תכירו את זהר אלטמן ראביד מעיר ימים. 20 שנה היא גרה בפולג והשנה עברה לעיר ימים, שזו לדבריה אותה שכונה החולקת אותם שרותים וגם אותן בעיות. זוהר היא בת 44, נשואה ואם לשלושה ילדים, פטריוטית של השכונה, פעילה ומובילה מאבקים לשמירה על השטחים החומים ונגד הרס חוף פולג ובניית בתי המלון בו.
היא נולדה וגדלה במוסדות החינוך בנתניה, סיימה את תיכון בר אילן ושירתה כקצינת כושר קרבי בצה"ל. היא למדה קולנוע, מומחית לתולדות הקולנוע האמריקאי ובזה עוסק הדוקטורט שלה. היא מלמדת קולנוע במדרשה בבית ברל, בבית ספר לקולנוע מעלה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה.
איך הגעת לקולנוע?
"לא התכוונתי ללמוד קולנוע. זה היה כחוג שני. אני חיפשתי ללמוד משהו בו אוכל לחלוק את זמני עם בעלי שאוהב מאד סרטים ופחות קורא ספרים בגלל דיסלקציה. חשבתי על קולנוע בתור תחביב ולא דמיינתי שיהיה המקצוע ממנו אני מתפרנסת ונהנית".
זוהר היא אחת משש אחיות שרובן גרות בעיר ימים בקרבת ההורים שלהן – משפחה שיש לה נוכחות בשכונה:
"עיר ימים שכונה נפלאה שאהובה עלי. אני גאה לגור בה ונהנית מכל רגע. פעם הגיע אלי חבר מתל אביב שם גרתי בעבר והוא הגדיר את זה הכי טוב. הוא אמר לי שאני גרה באתר נופש. עיר ימים פולג היא השכונה הכי מוצלחת בנתניה ואני לא מבינה מה בוער לעירייה להרוס אותה. אחרי צרת המלונות עוברת השכונה כמו בכל העיר צרה שתשפיע על הדורות הבאים והיא התכנית לקחת את כל השטחים החומים ולבנות עליהם אלפי מטרים לשימושים שאינם בהכרח ציבוריים, כשהמטרה היא שהשימושים הפרטיים יממנו את הציבוריים. התכנית אינה מאפשרת לתושבים לקבוע מה יקרה בשטחים הציבוריים הסמוכים למקום מגוריהם. המצב הוא כזה שמצד אחד בתכנית המלונות ובפרוייקט המסחר של פיאנו יש כוונה להפוך שטח ציבורי לחניות לטובת היזמים. במקום שהיזם יחפור ויעשה חניה תת קרקעית שהיא יקרה מאד, מגישה לו העיריה שטח שאמור לשרת צרכי ציבור ומצד שני מצופפים בנייה ציבורית לגובה באופן חסר תקדים בישראל, כאילו חסרים שטחים כאלה. אפילו בשטח הנמצא בתוך שמורת האירוסים וגובל עם עוזי חיטמן יש לעיריה כוונה לאפשר בנייה. השמורה חנוקה מכל הכיוונים והופכת להיות גינה. זו שערוריה. כשהעיריה מאפשרת לבנות גן ילדים בקומה החמישית של בניין ומצד שני מעניקה ליזמים שטחים ציבוריים במתנה, זה סימן שהעירייה איבדה את הבלמים והאיזונים שלה".
