השם אודי בוך מצלצל לכם מוכר? בוודאי נתקלתם באחד המכתבים שלו בעיתונות הכתובה על כל דבר שמרגיז אותו ואף זכה על כך בתואר שיאן גינס לשנת 2004. אחרי שנים של עבודה אצל האחים עופר בתפקידים בכירים מצא את עצמו נהג מונית והוא אוהב את זה. אודי בוך של המכתבים מספר חוויות מהכביש ועל הדרך אוסף אנקדוטות לספר שלישי
אודי בוך הוא שיאן העולם בספר השיאים של גינס לשנת 2004 בפרסום מכתבים בעיתונות הכתובה. אדם שיש לו דעה על כל דבר, שמתרגז, שרוצה להשפיע ושהפך את הכתיבה הזאת לתחביב והתחייבות לקוראיו. בינתיים הוא פרסם שני ספרים: "מכתבים למערכת" ו"משימות בינלאומיות" המספרים על חוויות והרפתקאות משנות עבודתו עם האחים עופר. "היום יש השואלים אם זה אני אודי בוך מהמכתבים. כי הרי הם מקבלים את שמי עם ההזמנה ב'גט טקסי'".
לא טעיתם, בוך מי שהיה מנהל שיווק ושינוע יבשתי בפוספטים בנגב של כימיקלים לישראל, שניהל את חברת הספנות "נגב סטאר", שעבד עם האחים עופר וייצג אותם ארבע שנים בהונג קונג, שנה בברזיל ושלוש שנים בלונדון, הוא היום נהג מונית.
בתפקידו האחרון הוא היה בדירקטוריונים ב"כימיקלים לישראל", היה אחראי כח אדם, קשרי קהילה וארגון, אצל האחים עופר ובשנה וחצי האחרונות היה בתפקידים מיוחדים בחברת בז"ן.
היו לו משכורות יפות מאד: "אחרת לא הייתי יכול להרשות לעצמי להיות נהג מונית, שמפסיד כסף על המונית שלו בכל יום".
בוך (75) בן מושב אביחיל, בוגר תיכון טשרניחובסקי בנתניה, למד בכיתה עם חברו מהמושב, פרופסור מנחם מגידור, נשיאה לשעבר של האוניברסיטה העברית, בצה"ל שירת בתזמורת צה"ל כנגן חצוצרה. הוא למד סטטיסטיקה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, עבד תשע שנים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וסיים כמנהל המחלקה לסטטיסטיקה חקלאית.
הוא נישא שלוש פעמים, התגרש פעמיים, יש לו ארבע בנות, כשהצעירה היא חיילת בגיל של הנכדה הגדולה שלו. הוא גר בחיפה, קם בשעה חמש בבוקר, עובר על העיתונים שזה עתה נפלטו ממכונות הדפוס, שומע רדיו, מדפדף בעיתונים וחושב על תגובות מקוריות אותן הוא משגר למערכות העיתונים.
אתה זוכר את המכתב הראשון למערכת?
"על המכתב הראשון יש דף מיוחד בספרי. בנובמבר 1997 היינו בלונדון בפאן דיי של אל על – טיסה ליום אחד לקניות בלונדון בלי לינה. בידיעות אחרונות הופיעה כתבה כאילו שבארוחת בוקר באוקספורד סטריט התנהגנו לא יפה, דבר שלחלוטין לא היה נכון. כתבתי לעיתון, הם פרסמו והוסיפו שהכתב בלונדון כלל לא היה במקום. כך גיליתי מקום אדיר להתבטאות".
האם אנשים מזהים אותך גם היום?
"בהחלט. רבים מזהים אותי לפי שמי מהמכתבים שפורסמו".
כמי שמכור לעישון מקטרות, לא תראו אותו בלי מקטרת בזוית הימנית של פיו. אך במונית שלו הוא כמובן נמנע מלעשן: "למרות שהסופרב אקסקלוסיב היא המפוארת ביותר וכוללת גג נפתח, גזרתי על עצמי לא לעשן במונית בשום מקרה. אני עושה את זה רק בחוץ, כאשר זה מתאפשר ולא מפריע לאיש".
