צבי ליבר ושאול איזנברג ישלמו לחבר המועצה לשעבר הרצל קרן 200,000 שקלים בגין פרסומי לשון הרע ועוד 54,000 שקלים הוצאות משפט. כך פסק ביום ראשון השבוע שופט בית המשפט השלום בראשון לציון רפי ארניה בעקבות תביעות לשון הרע שהגיש קרן כנגד ליבר לפני כשנתיים. קרן: "לצערי, את מחיר הפרסומים השקריים והמכפישים, שילמתי בבחירות האחרונות לראשות ולמועצת העיר נתניה". ליבר: "המקומון יערער ויוכיח כי חמש הכתבות היו אמת לאמיתה". הרצל קרן תבע שתי תביעות על סך 1,680,000 אשר עילתן בחוק איסור לשון הרע והדיון בהן אוחד.
"שמו הטוב של איש הציבור איננו הפקר. הוא זכאי להגנה על שמו הטוב ועל המוניטין שצבר לעצמו. בהיכנסו לפעילות ציבורית אין איש הציבור משיל מעליו את כבודו ואין הוא חושף עצמו לכל דבר" נכתב בפסק הדין.
צבי ליבר היה הבעלים והמנהל היחיד של עיתון מקומי בשם "נתניה". במהלך השנים 2016 – 2017 התפרסמו בעיתונו מספר כתבות הנוגעות להרצל קרן בעניין שני פרויקטים בנייה גדולים בעיר: אחד בפינת גבע פתח תקווה והשני ברחוב שלמה המלך אשר לטענת קרן הוא לא היה מעורב בהם.
את תביעות לשון הרע כנגד צבי ליבר הגיש קרן באמצעות עו"ד נדב יריב, ממשרד "יניב – יריב", מיוצאי משרד, "הרצוג, פוקס, נאמן".
על פי פסק הדין אפשר להבין שאת מרבית הכתבות בעיתון "נתניה", כתב צבי ליבר וחלק מהן נכתבו על ידי שאול איזנברג תחת שם הכיסוי "ש. ברזילי" דבר שנחשף רק בעקבות צו בית המשפט אשר ניתן במסגרת ההליכים המקדמיים בתובענה זו.
"הנתבעים לא התנצלו כלל בפני התובע בכל הנוגע לפירסומים, חמשת הפרסומים אשר התביעה בגינם נתקבלה, מייחסים לתובע שחיתות אישית. זהו עלבון משמעותי שיש בו פוטנציאל של פגיעה מיוחדת בנבחרי ציבור אשר התובע נמנה עליהם….הנתבעים לא ערכו כל אימות עובדתי ביחס לפרסומים, למרות שביצוע בדיקה זו הינו יחסית קל, בנסיבות העניין. הנתבעים לא נתנו לתובע זכות תגובה ביחס למרבית הפירסומים. בחלק גדול מהפרסומים שנמצאו כמעוולים, לשון הרע היתה שזורה בביקורת לגיטימית על התובע".
השופט לקח בחשבון את האפקט המצנן שעלול להיות לפסיקת פיצוי גבוה על חופש הביטוי והעיתונות.
בעניין לשון הרע כלפי עובד ציבור כתבה השופט: "יש לזכור כי בסופו של יום נבחר ציבור עומד לבחירה מחדש מעת לעת, כשאת בקשתו להיבחר הוא שוטח בפני הציבור לא רק בהסתמך על מעשיו וניסיונו, אלא גם בהסתמך על שמו הטוב והמוניטין שצבר. על כן פגיעה בלתי מוצדקת, בלתי עניינית, ובלתי מידתית בשמו הטוב של איש הציבור לא רק שעלולה לחבל בסיכוייו להיבחר, אלא גם עלולה למנוע בחירתם של אנשים איכותיים לשירות הציבור, ואת התגייסותם לשירות הציבור, ויוצא הציבור כולו מופסד, והכל עוד מעבר לפגיעה האישית בנבחר הציבור עצמו הנובעת מפרסום כלפיו, העולה כדי לשון הרע".
בשיקוליו בעניין גובה הענישה כתב השופט כי "הבאתי בחשבון את האפקט המצנן שעלול להיות לפסיקת פיצוי גבוה על חופש הביטוי והעיתונות".
הרצל קרן: "הצדק יצא לאור. ידע כל מי שמפרסם שקרים, הכפשות ולשון הרע, שיבוא יום והוא ישלם על מעשיו. לצערי, את מחיר הפרסומים השיקריים והמכפישים, שילמתי בבחירות האחרונות לראשות ולמועצת העיר נתניה וחבל שכך, אבל למרבה הצער, את הנעשה אין להשיב. מבחינתי העברתי דף בחיים והיום אני נמצא במקום אחר בחיי. זו ההזדמנות להודות לכל מי שתמך וסייע בימים הקשים, בהם התפרסמו הכתבות ובהליך המשפטי".
צבי ליבר בתגובה: "המקומון יערער לבית משפט המחוזי. המקומון עומד בתוקף על אמיתות הכתבות שפורסמו על הרצל קרן, ויוכיח כי גם חמש הכתבות שפורסמו היו אמת לאמיתה"
