האמנית מירה זימן, 68 אמא לשלושה בנים ושני נכדים מבית יצחק יכולה להיות גאה על עבודותיה. בסוף השנה היא הציגה את ציוריה במשך עשרה ימים במקום מרכזי בביאנלה של פירנצה. היא חתומה על חוזה לשנה עם הגלריה של האופרה הישראלית ומטעמה היא תציג בניו יורק. בדצמבר הציגה בתערוכה במיאמי פלורידה ורק לאחרונה חתמה חוזה עם גלריה בטרביסו בצפון איטליה.
במשך 19 שנים היא עסקה ברפואה אלטרנטיבית כמו: רייקי, מודעות עצמית, דמיון מודרך, נשימה, מודעת ומנדלות עד אשר מסיבות בריאותיות נאלצה לסגור את העסק שלה. מגיל ארבע היא מציירת. היא למדה שנתיים אצל הצייר הנתניתי גידי אשכנזי ז"ל, שנתיים נוספות במכון אבני ועם אומנים נוספים כמו בוריס פנסון ודורון בר אדון.
"תמיד חלמתי שכאשר אצא לפנסיה אוכל לממש את הפוטנציאל שלי כאמנית. בסיום ביה"ס התיכון באילת, שם גדלתי, המורות שלי אמרו לאבא שלי שאני צריכה ללכת ללמוד בבצלאל. משחר ילדותי ציירתי, ניגנתי באקורדיון וכתבתי שירים למגירה. אמנות הינה חלק אינטגראלי ממני וזה היה רק עניין של הזמן והסיטואציה".
היא הציגה מספר חודשים בבית גבריאל, באגם ברעננה ובפארק בעמק חפר. ציוריה נמכרים בארץ ובעולם. היא מציירת את הטבע בשמן, בצבעים עזים ואומרים שסגנונה הוא נאיבי סוריאליסטי. היא מתעקשת לומר שהיא אמנית ולא רק ציירת. כל ציוריה הם מדמיונה העשיר ובעיקר מהבטן ואוהבת לצייר נופים ובני אדם והם מושפעים מהרוחניות בה עסקה בטיפוליה. אם תגידו גוגן או רוסו תהיו קרובים מאד לציוריה.
היא יכולה להשכים בבוקר ולרוץ מיד לקן הציור כי חלמה בלילה שצריך משהו לתקן. עכשו עם החוזים שחתמה היא עובדת יותר. כשהיא מציירת היא מתנתקת מכל העולם. היא גרה בסביבה שמזמינה נושאי טבע רבים. החל מהרפת שמחזיק בעלה, דור שלישי לוותיקי בית יצחק. "הגבעות מלאות בכלניות, אל מאגר מים מגיעות צפורים נודדות. אני לא צריכה להרחיק לנופים שלא שייכים לטבע שלי. כאן ליד הבית יש לי הכל ובעיקר את ההזדמנות להיות מאושרת עם הציורים שלי. מחמיא לי מאד שציורים שלי מוצגים ונמכרים בגלריות מבוקשות בארץ ובעולם".