קרוב לגיל הפרישה עוד קראו לו למלא תפקיד בבז"ן: "מאז חייתי שלוש שנים כפנסיונר שנותן ייעוץ ובודק חברות. כמי ששולט בזמן שלו אני מטייל בארץ ובעולם, יש לי בת דיפלומטית ברומא ונכדות שם, אני כותב בכל יום את מכתביי ולא מוותר על כושר גופני בהולמס פלייס".
נהג מונית שהוא שיאן גינס
את הרעיון להיות נהג מונית הציע לו חברו הטוב הכלכלן, שלמה מעוז: "שלמה יודע שאני אוהב מאד חברת אנשים וגם אוהב לנהוג".
תהליך הכניסה לענף המוניות ארך כשנה. זה כלל ביורוקרטיה וחודש של לימודים ובחינות: "קניתי מכונית מפוארת, מרווחת ומספר ירוק ב-250 אלף שקלים והצטרפתי ל"גט". עכשיו אני רואה את המדינה מלמטה למעלה. אני רואה אנשים: מהמנקה במשרד ועד מנכ"ל של חברה גדולה וכל זה תוך שעה אחת, מנכה עם כסא גלגלים ועד שחקן כדורגל מוכר".
כמי שאוהב אנשים ולדבר איתם, השעות שהוא מסיע אנשים הן מרתקות. בכל נסיעה הוא מגלה עולם חדש. הנוסעים רואים שליד ההגה יושב נהג שונה: אדם שראה עולם, שניהל חברות, שיאן של גינס, שמדבר שפות ובעל ניסיון חיים.
איזה עולם אתה מגלה כנהג מונית?
"פסיפס מרתק של תושבי המדינה והתיירים בה. איפה גרים העולים מרוסיה, איפה גרים ערבים בשכונות המעורבות. כן, פגשתי ערבים ציונים. לא הכל ורוד. יש שיכורים, ויש גסי רוח ויש פרחחים. יש המתווכחים שלא אפעיל מונה למרות שבעיר החוק מחייב וזה גם עדיף לנוסע. יש ילדים פראים שקופצים עם נעליים מטונפות על הריפוד המפואר ויש הרבה שאחרי שיחה מעניינת מבקשים כרטיס ביקור ומזמינים אותי עם המונית להם ולקרובי משפחתם".
אתה מתחיל לדבר עם הנוסע?
"אני גם יודע לשתוק. אני מקבל את פניו של הנוסע יפה. יש המדברים בטלפון מרגע כניסתם ועד ירידתם מהמונית. במקרה כזה אני אומר שלום ושותק כל הנסיעה. השיח תלוי בעניין ובתגובה של הנוסע. אני מנסה לגרות כל אחד בכמה מילים. יש כאלה שרוצים שקט. אני יודע להיות רגיש ומבין כאשר זה לא מעניין אני שותק. זו מיומנות".
לנסוע עם נהג מונית שהוא שיאן גינס ומי שכתב שני ספרים ואולי יכתוב ספר שלישי בשם "סיפורים מהמונית" זו בהחלט חוויה מיוחדת במינה וזה בכלל לא פלא שאנשים מבקשים ממנו כרטיס ביקור. במונית שלו רואים שהוא נהנה מכל רגע. המונית מאובזרת ויש בה גאדג'טים. יש במונית כמעט כל מה שבוך צריך ליום עבודה, החל מבקבוק שתייה וכמה כריכים קטנים ועד מוסיקה של רגעי קסם. הוא אוהב את הטכנולוגיה וב- WAZEשלו שומעים אותו נותן הוראות נסיעה. כדי לשעשע את הנוסעים הוא הוסיף להנחיות בווייז כמה משפטים משעשעים: כמי שנולד במושב ובנשמתו הוא פלאח אז כשמגיעים לכיכר הוא אומר: "יא איכר יא איכר הגעת לכיכר… אנא פנה ימינה ו…יאללה פנה שמאלה, או "אודי הגברבר סע ישר" וכך עוד.
