רופא הילדים האהוב ד"ר הנרי פרידמן נפטר והובא למנוחות בערב החג בבית העלמין בנתניה. בעקבות החג לא נאמרו על קברו הספדים אלא דברי תורה בלבד.
פרידמן בן 71 במותו נפטר לאחר הדרדרות במצבו הרפואי. לפני יותר משלושים שנה הוא החל לעבוד כרופא ילדים במרפאת "איתנים" ברחוב ברודצקי שהיתה הממלכה שלו. עם בוא העליה מצרפת ד"ר פרידמן שצרפתית היתה שפת האם שלו עבד במרפאה לדוברי צרפתית. מאות ילדים באזור מרכז העיר נתניה חבים לו את בריאותם.
פרידמן נולד בפריז להורים ניצולי שואה שהגיעו לצרפת לאחר ששוחררו ממחנות הריכוז בפולין. משפחה קטנה של זוג הורים ושני ילדים שומרי מסורת שתכננו לעלות לארץ ובקרו בה כמה פעמים. הוא למד רפואה באוניברסיטה בפריז ובשנת 1972 עלו הנרי ויעל לראשונה לארץ: "הגענו לארץ כי הנרי רצה לעשות את הסטאז' ברפואת ילדים בארץ. רצינו לחיות בארץ ולהיות יותר יהודים. גרנו שנה בבית חולים בנהריה ושבועיים לפני המלחמה נאלצנו לחזור לצרפת. בשנת 1975 עלינו סופית לנתניה ומאז אנחנו כאן והנרי כל השנים רופא ילדים. הנרי תמיד רצה להיות רופא וחי את החלום שלו. לאחר העליה לארץ התחזקנו. במהלך השנים אני לימדתי צרפתית, הדרכתי כלות ואני תומכת בעולות חדשות והכל בהתנדבות".
ד"ר פרידמן השאיר אישה, ארבעה ילדים ו-31 נכדים. בנו אילן נהרג בשנת 1991 , כשהיה חייל בן 21 בתאונת דרכים בדרכו הביתה מהצבא. הוא היה לקראת סוף השרות שלו בצה"ל. בני הזוג יעל והנרי פרידמן אימצו את דוויד אחיין של רעייתו של פרידמן לאחר שהתייתם בגיל ארבע מאמו בצרפת. לאחרונה זכה פרידמן לחתן שתיים מנכדותיו.
ד"ר שמואל ריגלר, רופא ילדים במקצועו שניהל במשך 25 את מנהלת חפר במחוז שרון של הכללית: "פרידמן היה אחד הרופאים הנערצים במרכז העיר. היתה לו אוכלוסיה גדולה ושבויה שלא רצו לעזוב אותו לאורך כל הדרך. כמנהל אני יודע שאנשים העריצו אותו, רצו להיות מטופליו ורק מחמאות היו עליו ואף לא תלונה אחת. אנחנו רואים עכשיו כמה הרבה אנשים צעירים עצובים על מותו. הוא היה רופא מדור אחר ומזן אחר, היתה לו הבנה גדולה ויכולת הקשבה. הוא התעסק בהתפתחות הילד ובוועדות של הבטוח הלאומי. היה איש ענו וצנוע באופן יוצא דופן ועשה את עבודתו מתוך שליחות. אף פעם לא ניצל את מעמדו כרופא. הוא היה יהודי חרדי, שמר מצוות והיה מקובל על אנשי ש"ס שבאו אליו לטיפול. היו מהם שאמרו שבשבילם ד"ר פרידמן הוא 'חצי אלוהים'. הם סמכו עליו והתייעצו איתו".
עם בוא העליה מצרפת שרובם גם שומרי מסורת רבים מהם נקשרו אליו והוא טיפל במרפאה מיוחדת שנפתחה לדוברי צרפתית. גם שכבר היה קשה לו מבחינה בריאותית הוא לא ויתר על אף חולה. תמיד אמר שהמציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו וזה היה המוטו שלו. אני בטוח שהוא הציל הרבה מאד ילדים. ללוויה שלו הגיעו הרבה מאד אנשים אף שהיתה בערב חג. אלא שבגלל החג אסור היה להספיד אלא דברי תורה בלבד".
הוא היה רופא עם נשמה, הבין את מצוקת האמהות וכאב התינוקות. הוא הכיר את לקוחותיו הקטנים ותרם רבות לבטחון ההורים. היה איש נפלא, ועצוב שדווקא הרופא שעזר לכולם סבל בסוף ימיו. הוא היה הרופא האדיב, החייכן, המבין. הוא היה דיאגנוזיסט מעולה ובעל נסיון של עשרות שנים. צעירים מנתניה מספרים שהוא המשיך להיות הרופא שלהם כשכבר היו נערים. "עד הצבא הוא היה הרופא שלי" אמר לי בחור בן 40 מנתניה. "היה איש נעים, היתה לו סבלנות רבה להורים הצעירים והוא אהב את הילדים והעניק להם אהבה" אומרת לידיה טלבי שבילדיה טיפל במסירות.
סיגל וישראל פוטרמן: "יהי זכרו ברוך, היה רופא אגדי, ידע תמיד לתת את המענה הנכון, בילדותי ביקרתי אצלו המןן, תמיד טיפל בהמון ילדים בסבלנות ובהמון אהבה".
בצלאל יעל: "דוקטור פרידמן טיפל בבנותיי שלא היו מוכנות לוותר עליו גם אחרי שנישאו, הוא טיפל במסירות יוצאת דופן, הקשיב ויעץ בכל דבר גם אם לא היית מטופל שלו, תמיד במאור פנים ובאהבה, אהבנו אותו מאד וכואבים מאד את פטירתו. יהי זכרו ברוך".
יונה כהן: "אכן אדם אהוב. אכן רופא שהבין ותמך באמהות הצעירות וטיפל במסירות ואהבה בילדים. הוא תמיד אמר 'אמא הכי יודעת' והקשיב קשב רב".
מיכל גרין: "היה הרופא ילדים שלי. אהבתי ללכת אליו כשהייתי ילדה. תמיד היה לו חיוך עבור כולם".
