולם התחילו לטפל בה והביאו רופא והוא אמר שאסור להחזיר אותה במצב כזה. כל יום התחננו לה' שיעזור לנו ושיהיה נס ולאחר חודש האמא שלי הרגישה יותר טוב בצורה הכי לא הגיוני התחילו לחבב אותנו וביקשו חנינה בשבילנו ובזכות קצין תורכי שעזר לנו קיבלנו אישור להעלות ארצה" .