לפעמים הוא מפתיע נוסעים ואומר להם שזו מונית הכסף: "אני אומר לנוסע שאם ידע לענות על השאלה הוא לא ישלם את עלות הנסיעה. קרה שאחת הנוסעות שאלה אם היא יכולה להשתמש בחברה טלפונית".
יש לך רשימה של שאלות?
"הכל בראש. למשל את הנוסעת לקריית אתא אני אשאל אם היא יודעת מה זה אתא? אם מישהו אומר לי 'או קיי' אני שואל אותו מה פירוש המילה הזאת. ומכאן אני ממשיך ושואל למה האותיות של השירותים הן: 0:0".
אחרי נסיעה של כמה דקות אנשים מבינים שנהג המונית שלהם הוא טיפוס חברותי, ידען ורגיש: "אנשים רואים שיש להם עם מי להתייעץ בנושאים שונים כמו נדל"ן ובורסה, אך גם בענייניהם אישיים. חיילת משוחררת שאלה אותי השבוע מה דעתי על מצב מסוים שקורה לה כרגע עם החבר שלה ושאלה האם להישאר איתו. כמי שהתגרש פעמיים ונישא שלוש, אני יודע לייעץ גם בתחום הגירושין".
אתה אוסף חומרים לספר הבא שלך 'חוויות מהמונית'?
"על כל נוסע יש לי רשומה קצרה ואם יש סיפור מעניין אז אני מסמן בכוכביות".
מה אומרת האישה שאתה חוזר מאוחר בלילה?
"האישה תומכת מאוד כל עוד אני נהנה. בלילות אני נוסע בעיקר מדי פעם לנתב"ג".
מה הנסיעה הכי מרתקת שהייתה לך?
"עם נערה צעירה שביקשה שאלות טריוויה ואחרות, בקשה לשמוע עוד ועוד סיפורים שלי מהרפתקאותיי בארץ ובעולם ובעצמה הפגינה ידע מעמיק בנושאים רבים"
הנסיעה הכי הזויה?
"תושב ג'נין שנסע איתי מהצ'ק פוסט לכרמל בחיפה לעבודתו כעוזר חשמלאי. כל יום יש לו ולאחרים הסעה מהמחסום שליד ג'נין לצ'ק פוסט, משם הוא לקח אותי כאשר עצרתי להוריד נוסע של "גט". זה היה הזוי ואף חששתי".
האם מישהו לא שילם לך בעבור נסיעה?
"היו שאמרו שאין להם מספיק כסף וכאלה שטענו שהארכתי את הדרך בכוונה – למרות שדרך גט יש ניווט אוטומטי של ווייז".
האם עברת מקרה של אלימות?
"וודאי. פעם אחת עם אסיר משוחרר ופעם אחרת עם עצור בית שיש לו אזיק אלקטרוני ופעם עם עציר בית של לילה. פעם צעיר ניסה להיכנס לתוך המונית המפוארת שלי עם גלשן וסיגריה בוערת וממש קילל כאשר שמתי את הגלשן בתא המטען ודרשתי שיכבה את הסיגריה".
איך מקבלים החברים שלך, מנכ"לים ואנשי אוניברסיטה את העיסוק החדש שלך?
"תגובות מדהימות ממנכ"לים ועד עובדים מהשורה. חלק מהם בהלם ואחר כך אומרים שזה גאוני. חלק מתפעלים מיד. כולם מתעניינים מאין הרעיון, כמה שעות אני מקדיש ביום למונית ובעיקר, שואלים מתי יוצא הספר השלישי שלי: נהג מונית או סיפורי המונית".
דוד, חברו של בוך מהתיכון מוסיף: "אם הייתי צריך לנחש מי מבני המחזור שלי בטשרניחובסקי הפך להיות נהג מונית אחרי קריירה מפוארת הייתי מציין מיד את אודי. הוא היה טיפוס ונשאר כזה. אודי נשאר בוך".
